1

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד מיכל גפני

ב"כ הנאשם: עו"ד ניר נפתלי

הנאשם עצמו

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בגרימת תאונת דרכים אשר תוצאתה פציעה משמעותית של הולך הרגל.

2

עובר להודאת הנאשם באשמה, התקיימו מספר פגישות בין הצדדים ומשלא הגיעו לכלל הסכמה עונשית, הוחלט כי הצדדים יטענו לעונש: כל צד כפי עמדתו העונשית ובית המשפט יגזור הדין לאחר עיון במלוא ראיות התביעה.

לאחר שבחנתי מכלול הראיות בתיק החקירה, אציין כי נמצאו ליקויי חקירה משמעותיים.

למרות העובדה שהמשטרה דיווחה בזמן אמת על התרחשות התאונה ולמרות שניידת סיור הגיעה למקום, הצדדים הופנו לתחנת המשטרה לגביית עדותם מבלי שנעשתה כל פעולה להנצחת הזירה.

יצוין כי בהגיע הניידת למקום, הנפגע פונה לבית חולים אך הנאשם נמצא בזירה וניתן היה לנקוע בצעדים שיאפשרו קביעת מיקום האימפקט.

הודעת הנפגע "הראשונית" ניתנה ע"י נכדו, אשר צירף שרטוט ובו סומן X כמקום הפגיעה - דע עקא - סימון זה נמצא לפני מעבר החצייה.

לא אוכל להימנע כי מעורבותו של נכד הנפגע בחקירה, מפחיתה משמעתית ממשקל הראיות באשר, מטעמים שאינם ברורים לי - אף עדות הולך הרגל - שהיום הינו כבן שמונים שנה, נגבתה בתרגומו של נכדו.

בית המשפט זהיר בהטלת דופי ביושרו של המתרגם, אך תרגום ע"י קרוב משפחה, בנסיבות המתוארות לעיל, מרשה משמעותית על הערכת מהימנות גרסת הנפגע.

עניין אשר יש להתייחס אליו במשנה זהירות שעה שהמדובר בגרסה כנגד גרסה ואין עדות ניטרלית שתאפשר הכרה בין הגרסאות.

בחינת עדות הולך הרגל, מיום 28.8.13 (לאחר כחודש מהתרחשות התאונה) מעלה כי על פניו יש מקום לדון בשאלת רשלנות תורמת באשר מספר כי הבחין בתנועת כלי רכב אלא שסבר כי יספיק לחצות. ובלשונו - "עמדתי באי התנועה, ראיתי מצד ימין שלי בצומת איתמר בן אב - הרמזורים נדלקו ירוק והתנועה של כלי הרכב התחילה לנסוע וראיתי שיש לי מספיק זמן לחצות מעבר החצייה."

התביעה - פנתה להולך הרגל וביקשה עדכון על מצבו הרפואי, אך האינפורמציה הנ"ל, נמסרת מפי נגדו ושוב מבלי רצון להטיל דופי במוסר האינפורמציה - יש להתייחס לנתונים אלו , באותה הסתייגות עליה עמדתי לעיל.

הנפגע - מחד מבקש להחמיר בדינו של הנאשם - ומאידך , מבקש שהתביעה תעשה לסיום הדיונים בתיק, מבלי צורך בהטרחת הנפגע לבית המשפט.

כאמור לעיל, הודאת הנאשם באשמה חסכה הצורך בקביעת ממצאים עובדתיים בשאלת רשלנות תורמת.

עתה, נמצאנו למדים כי לנפגע אינטרס באי זימונו לעדות.

אשר לעברו התעבורתי של הנאשם.

אכן בעברו עבירות תעבורה לא מעטות. דע עקא - למן שנת 2009, לחובתו עבירה אחת.

3

מכאן נמצאנו למדים, על שיפור משמעותי בנהיגתו.

בפניי הונח תיעוד רפואי בדבר קביעת רופא תעסוקתי לפיה איננו כשיר להמשיך בעבודתו כנגר.

כמו כן, מסמכים המוכיחים מצבו האישי לפיה רעייתו התאבדה בבניין ציבורי בו שהה אותה העת.

בקביעת העונש הראוי, ניתן משקל לחלוף זמן רב מן התאונה, עניין שיש בו כדי להפחית האפקטיביות של העונש.

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2000 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים, הראשון תוך 30 יום.

אי עמידה באחד התשלומים, תביא לפירעון מידי של החוב כולו.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 180 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

-          הנני גוזרת על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 7 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשוון תשע"ח, 13/11/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידישנהבמנדל