1

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

בפניי הסדר טיעון מסגרת המהווה מתחם ענישה ראוי.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים וכשלנגד עיניי מסמכים התומכים בטיעוניהם, החלטתי לכבד ההסדר ברף נמוך.

ביסוד ההסדר, תיקונו המוצדק של כתב האישום, בהעדר הוכחה חד משמעית על מיקום החצייה.

כמו כן, מדובר בפציעה קלה יחסית : שבר שן.

נתתי דעתי למצבה המשפחתי המיוחד של הנאשמת שהינה אם חד הורית לארבעה, מתוכם נער הסובל מבעיות נפשיות קשות.

כמו כן, הונח בפניי תיעוד רפואי בעניינו ובעניינה של הורי הנאשמת.

פרנסתה של הנאשמת, מחייבת ניידות ושימוש ברישיון נהיגה.

-          הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1800 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 90 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 21 יום.

2

ריצוי הפסילה נדחה עד 90 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ט, 17 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.