1

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

בפני כתב אישום, אשר תוקן משמעותית על ידי מחיקת הוראות חיקוק 3,4,5 ו-6.

במקביל, הונח בפניי הסדר טיעון ובו טענו הצדדים לענישה של קנס ופסילה מותנית בלבד.

2

מלוא תיק החקירה הונח בפניי.

אכן, המדובר בתיק בו הראיות הינן גבוליות עד מאוד.

על פי האמור בכתב האישום חצו הנערים שלא במעבר חצייה.

אין קביעה של מיקום האימפקט.

בדין, מפנה הסנגור למחדלי חקירה ולסתירות משמעותיות בדבר העדים.

הודאת הנאשם באשמה, חסכה הטרחת הקטינים לבית המשפט וחסכה זמן שיפוטי.

בעוד כתב האישום מייחס לנאשם פגיעה על גבי הכביש, בתיעוד הרפואי נטען כי לדברי הקטין התאונה התרחשה בעודו על גבי המדרכה.

למרות העובדה שהתאונה התרחשה ביום 3.3.16 - מסיבה שלא הובהרה נרשמה התלונה רק ביום 10.3.16, הנפגע נחקר רק ביום 25.7.16.

זאת ועוד - לא ברורה הדינמיקה של הפגיעה, המתלונן סיפר על פגיעה בברך שמאל (תיעוד רפואי לא העלה כל ממצא של ממש לבד מתלונן לגבי צליעה קלה ). לדבריו לאחר המכה, נשאר עומד על רגליו.

שעה שהמדבור ברכב אשר הגיע מאחוריו מצד ימין - לא ברור כיצד נפגעה ברכו...

עד תביעה 6 - (קטין ) , מספר על 2 כלי רכב שהיו בזירה, עד תביעה 5 והמתלונן לא נחקרו בעניין מציאת רכב נוסף.

אומנם בתיק החקירה מצוי צילום רכבו של הנאשם אולם שניים, מהעדים טוענים שהרכב צולם בפלאפון.

אין עדות ברורה בדבר נסיבות הצילום וכן אין תיעוד מדויק מי צילם, הכיצד הועתק מהטלפון הסלולרי, על ידי מי, והאם העותק נאמן למקור...

לגבי תיאורו הפיזי של הנהג הפוגע, קיימים הבדלים של ממש בדברי העדים , הן ביחס לגילו , הן במבנה גופו והן בצבעו...

קיימות סתירות בדברי העדים בדבר סוג הרכב הפוגע.

מן המתואר לעיל, עולה כי קיימת חולשה של ממש בראיות התביעה.

לנאשם ותק נהיגה של 32 שנים, ועברו התעבורתי איננו מכביד.

בנסיבות אלו, הסדר הטיעון מהווה מתחם ענישה הולם .

סוף דבר -

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1800 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשם/ סנגורו לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים וזאת על תנאי למשך שנתיים.

3

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ח, 25 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.