1

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

בפניי הסדר טיעון "מסגרת".

ביסוד ההסדר, כשלים ראייתיים וכן חלוף הזמן.

2

יודגש כי בנקודת זמן זו מצויים אנו למעלה מ4 שנים מאז התאונה.

יודגש כי עד התביעה העיקרי נפטר (מסיבות שאינן קשורות בתאונה) ועניין זה ירצה קושי בבירור העובדות הקשורות באופן התרחשות התאונה.

בפניי תיעוד שהוגש ע"י הסנגוריה ומעיד על מצבו הבריאותי העדכני של הנאשם ועל החלטות המרב"ד בעניינו לאחר שהוכר כנפגע טראומה.

כמו כן, מתקיים מקצבת ביטוח לאומי.

עברו התעבורתי איננו מכביד.

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1000 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 40 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתן היום, ו' טבת תשע"ח, 24 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.