1

בפניי הסדר טיעון "מסגרת" התביעה טענה ל- 3 חודשי פסילה ואילו ההגנה ביקשה שלא לפסול רישיון נהיגת הנאשם.

לאחר שבחנתי מלוא תיק החקירה, אשר הונח בפניי, הריני קובעת כי הסדר הטיעון מהווה "מתחם ענישה הולם".

התביעה מפנה לעברו של הנאשם הכולל הרשעות רבות, אלא שבהגינותה מציינת כי ותק נהיגתו משנת 1985 ואילו בעשור האחרון לחובתו 6 הרשעות בלבד, עברו איננו מכביד.

2

תוצאת התאונה קלה וניתן משקל לכך שחלף זמן ניכר מאז התרחשות התאונה.

הסניגור מציין כי כתב האישום תוקן לקולא, וכי הודאת הנאשם באשמה חסכה זמנם של הצדדים.

מפנה הסניגור לכך שהתקיימו מספר ישיבות ובישיבת ההוכחות אחד העדים לא התייצב.

אשר לעדה שהתייצבה - ביהמ"ש לא יכול היה לשמוע עדותה, באשר דיברה ערבית בניב מרוקאי ואילו המתורגמן אשר התייצב, הצביע על כך שאיננו יכול לתרגם אלא לניב המקומי.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים וכשלנגד עיני נימוקי פרנסתו של הנאשם הריני גוזרת:

-           הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך1,600 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 21 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 30 יום.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ו' טבת תשע"ח, 24 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.