1.      הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973, נטילת חשמל, לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן-החוק) וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

 

2.      כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, קשר הנאשם קשר עם אחרים לשכור מחסן ולגדל בו סמים מסוג קנבוס. במסגרת הקשר, שכר הנאשם ביום 1.11.20 מחסן מקורה בגודל 180 מ"ר תמורת סכום של 5,000 ₪ בחודש. החל ממועד זה, הקימו במחסן אחרים שזהותם אינה ידועה, בידיעת הנאשם ובהסכמתו, מעבדה לגידול סם מסוכן מסוג קנבוס.

 

האחרים הכניסו למעבדה ציוד בהיקף רב ששימש לגידול הסם, לרבות מנועים, מזגנים, מנורות, אדניות ובקבוקי דשן. ביום 23.11.21 נתפסו במחסן, בחמישה חדרים שונים, 1,800 שתילי קנבוס במשקל כולל של 200 ק"ג נטו. בנוסף, עוד נטלו האחרים, באמצעות חיבור לא חוקי, ובהסכמת הנאשם, חשמל בשווי של 131,000 ₪.

 

3.      ביום 20.6.22 הציגו הצדדים הסדר טיעון דיוני, לפיו יודה ויורשע הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן, ויופנה לשירות המבחן לעריכת תסקיר. בנוסף הוסכם על חילוט כמפורט בכתב האישום. הצדדים לא הגיעו להסכמות עונשיות.

 

 

 

תסקירי שירות המבחן

4.      על פי התסקיר הראשון (31.1.23), הנאשם, בן 30, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים. התחנך 10 שנות לימוד במסגרות חינוך חרדיות, עד לנשירתו בגיל 16 בשל קשיי הסתגלות. בתום לימודיו עזב את בית הוריו ועבר להתגורר בשכירות בגפו ולנהל אורח חיים מתירני יותר. קיבל פטור משירות צבאי על רקע קיום אורח חיים דתי. לאורך השנים עבד בעבודות מזדמנות בתחום המסעדנות ושיפוצים. כיום, ומזה כארבעה חודשים עובד בתחום השיפוצים, ממכתב המלצה ממעסיקו עולה כי הנאשם עובד חרוץ, בעל כישורים חברתיים המבצע עבודתו לשביעות רצון מעסיקו. חב חובות לחברים מהם לווה כספים, אותם דואג להסדיר מדי חודש. לדבריו חובותיו לגורמים שוליים נמחקו. נישא בשנת 2015, לאחר ביצוע העבירות הביעה אשתו אכזבה מהתנהלותו, כיום תומכת בו. שלל שימוש בסמים ואלכוהול, בדיקות שתן שמסר העידו על ניקיונו.

 

אשר לביצוע העבירה, הנאשם נוטל אחריות מלאה על מעשיו ותיאר כי העבירות בוצעו על רקע קשייו הכלכליים, באותה תקופה היה נתון בהליך פשיטת רגל והתקשה לפרנס את משפחתו. עוד הוסיף, שחרף חובותיו, התנהל באופן שגוי וקיים רמת חיים גבוהה. הנאשם ניסה לפתור את קשייו הכלכליים באמצעות פנייה לגורמים שוליים, עמם אין לו היכרות אישית, כשמטרתו להשיג כסף באופן מהיר ולכסות את חובותיו. הנאשם נענה להצעתם לשכור מקום לצורך גידול הסמים בתמורה למחיקת חובותיו. לדבריו, פנייה לעזרה ממכריו או משפחתו נתפסה כחולשה בעבורו וכפגיעה בדימויו העצמי והגברי. הנאשם תיאר אכזבה ממעשיו, תובנות באשר לדפוסיו המכשילים שהביאוהו לבצע העבירות והביע מוטיבציה לנהל אורח חיים יציב ומתפקד.

 

בהיבט הטיפולי, שירות המבחן התרשם מצורך במעורבות טיפולית ועתר לדחיית הדיון לצורך שילוב הנאשם בטיפול קבוצתי ייעודי לעוברי חוק.

 

5.      על פי התסקיר השני (2.5.23), במהלך תקופת הדחייה השתלב הנאשם בקבוצת הכנה לטיפול בשירות המבחן למשך 8 מפגשים, אליהם הגיע בקביעות והיה למשתתף פעיל ומשמעותי. בתום קבוצת ההכנה השתלב בטיפול קבוצתי ארוך טווח ייעודי לעוברי חוק (החל מיום 18.4.23). עד למועד הגשת התסקיר, השתתף הנאשם במפגש אחד, וביטא מוטיבציה להמשך טיפול. שירות המבחן העריך שחלה הפחתה ברמת הסיכון הנשקף ממנו אך קיים צורך בהמשך מעורבות טיפולית על מנת להפחית הסיכון עוד יותר. לסיכום הומלץ על העמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה וענישה בדרך של עבודות שירות.

 

 

תמצית הטיעונים לעונש

6.      המאשימה, באמצעות ב"כ עו"ד שירי, עמדה על הערכים החברתיים שנפגעו, ובהם הנזק לציבור והפגיעה בשלומו וביטחונו. עוד עמדה על הצורך להיאבק בתופעת גידול הסמים והפצתם באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה, ועל נסיבות ביצוע העבירה שכללו תכנון מוקדם ומוקפד, ממניע כלכלי לרווח קל ומהיר מעסקים לא חוקיים. לפיכך, עתרה למתחם ענישה הנע בין 42-65 חודשי מאסר בפועל. אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ביקשה לזקוף לחובתו את הרשעתו הקודמת בעבירת איומים. עוד טענה כי תסקירו מלמד כי מצוי בשלבי טיפול ראשוניים בלבד, וכי אין המדובר בשיקום יוצא דופן המצדיק חריגה ממתחם הענישה. לדבריה נסיבות הנאשם אינן שונות מאלו של נאשמים אחרים המואשמים בעבירת גידול קנבוס במעבדה, משכך יש לבכר את שיקולי הגמול וההרתעה. עם זאת סבורה כי שיתוף פעולתו עם שירות המבחן מצדיק התחשבות במיקומו בגדרי המתחם, משכך עתרה למקמו בחלקו התחתון של המתחם אך לא בתחתיתו, לצד מאסר מותנה, קנס משמעותי בגובה 150,000 ₪ ופיצוי לחברת החשמל.

 

7.      ב"כ הנאשם, עו"ד זהבי, טען בע"פ ובכתב, עמד על נסיבות חייו המורכבות והקשיים הראייתיים שהובילו לתיקון כתב האישום לקולה, וביקש לאמץ את המלצות התסקיר. לדבריו, תפקידו של הנאשם במערך הגידול היה מינורי, הן מבחינת תקופת הזמן ששהה במעבדה והן מבחינת פועלו במקום. עוד טען כי לא נגרם נזק ממשי שכן הסם לא הופץ, וציין לטובתו את הודאתו בהזדמנות הראשונה ושיתוף פעולתו עם המשטרה. לדבריו, הנאשם מגלה מוטיבציה טיפולית גבוהה, ונכון לקבל כל עזרה המוצעת לו. עוד הוסיף כי ענישת מאסר תגדע את ההליך החיובי המצוי בעיצומו ותפגע קשות בפרנסת משפחתו.

 

8.      שמעתי את חמו של הנאשם, מר שרגא גוטמן, שהעיד לפניי על השינוי המהותי שעבר הנאשם בתקופה האחרונה, על הלקח שלמד בעקבות הסתבכותו, על הירתמות המשפחה לסייע לו, ועל הגאווה שמסב לו כיום. הנאשם בדברו האחרון הצר על מעשיו, תיאר את התהליך הפנימי המשמעותי שעובר בקבוצת הטיפול, על הלקחים שהפיק ורצונו לנהל אורח חיים נורמטיבי. הוסיף כי עוסק בשיפוצים ונרשם ללימודי חשמל, וביקש את התחשבות בית המשפט בו ובמשפחתו.

 

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

9.      על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

 

10.  אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת מעשי הנאשם ופגיעתם בערכים המוגנים של בריאות הציבור, שלומו, ביטחונו וחשיפתו לנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים כתוצאה מגידול סמים בהיקף כה נרחב. פסיקת בית המשפט העליון עמדה לא אחת על הצורך במיגור עבירות גידול סמים במעבדות ייעודיות ועל פוטנציאל הנזק הטמון בה "הלכה מושרשת היא שבעבירות של ייצור והפקת סם מסוכן בכמות משמעותית, על הענישה להיות מחמירה ומרתיעה. עבירות כאלו מעוררות צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים" (ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022); ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018); ע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018)); עפ"ג (מח'-מרכז) 27388-03-20 מדינת ישראל נ' סויסה (14.12.2020).

 

 

11.  עוד מורה הפסיקה, כי בעבירות גידול סם בהיקף נרחב שומה עלינו לבכר את האינטרס הציבורי והרתעת הרבים על פני נסיבותיו של הנאשם (ע"פ 2194/14 בן שמעון נ' מדינת ישראל (10.9.2014)):

 

"בית משפט זה חזר פעם אחר פעם על הצורך להחמיר בעונשם של מי שעברו עבירות סמים ולא אחת נפסק כי ככלל כאשר בעבירות סמים עסקינן השיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגים מפני האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים ומפני הצורך למיגור נגע זה"

 

12.  מדרג חומרתה של עבירת הגידול נקבע בהתאם לנסיבותיה, כך בין היתר ייבחנו מידת התכנון המוקדם, היקף השתילים, כמות ומשקל הסמים שגדלו והכלים והמשאבים שהושקעו בגידול (ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017)). בענייננו, הנאשם פנה מיוזמתו לגורמים שוליים למציאת פתרון מפוקפק, מהיר וקל למחיקת חובות שצבר נוכח התנהלות כלכלית שגויה ופזרנית. תוכניתו צלחה, כפי שנמסר לשירות המבחן, חובותיו לגורמים שוליים נמחקו והוא לא השיבם. האחרים מימנו את ציוד המעבדה, הנאשם שכר מחסן רחב היקף בגודל של 180 מ"ר, שתילי הסם גודלו בחמישה חדרים. הנאשם תפעל יחד עם אחרים את המעבדה במשך כשנה שלמה וגידל בה סם במשקל של 200 ק"ג נטו; המעבדה צוידה בציוד מתאים בידיעת הנאשם, ומי משותפיו ערך שינויים בלוח החשמל וחיבר את מעבדת הסמים שהוקמה לחשמל באופן פיראטי במטרה להימנע מתשלום בעבור צריכת החשמל הגבוהה, באמצעות כך נגנב חשמל בשווי של כ-131,000 ₪.

 

חלקו היחסי של הנאשם משמעותי. עם זאת הנאשם לא נשא בעלויות ציוד המעבדה, ויכול שהסמים גודלו בעבור שותפיו. מדובר בעבירות שבוצעו בתכנון מוקפד תוך השקעת משאבים רבים לצורך הקמתה ותפעולה של המעבדה, הנאשם שימש חוליה מרכזית בגידול הסם ולולא פעילות המשטרה לחשיפת המעבדה, ברי כי היה ממשיך בביצוע מעשיו הפסולים.

 

13.  הנאשם אינו משתמש בסמים, על כך העידו תוצאות בדיקות השתן שמסר, הרקע לביצוע מעשיו הוא כלכלי. בניגוד למקרים אחרים בהם נאלצו בעלי חוב לגורמים שוליים "לפרוע" את חובם באמצעות גידול סם בעבורם, במקרה שבפנינו הנאשם פנה מיוזמתו לגורמים שוליים בניסיון לגרוף כסף קל ומהיר לתשלום חובותיו. בהינתן משקל הסם, משך תפעול המעבדה והרקע להקמתה מצאתי כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני.

 

 

מדיניות הענישה הנוהגת

14.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי מנעד הענישה בעבירות גידול סם במעבדות בהיקפים דומים כולל ברובו עונשי מאסר שאינם קצרים. עוד מורה הפסיקה, כי בעבירות גידול סם בהיקף נרחב שומה עלינו לבכר את האינטרס הציבורי והרתעת הרבים על פני נסיבותיו של הנאשם (ע"פ 2194/14 בן שמעון נ' מדינת ישראל (10.9.2014)):

 

"בית משפט זה חזר פעם אחר פעם על הצורך להחמיר בעונשם של מי שעברו עבירות סמים ולא אחת נפסק כי ככלל כאשר בעבירות סמים עסקינן השיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגים מפני האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים ומפני הצורך למיגור נגע זה"

 

בע"פ 2519/21 גולדשטיין נ' מדינת ישראל (9.6.2021) נדון ערעור נאשם ששכר יחד עם אחר בית בן 4 קומות לתקופה של כעשרה חודשים, במהלכה הקים בבית מעבדה לגידול קנבוס, בה נתפסו שתילים במשקל כולל של 236.32 ק"ג נטו, וקנאביס במשקל של 447 גרם. הנאשם חיבר את החשמל בבית לחיבור פיראטי, כתוצאה מכך נוצר עומס חשמל גבוה בארון החשמל הציבורי הסמוך לבית שגרם לשריפה בארון החשמל. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 60-30 חודשי מאסר. הנאשם, בן 52, ללא עבר, רופא שיניים במקצועו, בעקבות אירוע לבבי חלה התדרדרות במצבו. את העבירות ביצע ממניע כלכלי מאחר וצבר חובות כבדים. השתלב באופן מוצלח בהליכי טיפול שונים לרבות גמילה מהתמכרות, נקבע כי סיכויי שיקומו מצדיקים הקלה בעונש אך לא הימנעות ממאסר ממש. נדון מטעמי שיקום למאסר בן 20 חודשים. הנאשם חזר מערעורו נוכח הערות בית המשפט העליון;

 

בע"פ 8224/17 פרץ נ' מדינת ישראל (21.6.18) נדון ערעור נאשם שהקים מחסן והקים בו מעבדה לגידול סם קנבוס, בה נתפסו סמים במשקל של 170 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 48-30 חודשי מאסר. הנאשם, גילו מבוגר, ללא עבר, מצבן הרפואי של בנות משפחתו מורכב, נדון למאסר בן 36 חודשים. הנאשם חזר מערעורו לאחר שנשמעו הערות בית המשפט העליון;

 

בת"פ (מח' מרכז) 39513-02-21 מדינת ישראל נ' אוחיון (18.7.2022) הורשע נאשם בעבירות של ייצור והכנת סם קנבוס במעבדה שהקים, בה נתפס סם במשקל 288.34 ק"ג בשלבי גידול שונים. עוד הורשע בגניבת חשמל בשווי של כ-67,000 ₪. נקבע מתחם ענישה הנע בין 64-40 חודשי מאסר בפועל. הנאשם, צעיר ללא עבר, נסיבות חייו מורכבות, החל בטיפול ראשוני. בית המשפט מצא לחרוג במידת מה מהמתחם והעמיד עונשו על 32 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ₪;

 

בת"פ (מח' ב"ש) 49625-04-17 מדינת ישראל נ' אלאטרש (18.3.18) נדון נאשם בעבירת גידול סם, בכך שגידל בחממה הסמוכה לביתו קנבוס במשקל של 253.9 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 5-2.5 שנות מאסר. הנאשם, ללא עבר, ניהל אורח חיים נורמטיבי, נסיבותיו המשפחתיות מורכבות, את העבירה ביצע ממניע כלכלי. נדון למאסר בן 45 חודשים;

 

בת"פ (מח' י-ם) 13048-04-21 מדינת ישראל נ' שרף (20.1.2022) נדון נאשם שהורשע בהקמת מעבדה לגידול קנבוס בה גידל יחד עם אחרים כ-200 ק"ג נטו סם וגנב חשמל בשווי של 364,040 ₪. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תטען שהנאשם לא היה מיוזמי או מנהלי המעבדה אלא עבד בה מספר חודשים תמורת שכר חודשי. ההגנה תטען שעבד במעבדה חודשיים בלבד. נקבע מתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר. הנאשם, בן 65, לחובתו עבר פלילי רלוונטי, מנהל אורח חיים לא יציב, שרוי במצוקה כלכלית, נדון למאסר בן 28 חודשים;

 

בת"פ (מח' י-ם) 40327-10-19 מדינת ישראל נ' זדה (21.2.2021) נדון נאשם שהורשע בהקמת מעבדה לגידול קנבוס בה נתפסו שתילים במשקל 224 ק"ג. עוד הורשע בנטילת חשמל בשווי של כ-171,623 ₪, צוין שחיבור החשמל יצר סכנת התחשמלות ושריפה לדירה בה הוקמה המעבדה ולבניין כולו. נקבע מתחם ענישה הנע בין 50-28 חודשי מאסר. הנאשם, צעיר, ללא עבר, עובר הליך גמילה מסמים, עונשו הוקל מטעמי שיקום, נדון למאסר בן 24 חודשים.

15.  עיינתי באסופת הפסיקה שהגישה ההגנה, הכוללת בעיקר מקרי שיקום מובהקים, ובנאשמים שרובם ביצעו את העבירות על רקע התמכרות לסמים ונדונו לענישה מקלה (ע"פ 6734/20 ארז גרייף נ' מדינת ישראל (5.11.20); ע"פ 4285/17 יצחקי נ' מדינת ישראל (11.6.18); ת"פ 51797-01-21 מדינת ישראל נ' יוסף (27.6.22).

 

16.  אשר על כן, לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 28-60 חודשי מאסר.

 

 

האם יש מקום להעתר לבקשת ההגנה ולאמץ את המלצת שירות המבחן?

17.  הנאשם שלפניי, בן 30, נשוי ואב לשלושה ילדים. לחובתו הרשעה בעבירת איומים (עבירה ישנה משנת 2013). הנאשם נדון בתיק זה לצו של"צ, במשך תקופה ארוכה לא ביצע את העבודות, ולאחר שביצע את העבירות בתיק זה הופקע הצו ונגזר עליו עונש של מאסר על תנאי. הנאשם אמנם הודה במיוחס לו אך לא מסר מידע על שותפיו. הנאשם אינו משתמש בסמים.

 

18.  הנאשם בחר בפתרון פסול לצורך תשלום חובותיו, אלו נוצרו בעיקר בשל ניהול אורח חיים פזרני שלא תאם את מצבו הכלכלי. הנאשם הודה בתסקירו שלא ביקש את עזרת משפחתו ומכריו כדי לא לפגוע בדימויו ובאופן שנתפס ע"י סביבתו, חלף זאת פנה לגורמים שוליים ומצא דרכם פתרון עברייני להשגת רווח קל. פרופיל הנאשם שבפניי דומה לזה של נאשמים נורמטיביים רבים, שניהלו אורח חיים פזרני, נקלעו לחובות, והסתבכו עם החוק ממניע כלכלי במטרה לפרוע את החובות בדרך מהירה, ולא בדרך לגיטימית.

 

19.  לאחר שבחנתי את כלל נסיבות הנאשם והמלצות התסקיר מצאתי כי עניינו אינו נופל בגדר מקרי השיקום, ואין בנתוניו כדי לשמש בסיס לחריגה ממתחם העונש ההולם. התשובה לשאלה אילו מן המקרים ייחשבו מקרי שיקום כמשמעותו בסעיף 40ד' לחוק ואילו לאו מורכבת ותלויה במספר פרמטרים, בין היתר חומרת העבירה, נסיבות הנאשם, טיבו של הליך השיקום והסיכון להישנות עבירות. לשון סעיף 40ד' לחוק מלמדת, כי לעיתים כאשר "נאשם השתקם" או כי "יש סיכוי של ממש שישתקם", עשויים שיקולי השיקום לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול (ראו רע"פ 7572/12 הזייל נ' מדינת ישראל (23.10.2012)) ואולם, אין די בנאשם המראה נכונות כנה להשתלב בהליך שיקום אלא יש להציג הליך משמעותי המגלה פוטנציאל שיקומי ממשי, תוך קביעה כי הסיכוי לביצוע עבירות נוספות בעתיד הוא נמוך ביותר (ראו ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.07.13)). הציפייה היא להליך שיקומי עמוק ומובהק המצדיק להעדיף את הפן השיקומי על פני ענישה הולמת.

 

20.  בשים לב לצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות סמים, מחייבת אותנו הפסיקה לנקוט במשנה זהירות בהפעלת חריג השיקום, ולברור בין נאשמים שעברו שיקום יוצא דופן, לבין נאשמים, כמו במקרה שלפנינו, שנסיבותיהם טובות אך אינן מצדיקות סטייה לקולא ממתחם הענישה. בענייננו, ניכר שהנאשם עשה מאמץ רב בתקופה האחרונה לייצב את חייו, שיתף פעולה עם שירות המבחן, הודה במיוחס לו ומגלה תובנה לפסול במעשיו ולדפוסיו המכשילים, הנאשם זוכה לתמיכת משפחתו. עוד פועל להסדרת חובותיו הכספיים, החוב לחברת החשמל לא שולם. המלצת שירות המבחן להעמידו בפיקוח ולהסתפק בעבודות שירות אינה מבוססת על הליך טיפולי משמעותי שעבר, אלא מבוססת בעיקר על המוטיבציה שמביע להמשך הטיפול ומיכולותיו להיתרם ממנו.

 

21.  בנסיבות אלו, תוך מתן משקל לשיקולי הרתעת הרבים, אין בידי לקבל את עתירת ההגנה והמלצת שירות המבחן להסתפק בענישה שאינה כוללת מאסר ממש. אדרבא, הפסיקה מבקשת להעביר מסר בעיקר לנאשם ולרבים שכמותו, כי מי שייבחר בקיצורי דרך, סופו שישלם מחיר כבד היה וייתפס בעבירתו. עמד על כך כב' השופט אלרון בע"פ 2139/22 שלום ג'נאח נ' מדינת ישראל (14.7.2022):

 

"אין להסכים עם מציאות שבה פונים אזרחים מן השורה לשמש כחוליה בשרשרת אספקת הסמים וזאת כדי לגרוף רווח כלכלי "מהיר וקל". ההזדמנות "העסקית" קורצת לאלו שבמצוקה, והם נענים לה אף מתוך מודעות לאיסור שבמעשים, לנזק שייגרם כתוצאה מכך ולמחיר אותו ישלמו היה וייתפסו בעבירתם. משכך, יש צורך בענישה ממשית ואפקטיבית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות סמים. כך, ענישה מתאימה תעביר את המסר כי ניסיונות הקמת מעבדות סמים בהיקף נרחב - אינן בעלות תוחלת כלכלית".

 

22.  לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, מצאתי למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם. בהקשר זה התחשבתי בהודאתו ובחסכון בזמן שיפוטי, ובהירתמותו להליך טיפולי, אף אם מצוי כיום אך בראשיתו. עוד התרשמתי שההליך הפלילי, מודעות משפחתו להסתבכותו ותמיכתם מהווים גורמים מרתיעים ומפחיתי סיכון. אשר לרכיבים הכלכליים, מצאתי להתחשב בנסיבותיו על אף שמדובר בעבירה בעלת מניע כלכלי, ולהשית עליו קנס מתון. עוד יוטל על הנאשם פיצוי חלקי לחברת החשמל (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ, פסקה 49 והאסמכתאות המובאות שם (15.2.2016)).

 

 

23.  אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.    28 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו 23.11.21 עד ליום 13.12.21.

ב.     12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירת סמים מסוג פשע החל מיום שחרורו ממאסר.

ג.       6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום עבירת סמים מסוג עוון או עבירה של גניבת חשמל החל מיום שחרורו ממאסר.

ד.     קנס בסך 10,000 ₪ או 45 ימי מאסר. הקנס ישולם עד ליום 1.1.24.

ה.    פיצוי בסך 50,000 ₪ לחברת החשמל. הפיצוי ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 6.8.23 בהתאם לפרטים שתעביר המאשימה למזכירות בית המשפט.

ו.       הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 3.9.23 עד השעה 10:00 בבית מעצר הדרים. לצורך הבטחת התייצבותו יעמדו הערבויות הכספיות שנקבעו בהליך המעצר הנלווה ויושבו למפקיד בכפוף למניעה אחרת.

 

חילוט הרכוש המפורט בסעיף 4 לעובדות כתב האישום המתוקן.

 

 

הסמים - להשמדה. צו כללי למוצגים.

 

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

 

 

 

ניתן היום, כ"ג סיוון תשפ"ג, 12 יוני 2023, במעמד הצדדים.