1

בפניי הסדר טיעון "מסגרת" המהווה מתחם ענישה ראוי.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי. למעשה, הנאשמת נטלה אחריות כבר במהלך החקירה שעה הודתה כי לא הבחינה במעורב מבעוד מועד. בהעדר אמירה זו, היה קשה להכריע בין הגרסאות וזאת בהעדר עדות ניטראלית.

הודאת הנאשמת באשמה, חסכה הטרחת העדים. שוכנעתי, כי הנאשמת הפנימה טעותה ובכך הושגה מרבית מטרת הענישה.

2

לנוכח העובדה כי נוהגת משנת 2007 ועברה התעבורתי איננו מכביד ולנוכח תוצאות התאונה הקלות, הריני גוזרת על הנאשמת:

-           הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,600 ₪ או 30 ימי מאסר שתישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-           הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 30 יום.

3

-           הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ו' טבת תשע"ח, 24 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.