1

הנאשמת הודתה והורשעה בעבירות של סטייה שלא בבטחה וגרם חבלה של ממש - עבירה על תקנה 40 לתקנות התעבורה וסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה ונהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש, עבירה על תקנה 21 (ג) לת"ת וסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה.

בהתאם לאמור בכתב האישום נהגה הנאשמת ביום 18.10.12 בסמוך לשעה 10.00 ברכב, בתל אביב, בכביש מס' 4 מצפון לדרום, התקרבה למחלף אלוף שדה, סטתה ימינה ופגעה ברוכב אופנוע זיו שמרגד שנסע מימינה.

כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופנוע בחבלות קשות ביותר.

אביו של רוכב האופנוע מר יוסף שמרגד העיד כי בנו זיו נמצא מאז התאונה במשך 15 חודשים בבית חולים תל השומר, עבר מטיפול נמרץ למח' טראומה ואח"כ לטיפול נשימתי, כשהוא עובר ניתוחים ברגל, בצינור הנשימה והחדרת נקז לראש כשיש לו נכות של 100 אחוז.

האב העיד כי בנו נפגע בכל צד שמאל וכתוצאה מכך יד שמאל אינה מתפקדת ובעין שמאל רואה מטושטש. בנו נפגע בזיכרון, גילו כיום 37 והוא זוכר עד גיל 20. לצורך הטיפול בבן ההורים עזבו את מקום עבודתם.

האב העיד כי הם מסיעים את הבן לתל השומר לצורך טיפולים של פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד.

2

ב"כ המאשימה טען שיש להחמיר עם הנאשמת לאור התוצאות הקשות של התאונה ולהטיל עליה מאסר בפועל ולפחות על דרך של עבודות שרות, פסילה בפועל שלא תפחת מ - 3 שנים, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי מרתיעים ופיצוי לנפגע.

ב"כ הנאשמת טוען כי המדובר באירוע חד פעמי אצל הנאשמת וכי שרות המבחן גיבש תוכנית של"צ של 300 שעות, כמו כן עתר לפסילה שלא תעלה על שנה.

ב"כ המאשימה וב"כ הנאשמת הציגו כל אחד פסיקה התומכת בגירסתם.

בעלה של הנאשמת העיד כי מאז התאונה חייה של אשתו אינם חיים והיא סובלת קשות על רקע התאונה.

הוגש בענינה של הנאשמת תסקיר שרות מבחן לפיה הנאשמת שרויה במשבר נפשי בשל מערבותה בתאונה, היא נמצאת בלחץ, מצב רוחה ירוד, סובלת מנדודי שינה, כתוצאה מכך פנתה לטיפול פסיכולוגי. כמו כן נוטלת טיפול תרופתי מרגיע, מאז התאונה מצבה הרגשי של הנאשמת התערער והיא מגלה סימפטומים נפשיים פוסט טראומתיים כפועל יוצא של אירוע התאונה.

על פי התסקיר הנאשמת לקחה אחריות על ביצוע העבירה, הביעה חרטה ומגלה אמפתיה כלפי הנפגע.

התרשמות קצינת המבחן היא כי המדובר באירוע חריג ויוצא דופן, על פי התסקיר הטלת עונש של מאסר יפגע בנאשמת ויחליש אותה.

בתסקיר המשלים שהוגש בענינה של הנאשמת ניתנה המלצה לשל"צ בהיקף של 300 שעות וצו מבחן למשך שנה.

הנאשמת מחזיקה ברישיון נהיגה משנת 1999 ללא הרשעות קודמות וללא עבר פלילי.

כתב האישום מייחס לנאשמת עבירות של סטייה שלא בבטחה ונהיגה בחוסר זהירות וניתן לומר כי המדובר רף רשלנות נמוך.

3

מתחם הענישה בעבירות של תאונות דרכים בנסיבות בהן הורשעה הנאשמת נע בין פסילת רישיון משמעותית מעבר לפסילת המינימום לצד רכיבים נוספים כגון מאסר מותנה עד מאסר בפועל, בהתחשב בנסיבות התאונה, ורמת הרשלנות.

לאור טיעוני הצדדים, הודאתה של הנאשמת, חסכון בזמן שיפוטי, לאור עברה התעבורתי של הנאשמת שהינו ללא דופי ולאור תוצאות התאונה בית המשפט מחליט שלא למצות את הדין עם הנאשמת ומטיל על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.         תשלום קנס בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם לא יאוחר מיום 12.2.15.

2.         הנני פוסל את הנאשמת מלקבל או ומלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

3.         הנני פוסל את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 11 חודשים.

            הפסילה תחל לא יאוחר מיום 14.12.14.

תקופת הפסילה תצטבר לכל פסילה אחרת אשר תלויה ועומדת כנגד הנאשמת.

הנאשמת מוזהרת בזה כי לצורך חישוב הפסילה עליה להפקיד במזכירות ביהמ"ש רישיון נהיגה או תחליף רישיון מתאים.

4.         הנני מטיל על הנאשמת מאסר לתקופה של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים אם תעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או תורשע בתאונת דרכים שגרמה לחבלה של ממש.

5.         ניתן בזה צו לביצוע של"צ בהיקף של 300 שעות וזאת בהתאם לתסקיר שרות המבחן מיום 28.9.14.

6.         ניתן בזה צו מבחן למשך שנה וזאת בהתאם לתסקיר שרות המבחן מיום 28.9.14.

7.         אני מחייב את הנאשמת לשלם פיצוי לנפגע בסך 7,500 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 12.2.15.

המאשימה תעביר פרטי הנפגע וכתובתו למזכירות בית המשפט.

8.         המזכירות תעביר עותק הפרוטוקול לשרות המבחן.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ה, 12 נובמבר 2014, במעמד הצדדים.