ת”פ 10285/06/17 – מדינת ישראל – בית המכס אשדוד נגד ילנה גנלין – עיכוב הליכים,מאיר וזאנה
בית משפט השלום באשדוד |
|
|
|
ת"פ 10285-06-17 בית המכס אשדוד נ' גנלין ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
|
מספר בקשה:28 |
||
לפני |
כבוד השופט יהודה ליבליין
|
||
המאשימה ע"י ב"כ עו"ד מ' לאלין וע' דגן |
מדינת ישראל - בית המכס אשדוד
|
||
נגד
|
|||
הנאשמים ע"י ב"כ עו"ד ש' קלימיאן |
1. ילנה גנלין - עיכוב הליכים 2. מאיר וזאנה |
||
|
|||
2
3
4
החלטה
ביום 29.1.2020 הודיעה המאשימה, כי היא מבצעת השלמת חקירה בעניינו של הנאשם 2, וכי לאחר שתושלם החקירה, תוגש על ידה בקשה לתיקון כתב האישום.
בדיון שהתקיים היום ביקש הנאשם 2, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו לבקר את התנהלות המאשימה במסגרת ההליך הפלילי, ולהורות למאשימה שלא לבצע את השלמת החקירה.
נטען, בהסתמך על פסק הדין שניתן בבג"ץ 9131/05 נירעם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל (6.2.2006) והחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 28759-05-15 מדינת ישראל נ' רונאל פישר ואח' (12.9.2019), שיש לאסור על המאשימה לבצע את השלמת החקירה, שכן המקרה הנדון איננו עונה לקריטריונים שנקבעו בהחלטת פרקליט המדינה להשלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום.
בהקשר זה נטען, כי בפרשת רונאל פישר נדונה סוגיית השלמת חקירה בה ביקשה המדינה לחקור נאשם בכתב האישום, אשר עניינו הסתיים טרם שהסתיים עניינם של נאשמים אחרים, וזאת לאחר שהסוף כעד תביעה לרשימת עדי התביעה. נטען, כי בית המשפט המחוזי לא התיר את השמלת החקירה, לאר שקבע כי השלמה זו איננה עומדת בקריטריונים שנקבעו לביצוע השלמת חקירה בהנחיית פרקליט המדינה. נטען עוד, שחומרת העבירה שבה מואשם הנאשם גם היא איננה מצדיקה זאת, בפרט כאשר כתב האישום מונח בפני בית המשפט מזה למעלה משנתיים וחצי, ואף מאז ניתנה החלטת בית המשפט בכל הקשור לטענת הנאשם לאכיפה בררנית, חלפו עברו למעלה משלושה חודשים. לבסוף נטען, כי הבקשה הגיעה לאחר שהנאשם נתן מענה מפורט לכתב האישום, ולאחר שהצדדים באו בדברים והגישו הודעה מוסכמת בדבר המוצגים שניתן להגישם ללא חקירת עדי התביעה, ואף לאחר שהושגה הסכמה על צמצום עדי התביעה.
המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי השלמת החקירה דרושה לאור החלטת בית המשפט בדבר קיומה של אכיפה בררנית בכל הקשור להתנהלות המאשימה כלפי הנאשם 2.
נטען, כי בהחלטה זו קבע בית המשפט כי ההכרעה בין הסעדים השונים, בכל הקשור לקבלת הטענה בדבר אכיפה בררנית, היא תלוית ראיות ועל כן, על מנת להתמודד עם טענה זו ועם הטענה בדבר חלקו היחסי של הנאשם 2 אל מול הנאשמת 1 והטענה בדבר מעמדו בחברת נמל אשדוד, עליה לבצע השלמת חקירה, וזו נעשית בימים אלה מתוך כוונה לסיימה בתוך זמן קצר.
הנאשם בתשובתו עמד על עינוי הדין המתמשך החל בעניינו, לאור העובדה לפיה, הוא מושהה מעבודתו, ולגישתו בפרט לנוכח הערות בית המשפט ביחס להתנהלות המאשימה, יש לדחות את הבקשה להשלמת חקירה ולשמוע את הראיות בהקדם האפשרי.
יש לציין כי טרם סיום הדיון טען ב"כ המאשימה, שאין להידרש לבקשה זו בטרם תוגש בקשה לתיקון כתב האישום.
בעניינה של טענה אחרונה זו, יש לומר כי אינני מקבלה במישור העקרוני, אך מנגד אני מקבל אותה במישור המעשי. במישור העקרוני, בית המשפט מוסמך, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, לבצע ביקורת על אופן התנהלות המאשימה, וביקורת זו כוללת גם את עצם ההחלטה לבצע השלמת חקירה, וזאת במנותק מהבקשה לתיקון כתב האישום ככל שתוגש. במישור המעשי, כאשר המאשימה, ככל הנראה מטעמים של חשש לשיבוש החקירה, נמנעה מלפרט מהן פעולות החקירה המבוצעות על-ידה. יחד עם זאת, לכשיוגש כתב האישום המתוקן, אם יוגש, אזי ממילא תהיה עליה חובה להגיש רשימת חומר חקירה מתוקנת, וממילא ייחשפו פעולות החקירה שבוצעו. לפיכך, נראה כי נקודת הזמן לבחון הנכונה לבחון את השלמת החקירה, היא יחד עם הבקשה לתיקון כתב האישום.
עם זאת יש לומר כבר עתה, כי על פני הדברים ענייננו שונה מהעניין שנדון בפרשת רונאל פישר הנ"ל, שם קבע בית המשפט המחוזי, שאין כל אינטרס ציבורי בהשלמת החקירה, שכן ממילא היא סבה סביב עדותם של מי שהיו נאשמים בכתב האישום, ולאחר שהודו ונוספו כעדי תביעה, ביקשה המאשימה להשלים את חקירתם. בעניין זה נקבע כי ממילא ניתן יהיה לעשות זאת במסגרת חקירתם בבית המשפט.
בענייננו שונים הם פני הדברים, שכן עולה מטיעוני המאשימה, כי השלמת החקירה מבוקשת לאור החלטת בית המשפט בדבר קיומה של אכיפה בררנית, ובצידה הקביעה, שהכרעה בין הסעדים שניתן לתת לנאשם בעטייה של האכיפה הבררנית, תוכרע על יסוד הראיות שיוגשו בעניין זה.
בהנחיית פרקליט המדינה מס' 6.11, נקבע שבמכלול השיקולים שעל היחידה החוקרת והתביעה לשקול בטרם יורו על ביצוע השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום, תהא חומרת העבירה, מורכבות החקירה, החיוניות שבהשלמת החקירה, העיתוי של השלמת החקירה ועוד (ראו סעיף 9 להנחייה).
בהקשר זה יש לומר בכל הקשור לחומרת העבירה, שעל פני הדברים אינני רואה עין בעין עם המאשימה בהקשר זה, שכן, כמתואר בהחלטה מיום 18.9.2019, עמדתי על כך שהליך זה נחזה להיות בגדר זוטי דברים, בפרט אל מול הליכי חקירה נוספים שניהלה המאשימה, שבהם נדונו מי שניתן לראות בהם כ"נאמני מערכת", ובסופו של יום לא הוגש בעניינם כתב אישום מטעמים שונים. בעניין זה בולטת במיוחד ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד חברת ג'יימס ריצ'רדסון, שנחשדה בביצוע עבירות על חוקי המכס וחוקי ייבוא נוספים בהיקף של למעלה מ 30,000,000 ₪.
עוד יש לומר, כי על פני הדברים הבחינה של טענת הנאשם בדבר האכיפה הבררנית, אל מול נימוקי המאשימה, צריך שתעשה על יסוד חומר הראיות שעמד בפני המאשימה במועד מתן ההחלטה.
יחד עם זאת, נטען שהצורך בביצוע השלמת החקירה הנטענת נולד על פני הדברים רק בעקבות החלטת בית המשפט מיום 18.9.2019, ועל כן לכאורה ההשלמה המבוקשת מטרתה לגישת המדינה להגיע לחקר האמת.
לאור כל האמור לעיל, אינני מוצא מקום למנוע בעת הזו את ביצוע השלמת החקירה. עניין זה מסור באופן עקרוני לשיקול דעת התביעה, תוך הפעלת ביקורת על הפעלת הסמכות בידי בתי המשפט. יהיה מקום לשוב ולבחון עניין זה אם וכאשר תוגש בקשה לתיקון כתב האישום, שאז היות ואנו מצויים בשלב שלאחר מענה, ממילא בית המשפט מפעיל שיקול דעת באם להיעתר לבקשה או אם לאו, וממילא ניתן יהיה להידרש בהקשר זה גם להשלמת החקירה שבוצעה.
לפיכך, אינני מוצא מקום למנוע מן המאשימה את ביצוע השלמת החקירה, וככל שבכוונתה להגיש כתב אישום מתוקן, תעשה זאת לא יאוחר מיום 31.3.2020. לאחר מועד זה לא אתיר עוד הגשת בקשה לתיקון כתב האישום, אלא בנסיבות חריגות.
המזכירות תודיע לצדדים.
|
ניתנה היום, ז' שבט תש"פ, 02 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
|
יהודה ליבליין, שופט |