רע"פ 60593-01-25

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופט א' סטולר) ב-עפ"ת 17577-11-24 מיום 25.12.2024, בגדרו נדחה ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה (השופטת מ' כהן) ב-תת"ע 14750-02-23 מיום 15.10.2024.

2. בית המשפט השלום הרשיע את המבקש, בהיעדר התייצבות, בעבירת נהיגה מעל המהירות המותרת בדרך עירונית. בגין האמור נגזר עליו, בין היתר, פסילת רישיון נהיגה לשבעה חודשים, פסילה על תנאי וקנס. בקשה לביטול פסק הדין נדחתה, בשל הגשתה באיחור ניכר, בחלוף למעלה משנה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש תוך שקבע כי ההזמנה למשפט נמסרה כדין לכתובת מגוריו, ואילו הוא לא סתר את חזקת המסירה. כך גם נדחתה טענתו כי נגרם לו עיוות דין משאביו נהג ברכב, מן הטעם כי "הצהרה כוללנית לפיה אדם אחר ביצע את העבירה, אין בה, ככלל, כדי לבסס טענה לקיומו של עיוות דין" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם, פסקה 43 (25.3.2018)). טענות המבקש תחומות אפוא לעניינו הפרטני, משיגות על נסיבותיו העובדתיות של המקרה, ומשכך אינן מצדיקות מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" ואף אינן מעוררות חשש לעיוות דין (רע"פ 1591/24 נחמן נ' מדינת ישראל פסקאות 9-8 (24.4.2024)).