1.      הונחה לפני בקשה לביטול הכרעת דין מטעם הנאשמת.

2.      בתיק זה הוגש נגד הנאשמת כתב אישום המייחס לה תאונת דרכים ועבירות של נהיגה בקלות ראש, אי מתן זכות קדימה לרכב הנע בכביש-ביציאה מחצרים והתנהגות הגורמת נזק. עיון בכתב האישום מעלה כי בסעיף 4 לכתב האישום מצוין כי כתוצאה מהתאונה נחבל נהג הקטנוע חבלה של ממש.

3.      ביום 10.1.23 נקבע התיק לשמיעת ראיות ליום 20.6.23. במועד הדיון שהיה קבוע לשמיעת ראיות לא התייצבו הנאשמת וסנגורה, והנאשמת הורשעה בהעדרה, תוך שהוצא נגדה צו הבאה, והתיק נדחה לטיעונים לעונש.

4.      ביום 20.6.23 הגיש הסנגור בקשה לביטול הכרעת הדין ועתר לצידה להשתת הוצאות על המאשימה. בבקשה טען הסנגור כי ערב הדיון גובשה הסכמה עם המאשימה, לפיה, יועבר התיק בהסכמה לגישור, וכי ב"כ המאשימה הייתה מודעת להסכמה בדיון, והראיה לכך שהעד המרכזי לא הופיע לדיון. לטענת הסנגור, המאשימה אף אישרה הדברים לבית המשפט. עוד טען הסנגור כי התייצב לדיון באיחור רק כדי לאשר את הסכמתו, ולהפתעתו גילה כי כבר ניתנה הכרעת דין בנוכחות ב"כ המאשימה.

המאשימה מסרה בתגובתה כי בתאונה נגרמו חבלות של ממש, ולפיכך הותירה את ההחלטה בבקשה לביטול הכרעת הדין לשיקול דעת בית המשפט. עוד ציינה כי תמוהה בקשת הסנגור לחייבה בהוצאות, ויש לדחותה.

הכרעה

5.      ההליך שלפני נקבע לשמיעת ראיות כבר ביום 10.1.23, קרי, כ-5 חודשים טרם הדיון. בנסיבות אלה היה די והותר זמן לצדדים להגיש בקשה בדבר דחיית הדיון ולהודיע על רצונם להעביר התיק לגישור. כל עוד לא הוגשה בקשה, ולא ניתנה החלטה בעניין, על הצדדים היה להתייצב לדיון. המאשימה התייצבה לדיון ואילו ההגנה בחרה לעשות דין לעצמה ולא התייצבה לדיון. מדובר בדיון שהיה קבוע לשמיעת ראיות, אשר בית המשפט שריין לו משבצת דיונית ייחודית. משהדיון לא התקיים, זמנו של בית המשפט בוזבז לריק.

לאחר ששקלתי את בקשת ההגנה לביטול הכרעת הדין, את תגובת המאשימה, המותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, ועיינתי בכתב האישום, בו מצוין כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לנהג הקטנוע חבלה של ממש, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה לביטול הכרעת הדין.

לפיכך, הכרעת הדין, מיום 20.6.23, מבוטלת.

עם זאת, מאחר שלא הייתה כל הצדקה לאי התייצבות הנאשמת לדיון, ונוכח הזמן השיפוטי שירד לטמיון, על הנאשמת יושתו הוצאות משפט בסך 750 ₪, לטובת אוצר המדינה, שישולמו בתוך 30 יום מהיום.

אשר לבקשת הסנגור להשתת הוצאות משפט על המאשימה, הרי שבנסיבות האמורות לא מצאתי מקום להיעתר לה. ככל שהסנגור עתר להשתת הוצאות על המאשימה, נוכח אי התייצבות העד מטעמה, היה עליו להתייצב לדיון ולבקש זאת בדיון.

התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 27.2.24 בשעה 13:30.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"ג, 03 יולי 2023, בהעדר הצדדים.