3. בית המשפט קמא דחה ביום 16.7.2024 את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההפסקה השיפוטי, זאת לאחר שבחן את טיעוני הצדדים בכתב ובעל-פה. בית המשפט הדגיש כי עיכוב ביצוע צו שיפוטי מתייחד למקרים מיוחדים, וכי בענייננו ידוע למבקשים, מזה זמן רב, שעליהם לחדול משימוש במקרקעין. השימוש הנדון, הוסיף בית המשפט, אינו רק אסור אלא גם מהווה מטרד. בית המשפט קמא לא מצא בטענות המבקשים לגבי ניהול משא ומתן לרכישת קרקע אחרת, ולגבי הצורך בזמן להתארגנות, כדי להצדיק את עיכוב הביצוע המבוקש. בית המשפט הטעים כי היה נכון לשקול עיכוב ביצוע על מנת להגן על עובדי המפעל ומשפחותיהם, אלא שבדיון התברר כי המבקשים העתיקו את הפעילות הכלכלית לחברה אחרת, והיא זו שמנהלת כעת את המפעל.

4. כנגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור. המבקשים טוענים כי רשויות המדינה מדברות בשני קולות: מצד אחד, משרד המשפטים וגורמים נוספים מקדמים בשנים האחרונות תכנית פעולה ייחודית להסדרה של בתי עסק רבים באזור התעשייה כפר קאסם, ועל רקע זה צפויה היועצת המשפטית לממשלה להודיע בקרוב על השהיית האכיפה במקום; מצד אחר, המשיבה עומדת על ביצועו של צו ההפסקה השיפוטי - כעת. עוד טוענים המבקשים כי המפעל אינו מהווה מטרד, ואוחז בכל האישורים הנדרשים. לדעת המבקשים, יש מקום להגן על העובדים ומשפחותיהם, גם לאחר שחברה אחרת רכשה את פעילות המפעל.

5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה דנן.

6. סמכותו של בית המשפט לעכב את ביצועו של צו הפסקה שיפוטי כפופה לקיומם של טעמים מיוחדים. בענייננו, בית המשפט קמא לא התרשם כי מתקיימים טעמים מיוחדים כאלה, ולא מצאתי מקום להתערב בקביעתו. כפי שעולה מהסקירה שלעיל, וביתר פירוט מהחומר שלפניי, מאז שהוגשה הבקשה למתן צו הפסקה שיפוטי (בחודש יוני 2023), ומאז שניתן הצו (בחודש נובמבר 2023), חלפה תקופה ממושכת שבמהלכה הגישו המבקשים בקשות שונות. בסופו של דבר צו ההפסקה השיפוטי נותר על כנו, ובמסגרת ההליך הנוסף שהתנהל בעניין התפוסים, אף הוסכם על הפסקת השימוש האסור עד ליום 1.5.2024. מועד זה חלף זה מכבר, ולאחר עיון בטיעוני הצדדים, לא שוכנעתי בקיומן של נסיבות מהותיות חדשות, שיש בהן כדי להצדיק דחייה נוספת בביצוע הצו.

7. אבקש להדגיש כי לאחר בחינת בקשת רשות הערעור, לא מצאתי תשתית מספקת המלמדת על כך שקיים אופק ברור וקרוב להכשרת השימוש במקרקעין, באופן שייתר את מימוש הצו התלוי ועומד (ראו גם דבריו של ב"כ המבקשים עצמו בדיון בבית המשפט קמא מיום 10.7.2024, והדגש שניתן לנושא של זמן התארגנות). יתר על כן, לפי האמור בתגובת המשיבה, התכנית המתייחסת למקרקעין נמצאת על המדוכה כבר שנים, היא אינה מקודמת, ואין כל יסוד לטענת המבקשים כי היועצת המשפטית לממשלה מתעתדת להודיע בקרוב על השהיית האכיפה במקום. זאת ועוד, המשיבה מציינת כי העסק הנדון - מפעל בטון - ממילא לא עתיד להיכלל במסגרת מתווה תכנוני עתידי. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בסוגיה זו, ועיינתי בנספחי בקשת רשות הערעור, לא מצאתי כאמור בסיס לקבוע שקיים אופק תכנוני מתקדם, שיש בו כדי להצדיק את עיכוב צו ההפסקה השיפוטי (ראו והשוו: עתפ"ב 11439-07-22 פדילה נ' המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, פס' 24 להחלטה (9.6.2023)).

8. טרם חתימה אדגיש כי לא נעלמו מעיני הטענות בדבר פגיעה אפשרית במבקשים ובגורמים אחרים, אם יבוצע הצו. ואולם, חשש נטען זה אינו מייחד דווקא את ההליך שלפנינו, ובמקרה דנן אף עמד לרשות המבקשים, הלכה למעשה, זמן ממושך לצורך היערכות והתארגנות. כידוע, בכגון דא על בית המשפט ליתן את הדעת גם לאינטרס הציבורי ולצורך באכיפה ראויה של החוק.

9. לאור האמור, ובשים לב למהות הצו שבו עסקינן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. וכך אני מורה.

ניתנה היום, ח' אב תשפ"ד, 12 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.