1

בשם המבקש:                     עו"ד דרויש מוחמד

1.           בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו בית המשפט המחוזי בחיפה (בהרכב: כב' השופט י' גריל (סג"נ), כב' השופט ש' ברלינר, כב' השופט כ' סעב) מתאריך 26.12.2013 ב-ע"פ 37378-09-13, בגדרו התקבל ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית המשפט השלום בחדרה (כב' השופטת פ' ארגמן) מתאריך 17.09.2013 ב-ת"פ 22914-08-09 באופן שעונש המאסר בפועל שהושת על המבקש בבית המשפט השלום הנכבד הופחת מ-18 חודשי המאסר בפועל – ל-9 חודשי מאסר בפועל. עם הבקשה למתן רשות ערעור – הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל, אליו על המבקש להתייצב בתאריך 02.02.2014.

הרקע לבקשה

2

2.           המערער הורשע בבית משפט השלום בחדרה – על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן – בשורה של עבירות מס שבוצעו בין השנים: 2012-2002. בגין מעשים אלו נגזרו על המבקש 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, בתנאי שלא יעבור בשלוש השנים שלאחר שחרורו עבירות על פי הסעיפים בהם הורשע וקנס בסך 150,000 ש"ח.

הערעור שהגיש המבקש על פסק דין זה התקבל חלקית, כאמור, באופן שעונש המאסר שהושת על המבקש הופחת במחצית – ל-9 חודשי מאסר בפועל. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.

3.           בבקשתו שבפני טוען המבקש כי לא ניתן משקל מספיק למצבו המשפחתי והאישי המורכב ולקשיים הכלכלים בהם הוא מצוי. כמו כן טען המבקש לשיהוי בהגשת האישום מאז תחילת ביצוע העבירות. לבסוף, טוען המבקש כי העובדה שנתבקשה בעניינו, טרם שנגזר דינו, חוות דעת מהממונה על עבודות שירות – עולה כדי הבטחה מנהלית כי יושת עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, ומכל מקום ציפיות שנוצרו אצלו בכיוון זה – סוכלו.

דיון והכרעה

4.           לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובחומר שצורף לה – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, שכן היא איננה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך, המצדיקה הענקת רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"פ 4515/07 אבו שנב נ' מדינת ישראל (17.10.2007).

5.           מעבר לכך אעיר:

(א) בבקשותיו התמקד המבקש בגזר דינו של בית המשפט השלום הנכבד (ראו למשל, פיסקה 30 לבקשה לעיכוב ביצוע) ולא הצביע על הצדקות משפטיות להתערבות בפסק דינו המפורט והמנומק של בית המשפט המחוזי הנכבד, או על עיוות דין, כמשמעו בפסיקה.

(ב) הגשת בקשת רשות הערעור, בצהרי יום ה' כשמועד תחילת ריצוי עונשו של המבקש נקבע ליום א' שלאחר מכן, זאת כאשר פסק הדין עליו מוגשת הבקשה למתן רשות לערעור ניתן לפני יותר מחודש ימים – מעוררת אף היא קושי.

3

6.           נוכח כל האמור לעיל – הבקשה למתן רשות לערער נדחית. משכך מתייתרת גם בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. המערער יתייצב לריצוי מאסרו, כפי שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד – בתאריך 02.02.2014.

          ניתנה היום, ‏ל' בשבט התשע"ד (‏31.1.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14007930_K01.doc  אצ+מה