בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י איש דואר ביום 13.9.21 בביתו.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

בית המשפט העליון קבע הלכה ברורה ביחס לכללים בהם יידרש בית המשפט לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר (ראה ההלכה בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם - להלן "פרשת מנחם).

בפרשת מנחם הפנה בית המשפט העליון להלכה ותיקה אחרת שהתקבלה ברע"פ 9142/01 איטליא נגד מדינת ישראל שם נקבע כי כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע חזר על הלכות אלו בע"פ 5135/08 אלאפיניש סלים נגד מדינת ישראל בהחלטה מנומקת ומנחה המדברת בעד עצמה .

במקרה שבפני המבקש לא העלה כל נימוק ממשי המצדיק את אי התייצבותו למשפט.

הסבריו של המבקש לאי התייצבותו אינם מצדיקים את ביטול ההליך שהתקיים בהתאם לחוק בהעדרו שכן אין כל ראייה ברורה וחד משמעית אותה הציג המבקש ולפיה ניתן לדעת בוודאות שהמבקש לא זומן למשפטו.

היותו של המבקש חייל באותה התקופה וטענה לפיה היה בבסיסו עת בוצעה לידיו לכואה ההזמנה, לא הוכחה על ידו בכל דרך.

לא מצאתי כל עיוות דין ביחס להרשעה או ביחס לעונש אשר נגזר על המבקש אל מול חומרת העבירות שיוחסו לו.

המדובר בכתב אישום חמור מאין כמוהו לגביו הענישה הנוהגת כוללת עונש מאסר ארוך מאחורי סורג ובריח.

על המבקש לא נגזר כל מאסר בשנת 2021, ולכן לא נגרם לו כל עיוות דין המצדיק את ניהול ההליך מחדש.

המבקש גם לא הוכיח בכל דרך כי העבירות לא בוצעו על ידו או כי הרשעתו יוצרת כלפיו עיוות דין.

בנסיבות המתוארות לעיל, אני מחליט לדחות את הבקשה.

ניתנה היום, כ' אייר תשפ"ג, 11 מאי 2023, בהעדר הצדדים.