רעפ 81896-12-24 – ערן ליאל קינדה נ’ מדינת ישראל
ברע"פ 81896-12-24
|
|||
לפני: |
כבוד השופט יחיאל כשר
|
||
העורר: |
ערן ליאל קינדה |
||
נגד
|
|||
המשיבה: |
מדינת ישראל |
||
|
בקשת רשות לערור
|
||
|
|
||
בשם העורר: |
עו"ד עינב יתח
|
||
החלטה
|
1. לפניי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן), מיום 30.12.2024, ב-עמ"ת 78494-12-24, במסגרתה קיבל בית המשפט את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום באשקלון (השופטת ד' משעלי ביטון), מיום 29.12.2024, ב-מ"ת 53821-12-24, בגדרה התקבלה בקשת המבקש לצאת מבית המעצר לחתונת אחיו.
רקע הדברים
2. ביום 19.12.2024 הוגש כנגד המבקש כתב אישום, המייחס לו שתי עבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה, לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. האישום הראשון בכתב האישום מייחס למבקש סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-15 גרם בתמורה ל-3,900 ש"ח; והאישום השני מייחס למבקש סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-10 גרם בתמורה ל-2,600 ש"ח.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו. בו ביום התקיים דיון בבקשה בבית משפט השלום באשקלון במסגרתו הסכים בא-כוח המבקש לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר, והסכים למעצרו של המבקש עד למתן החלטה אחרת. בעקבות כך, הורה בית המשפט, בהחלטתו בתום הדיון, על מעצר המבקש עד להחלטה אחרת.
3. ביום 29.12.2024 התקיים דיון המשך בבית משפט השלום לעניין הבקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים נגדו, ובמסגרתו הורה בית המשפט על קבלת תסקיר שירות המבחן.
בהמשך הדיון, דן בית המשפט בבקשתו של המבקש לצאת לחתונת אחיו, שעתידה להתקיים ביום 2.1.2025, ובתוך כך, בית המשפט גם חקר את מי שהוצעו על ידי המבקש כמפקחים לצורך היציאה המבוקשת. בתום הדיון, נענה בית המשפט לבקשתו של המבקש והתיר את יציאתו של המבקש לחתונה של אחיו בכפוף למספר תנאים מגבילים.
4. על ההחלטה דלעיל הגישה המשיבה, ביום 30.12.2024, ערר לבית המשפט המחוזי. הדיון בערר התקיים, בפני בית המשפט המחוזי (השופט ע' כהן) ובסיומו החליט בית המשפט המחוזי לקבל את הערר. זאת, לנוכח המסוכנות הנשקפת ממעשי המבקש, וכן לנוכח כמות האנשים הרבה העתידה לנכוח באירוע (כ-400 איש).
על החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערור שלפניי.
בקשת רשות לערור
5. בבקשה שלפניי, המבקש חוזר, בעיקרו של דבר, על הטענות שטען בפני בתי המשפט השלום והמחוזי. כך, המבקש טוען כי לא נשקפת ממנו סכנה; כי המפקחים שהוצעו מטעמו ונבחנו בבית משפט השלום מסוגלים לפקח עליו במהלך החתונה באופן אפקטיבי; וכי לא היה מקום להתערבות בית המשפט המחוזי בהחלטת בית משפט השלום. לצד האמור, המבקש טוען כי יש לקבל את בקשתו משיקולי צדק.
דיון והכרעה
6. ככלל, בקשת רשות ערעור ב-"גלגול שלישי" תתקבל רק מקום בו היא מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעובדות המקרה הפרטני, או כאשר הדבר נדרש למניעת עיוות דין (רע"פ 7901/23 אמסלם נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (7.4.2024); רע"פ 1056/13 וינברג נ' מדינת ישראל (27.2.2013)).
7. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, סבורני כי היא אינה מעלה שאלות המתאימות לדיון ב-"גלגול שלישי". ההכרעה בבקשה שלפנינו מבוססת על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, ואינה מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. כמו כן לא מצאתי כי נגרם "עיוות דין" בשל החלטתו של בית המשפט המחוזי להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום.
אוסיף ואציין כי נקודת המוצא באשר לבקשות מסוגן של הבקשה שהגיש המבקש הינה שההיענות להן שמורה למקרים חריגים (בש"פ 3197/22 נועם טובר נ' מדינת ישראל, פסקה 9 וההפניות שם (19.5.2022); רע"ב 996/19 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (8.2.2019)).
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, א' טבת תשפ"ה (01 ינואר 2025).
|
יחיאל כשרשופט |
|
|
|