1

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בגרימת תאונת דרכים עת פנתה שמאלה שלא בבטחה וחסמה נתיב התקדמותו של רוכב אופנוע.

הצדדים הניחו בפניי הסדר טיעון "מסגרת" בו טענה התביעה לפסילה של 3 חודשים ואילו ההגנה ביקשה שלא לפסול כלל.

ביסוד טיעונה העונשי של התביעה פציעת הרוכב וביסוד עתירת ההגנה עברו הנקי של הנאשם במרוצת כ- 27 שנות נהיגה, מצאתי כי הסדר הטיעון מהווה מתחם עונשי ראוי.

2

לנוכח ותק הנהיגה והעדר הרשעות, יש מקום להניח כי התרחשות התאונה, הינה חריגה לדרך נהיגתה השגרתית של הנאשמת. על פניו, על פי חומר החקירה הבחינה ברוכב וטעתה בהערכת מרחקו/מהירות נסיעתו. לנגד עיני פציעתו - שהצריכה גיבוס ידו (גבס קצר).

-           הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-           הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 45 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-           הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ו' טבת תשע"ח, 24 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.