1

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סטיה שלא בביטחה וזאת בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 ונהיגה בחוסר זהירות - בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה.

הרקע לכך הוא שביום 21.12.2010 בסמוך לשעה 15.45 נהג הנאשם בהרצליה ברח' שבעת הכוכבים מכיוון מערב למזרח והתקרב למחלף עם כביש 20 (נתיבי איילון דרום) באותה שעה נהגה נהגת אופנוע המעורבת מימין בכיוון נסיעת הנאשם. הנאשם סטה ימינה וחסם את דרכה של הנהגת המעורבת ושני כלי הרכב התנגשו.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים :

1.         הנאשם נהג ברח' שבעת הכוכבים ממערב למזרח והתקרב למחלף איילון דרום.

2.         הנאשם נסע בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים כשבכוונתו להכנס לאיילון דרום.

3.         הנתיב הימני מתפצל לנתיב נוסף המיועד לירידה לאיילון דרום.

4.         הנאשם נהג במהירות 5 עד 10 קמ"ש.

2

5.         רוכבת האופנוע המעורבת נסעה בנתיב במהירות של 60 קמ"ש.

6.         לפני הנהגת המעורבת נסע ברכבו הנאשם.

7.         הנהגת המעורבת הגיעה לכביש הירידה לנתיבי איילון דרום וביקשה לנסוע ישר.

השאלה שבמחלוקת בין הצדדים

לגרסת המאשימה : הנאשם סטה עם רכבו וחסם את דרכה של הנהגת המעורבת וגרם לתאונה.

לגרסת הנאשם : הנהגת המעורבת נסעה בנתיב הימני ביותר כשבכוונתה לנסוע ישר ופגעה ברכב הנאשם אשר נסע לפניה כשביקש לפנות ימינה לכיוון איילון דרום.

דיון והכרעה:

1.         בהודעתה במשטרה מסרה הנהגת המעורבת ע"ת 1 כי הגיעה לירידה לנתיבי איילון כשרצתה להמשיך ישר, רכב שנסע לפניה פנה ימינה (ראה נ/2 שורות 9 - 12).

2.         לדברי הנהגת המעורבת היא נסעה במהירות של כ- 60 קמ"ש (שורה 9 לנ/2).

3.         לדברי הנאשם נסע במהירות איטית (שורה 19 לת/4).

4.         בעדותו בביהמ"ש העיד כי נסע במהירות של 5 עד 10 קמ"ש מאחר והכביש היה עמוס.

5.         עת' 2 בוחן התאונות דוד קלרק לא ביקר במקום הארוע עם הנהגים המעורבים ולא ערך דו"ח נזקים ולא ראה את הנזקים שנגרמו לרכבים.

6.         המדובר בעדות מול עדות כשהמאשימה מסתמכת למעשה על עדות של הנהגת המעורבת שהינה גם נוגעת בענין.

3

7.         בנסיבות הענין ולאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את העדויות לא ניתן לשלול את גרסת הנאשם כי נסע בנתיב הימני וביקש להשתלב בנתיב המתפצל ימינה לכיוון איילון, ואילו הנהגת המעורבת ביקשה לנסוע ישר ופגעה בחלק האחורי של רכב הנאשם.

            לאור כל האמור לעיל, לא הוכיחה המאשימה את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר לפיכך ביהמ"ש מזכה את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ד 30/07/2014 בהעדר הצדדים