1

מונחת לפני בקשת שירות המבחן לדחיית מועד מתן גזר הדין בתיק זה, לצורך בחינת אופן השתלבות הנאשם במסגרת הטיפולית "בית נועם".

1.         בתאריך 10.8.16 הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקיפת בת זוג שגרמה לה לחבלות של ממש, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.         בהחלטתי מאותו יום הוריתי לב"כ הנאשם להודיעני באם יבקש להפנות את עניינו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר, ומשהוא לא עשה כן נקבעה ישיבת הטיעונים לעונש ליום 13.10.16.

2

3.         בעקבות בקשת ב"כ הנאשם, נדחה הדיון ליום 9.11.17. הנאשם לא התייצב לאותו דיון בשל מחלה ובא כוחו טען כי הוא ובת זוגו (המתלוננת) מצויים בעיצומו של הליך טיפולי שנועד לשקם את הקשר ביניהם. לנוכח טענה זו ואישור שהוצג בפני (ענ/1), הוריתי על הפניית עניינו של הנאשם אל שירות המבחן אשר התבקש לעקוב אחר ההליך הטיפולי ולהניח בפני תסקיר לעונש.

4.         ביום 27.2.17 הוגש התסקיר הראשון בו דיווחה קצינת המבחן על פנייתו של הנאשם לטיפול במסגרת פרטית, כמו גם על הבעת צערו וחרטתו על מעשיו בפני המתלוננת בנוכחות המטפלת, והמליצה על דחיית המשך הדיון בעניינו לחודש יולי 2017. זאת ועוד, בדיון שהתקיים בפני ביום 1.3.17, הגיש ב"כ הנאשם את האישורים ענ/2 ו- ענ/3 אשר לימדו על תחילתו של ההליך הטיפולי במסגרת הפרטית.

5.         בתסקיר השני מיום 4.7.17 דיווחה קצינת המבחן על פגישתה עם הנאשם ועל שיחה טלפונית שקיימה עם המתלוננת וציינה כי ביום 2.6.17 הוגשה תלונה נוספת של המתלוננת כנגד הנאשם בגין ארוע נוסף שבו, כך לטענתה, הוא תקף אותה. חרף עובדה זו ומאחר שהנאשם הביע בפני קצינת המבחן את נכונותו להשתלב בהליך טיפולי ייעודי בתחום האלימות במשפחה, בקשה קצינת המבחן כי תינתן לו ההזדמנות להשתלב בהליך זה.

בהחלטתי מיום 12.7.17 ציינתי כי מדובר במצב דברים מורכב שבו מחד גיסא מגלה הנאשם נכונות להשתלב בהליך טיפולי ומאידך גיסא הוא נראה כמי שמידת המסוכנות הנשקפת ממנו למתלוננת גבוהה. מאחר שסברתי כי נכון יהיה לנצל את ההליך המשפטי בתיק זה לגיוס הנאשם לטיפול, הוריתי על דחיית סיומו של הליך זה פעם נוספת.

6.         בתסקיר השלישי מיום 18.10.17 הבהירה קצינת המבחן כי המסגרת הטיפולית הנכונה בעיניה לנאשם היא זו המתקיימת ב"בית נועם" - מסגרת בה שוהים המטופלים במקום בתנאי פנימיה, יוצאים לעבודה ומשתלבים בהליכים הטיפוליים המתקיימים בו, דא עקא שהנאשם הודיע לה כי הוא מסרב להשתלב במסגרת זו. קצינת המבחן הוסיפה ותיארה את התרשמותה ממצוקת המתלוננת אשר טענה בפניה כי היא ממשיכה לסבול מיחסו הרע של הנאשם כלפיה וציינה כי היא חשה שהיא מאבדת אמון במערכת אכיפת החוק.

3

7.         בפתח הדיון הבא שהתקיים בפני ביום 8.11.17 הודיע ב"כ המאשימה אודות הגשת כתב אישום חדש כנגד הנאשם בגין תקיפת המתלוננת בארוע הנוסף מחודש יוני 2017. ב"כ הנאשם טען לאי הבנה מצדו של הלה בכל הנוגע לתנאי השהייה במסגרת "בית נועם" ואילו הוא עצמו הצהיר כי "התקופה היא ארוכה שם אבל אין לו בעיה עם זה" והוסיף: "אם נשרת את המטרה ונקצור את הפרי אז אני אשמח מאוד...". במצב דברים זה הוריתי לשירות המבחן לפעול לשם שילוב הנאשם ב"בית נועם" ולהניח בפני עדכון בדבר מועד שילובו הצפוי במקום.

8.         ביום 10.12.17 הודיע שירות המבחן כי הנאשם לא התייצב לראיון הקבלה שתואם עבורו ב"בית נועם" ליום 4.12.17 מחמת כאבים בגבו.

9.         בהחלטתי מיום 11.12.17 הבהרתי לנאשם ולבא כוחו כי גזר דינו יינתן ביום 3.1.18 ובתוך כך ציינתי כי אני רואה בחומרה את אופן התנהלותו המסתמן לאורך כל הדרך כחמקמק, למרות ההזדמנויות הרבות שניתנו לו על ידי. עם זאת, אפשרתי לשירות המבחן להניח בפני את תוצאות ראיון הקבלה הנוסף שנקבע לו ב"בית נועם" ליום 18.12.17.

10.       בתסקיר האחרון שהוגש ביום 25.12.17, תיארה קצינת המבחן את תוצאות סיכום הראיון באופן שיפורט להלן:

·      הנאשם הביע עניין בתנאי המסגרת אך לא בתכנית הטיפולית.

·      לאורך הראיון התבטא הנאשם בזלזול כלפי המתלוננת (כיום גרושתו) ובביטול כלפי האלימות שננקטה מצדו כלפיה במערכת הזוגית, וטען לשקרים בתלונתה ולחוסר פרופורציה משמעותי מצד המערכת המשפטית ביחס לעבירה שלו.

·      במהלך הראיון יצר הנאשם רושם ברור לפיו הוא לא מכיר בסבל שנגרם למתלוננת כתוצאה ממעשיו וראה בתוקפנות ש"יצאה ממנו" כלפיה כפועל יוצא ישיר מהתנהגותה.

·      הנאשם הביע מורת רוח מאורך הטיפול והאינטנסיביות שלו והעריך כי עבודתו תיפגע כתוצאה מכך.

חרף כל האמור לעיל, המליץ הצוות הטיפולי של "בית נועם" על שילובו של הנאשם בהליך טיפולי במסגרת המסלול המשולב, על מנת שתינתן לו ההזדמנות להוכיח את רצינות כוונותיו להשתלב בטיפול במסגרת זו.

בהתאם לכך מבקש שירות המבחן עתה, כי מתן גזר הדין בעניינו של הנאשם יידחה ב- 3 חודשים.

11.       המאשימה מתנגדת לבקשה מן הטעם שאופן התנהלותו של הנאשם מלמד בבירור על כך ש"פניו אינם לשיקום" ואילו בא כוחו מבקש כי אאפשר לו להשתלב במסלול הטיפולי המוצע.

4

12.       לאחר שנדרשתי מחדש לאופן השתלשלות העניינים עד כה ושקלתי את בקשת שירות המבחן, החלטתי לדחותה. אכן, תפיסתי ככלל היא כי מקום בו ניתן לסיים הליכים מן הסוג הזה, דהיינו מקרים של אלימות במשפחה, במסלול שיקומי שיקנה לנאשמים כלים חלופים להתמודדות עם מצבי תסכול וכעס ובתוך כך יספק הגנה עתידית לנפגעי העבירה וייטיב עמם, אזי יש להעדיפו על פני הטלת עונשי מאסר בפועל. דא עקא, שבמקרה זה מדובר במי שלאורך זמן מתנהל באופן חמקמק, מתעתע ומקומם, והתרשמותי היא שהתייחסותו להזדמנות החריגה שניתנה לו להשתלב במסלול של שיקום אשר מטבע הדברים צפוי לגזול מזמנו ולהעמיד את בסדי עדיפויותיו באור אחר מזה שהוא הורגל לו עד כה, אינה רצינית.

סוף דבר, מכיוון שהתנהגות הנאשם ויחסו אל הליך השיקום שהוצע לו מצטיירת בעיני כלא אמיתית

ולא כנה, והוא נראה כמי שבסך הכל מבקש לדחות את הקץ ולא יותר מזה, הנני מורה כי ישיבת

ה- 3.1.18 תוקדש להשמעת הטיעונים לעונש בעניינו ולאחריה ייגזר דינו.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולשירות המבחן.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ח, 31 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.