1

2

מבוא:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 18.7.16 בסמוך לשעה 14:40 נהג באופנוע תוצרת "סאן יאנג" מ.ר (להלן: "רכב 1") בירושלים בשדרות גולדה מאיר מכיוון רמות לכיוון גבעת זאב. באותה עת נהג הנאשם בעקבות משאית תוצרת "דיימלר קריזלר" מ.ר 16-667-12 (להלן: "רכב 2"). הנאשם נהג בחוסר זהירות בכך שלא שמר מרווח מספיק אשר יאפשר לו לעצור בכל עת את רכב 1 על מנת למנוע תאונה, וכתוצאה מכך התנגש ברכב 2 מאחור. כתוצאה מהתאונה נפגע הנאשם ונזקק לטיפול רפואי ואושפז למשך 10 ימים. לנאשם נגרמו חבלות של ממש כפי שיפורט להלן: בתאריך 18.7.16 עבר הנאשם ניתוח בהרדמה כללית בשל שבר פתוח של טיביה עם החזרה פתוח וקיבוע עם IMNשטיפה ותפירה של גיד אקילס הושם בגבס איקוינוס. בתאריך 20.7.16 בהרדמה כללית עבר הנאשם ניתוח נוסף של שבר בהומורוס עם החזרה פתוחה וקיבוע עם פלטה וברגים. עוד מציין, כתב האישום כי כתוצאה מהתאונה נפגעו של שני כלי הרכב. בהתאם יוחסו לנאשם עבירות של חוסר זהירות, עבירה לפי תקנה 21 ג' לתקנות התעבורה תשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות"), אי שמירה על רווח, עבירה לפי תקנה 49 לתקנות, חבלה של ממש עבירה על פי סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה תשכ"א 1961, והתנהגות הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש של פסילה בפועל בטווח שבין 3-6 חודשים, זאת לצד פסילה על תנאי וקנס לשיקול דעת בית משפט.

מנגד ציין ב"כ הנאשם, כי נסיבות המקרה ותוצאותיו אינן מחייבות את פסילת הרישיון, על אף שמדובר בעבירה שלצדה פסילת חובה. על פיו במקרה זה הנאשם הוא שנחבל, ולא המעורבים ועל אף אשמתו, "הוא את עונשו קיבל" כדבריו. עוד ציין, כי הנאשם נישא בחודש מאי האחרון ויש בבעלותו עסק עצמאי. הנאשם בעקבות התאונה נאלץ לקבל טיפוליים רפואיים פעמיים בשבוע. עוד הוסיף, כי מתחם העונש נמצא לדבריו "סביב 3 חודשי פסילה" ובנסיבות בהן הנאשם מצוי בתהליך שיקום כעת אין תועלת בפסילתו. הנאשם בסיום הוסיף, כי התחתן בחודש מאי האחרון ובמשך השנתיים האחרונות עובד עם אחיו.

דיון והכרעה:

הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2006 וברישומו 4 הרשעות קודמות, רובן מסוג ברירות משפט, למעט גז"ד משנת 2015 בגין שתי עבירות מהירות שבוצעו במאי 2013, בגינן נדון לקנס כספי בסך 1800 ₪.

3

אכן וכפי שטענה ההגנה באירוע זה שנגרם, הנאשם הוא שנחבל ובאופן משמעותי. מהמסמכים שהוצגו בפניי עולה, כי הנאשם מוכר כנכה וכפי שנטען עסוק כיום בשיקום רפואי ושיקום מסגרות חייו שנפגעו כתוצאה מהאירוע. עמדתי, שבשלב זה ראוי לחזק את הנאשם להמשיך בדרך זו ולסייע בידו לעלות חזרה על דרך המלך, ודאי בנסיבות בהן הנאשם נישא אך לאחרונה ומחזיק עסק עצמאי. ביום 31.10.17 הגיש ב"כ הנאשם בקשה לסיווג הרישיון, אולם בנסיבות המקרה לא מצאתי להיעתר לכך.

האיזון הראוי מבחינתי מחייב הטלת פסילה בפועל בלא סיווג, אך בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, לרבות עברו התעבורתי המקל ראיתי לקבוע את תקופת הפסילה למשך זמן קצר יותר.

לאור כל אלו אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וזאת למשך 45 יום. הנאשם יפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 4.1.18.

תשומת לב הנאשם כי העונש המקובל על נהיגה בפסילה הינו מאסר בפועל.

2.      פסילה על תנאי למשך 3 חודשים לתקופה של שלוש שנים שלא יעבור עבירה של נהיגה בקלות ראש או נהיגה בחוסר זהירות.

3.      קנס כספי בסך 1500 ₪ שישולם ב- 5 תשלומים חודשיים החל מיום 4.1.18.

4.      אני מורה כי הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3000 ₪ שלא יעבור עבירה בניגוד לתוספת ראשונה או תוספת שנייה וזאת למשך 3 שנים.

ההתחייבות יכול ותיחתם במשרדי הסנגור ותועבר למזכירות בית משפט בתוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

 4.11.2017