1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בגרימת תאונת דרכים עת פנה לשמאל ולא נתן זכות קדימה לרוכב אופנוע אשר הגיע מנגד.

תוצאת התאונה חבלה של ממש שבר בכף רגל וכף יד.

יד גובסה ורגלו נחבשה. שוחרר בו ביום מבית החולים.

מתחם עונשי נע בין 3 חודשי פסילה לבין 9 חודשי פסילה.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי.

אכן, בתיק החקירה עדויות ניטרליות, מהן עולה לכאורה, רשלנות תורמת של המעורב.

2

בהודעתו של העד אלכסנדר מזור (הולך הרגל) מספר כי שמע רעש של אופנוע עוד לפני שהאופנוע הגיע "ואז ראיתי שהאופנוע הגיע מהר..."

עד נוסף - תום מזור מספר כי התכוון לחצות את הכביש כהולך רגל... "אני התחלתי לחצות את הכביש במעבר החצייה ואבא שהיה מאחורי במדרכה עצר אותי עם היד שלו בגלל הרעש של האופנוע שהתקרב..."

בהמשך מספר כי "..ראיתי אופנוע מגיע מצד שמאל שלנו בכביש הראשי בנסיעה מהירה, הוא עקף אותנו והתחיל להגביר מהירות. הבנתי את זה לפי רעש המנוע..."

באמירות אלו, לבד מראייה לכאורה לנהיגה חסרת זהירות של הרוכב - אף ראייה לקיפוח זכותם של הולכי הרגל במעבר חצייה - עבירה שנעברה לכאורה על ידי הרוכב.

נחה דעתי בדבר היות 2 העדויות הנ"ל, עדים ניטרליים ללא נגיעה למי מן המעורבים.

עוד יש לאזכר, העובדה כי לאופנוע לא היה טסט וכשירותו לנהיגה לא נבדקה ע"י משרד הרישוי!

הודאת הנאשמת באשמה, חסכה הטרחת העדים וחסכה הצורך בקביעת ממצאים פוזיטיביים בשאלת רשלנות תורמת.

אשר לענישה, נתתי דעתי לטיעוני הצדדים וכן לעובדה שהנאשם זקוק לרישיון נהיגתו לצורך עבודתו בשיפוצים.

נוהג משנת 2006 ועברו 2 ברירות משפט, מכאן שהתאונה הינה בבחינת אירוע חד פעמי בדרך נהיגתו השגרתית.

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1600 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא

תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 45 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 90 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים

וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ח, 25 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.