1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, לאחר, שכפי הנטען, ביום 30.01.16 עת שהה ברכב בצומת הפרסה, החזיק סכין בכיס מכנסיו.

דיון למתן תשובה לכתב האישום נקבע על ידי בהחלטה מיום 4.01.18 ליום 14.03.18 (להלן: "ההחלטה").

לדיון התייצבו הנאשם ובאת כוחו, אך מטעם המאשימה לא התייצב תובע. בנסיבות אלו, ולאחר המתנה של כחצי שעה, ביקשה ב"כ הנאשם כי בית המשפט יורה על מחיקת כתב האישום, ולחילופין ישית על המאשימה את הוצאות הדיון. היא הצביעה על כך שהנאשם עשה דרך ארוכה מרמת הגולן, שם הוא משרת כחייל על מנת להתייצב לדיון בזמן.

2

נתבקשה תגובת המאשימה, וזו טענה כי מסיבה שאינה ידועה, ההחלטה לא התקבלה במשרדי המאשימה והיא לא ידעה על מועד הדיון.

בתשובה טענה ב"כ הנאשם כי במערכת "נט המשפט" סרוקים שני אישורי משלוח בפקס' למשרדי המאשימה של ההחלטה. עוד נטען כי בדיון שהתקיים בעתירה לקבלת חומר חקירה שנידונה בפני כב' השופט אוהד גורדון ביום 4.02.18, ציין ב"כ המאשימה כי ההליך קבוע למתן תשובה ליום 14.03.18. מכאן כי מועד הדיון היה ידוע למאשימה. ב"כ הנאשם העלתה טענות נוספות על אי עמידה של המאשימה במועדים שנקבעו על ידי בית המשפט במסגרת ההליך לקבלת חומרי חקירה, אך מדובר בטענות שאינן בלב העניין.

נתבקשה תגובת ב"כ המאשימה לטענות אלו, ובתגובה נטען כי ייתכן שמחמת העובדה שההחלטה ניתנה על גבי מסמך עליו הייתה החלטה קודמת, חלה טעות במזכירות משרדי המאשימה והפקס' לא תויק בתיק. בד בבד ייתכן כי עקב תקלה במכשיר הפקס' במשרדי המאשימה, לא הגיעו פקסים שנשלחו גם כאשר סומן לשולח כי המשלוח עבר בהצלחה. לאישוש הטענה צורפה הודעת דוא"ל שנשלחה לקצין את"ל לתיקון מכשיר הפקס'.

סעיף 113 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע:

לאהתייצבהתובעבמועדשנקבעלמשפטאףעלפישהודעלוהמועד, ובית המשפטלאראהלדחותאתהמשפטלמועדאחר, ינהגביתהמשפטכאמורבסעיף 94 כאילוחזרבוהתובעמהאישום, אולםרשאיהואלהרשיעאתהנאשםבעבירה המתגליתמןהעובדותשהודהבהןאושהוכחו, ולגזוראתדינו.

ההחלטה להורות על דחיית המשפט למועד אחר או לראות באי ההתייצבות כחזרה מאישום מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, במסגרתה עליו לאזן בין האינטרסיםהשונים. מחד, האינטרס הציבורי שמשפטפליליבומתבררתהאשמהרצינית, היא תתברר לגופה על מנת למנוע עיוות דין לציבור. מאידך, האינטרסים של מניעת עינוי דין לנאשם והגנה על זמנו של הנאשם ובא-כוחו וזמנו של בית המשפט. בנוסף עומד האינטרס הציבורי שהתביעה תפעלביעילותולאתתרשלבמילוי תפקידיה (ע"פ 34/79 אסרףסולימאן נ' מדינתישראל, פ"דלד(3) 141 (1980)).

3

מלאכת האיזון בין אינטרסים אלו תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בין היתר יש לתת את הדעת, לסיבת המחדל בגינו לא התייצב תובע, למהות הדיון אליו לא הייתה התייצבות, משך התארכות ההליך, חומרת העבירה המיוחסת לנאשם, ועוד שיקולים כיוצ"ב.

לפי ההלכה הפסוקה, את סמכותושלביהמ"שלבטלאישוםבגיןאיהתייצבותושלהתובע, יש להפעילבמשורהובמקריםחריגיםבלבד (ראו למשל: ע"פ (מחוזי-ב"ש) 7481/06 מדינתישראל המשרד לאיכותהסביבהנ' גוטלייןחברהארציתלחיטויבע"מ (פורסם בנבו, 19.09.07)). מקרה זה אינו נמנה עליהם.

במקרה זה, הגם שלא כל טענות ב"כ הנאשם זכו למענה (כך, למשל, הטענה כי בדיון בבקשה לקבלת חומר חקירה ב"כ המאשימה ציין במפורש את מועד הדיון), השתכנעתי כי אי התייצבות התובע הייתה בתום לב. איני סבור כי המאשימה הייתה מודעת לדיון ולא התייצבה בכוונת תחילה תוך שהיא עושה דין לעצמה. לצד זאת, יש לזכור כי אין מדובר בדיון הוכחות כי אם בדיון ראשון שנקבע למתן תשובה לכתב האישום. העבירה המיוחסת לנאשם גם היא אינה עבירה קלה.

לצד זאת יש לזכור, כי אם תתקבל בקשת הנאשם לראות באי ההתייצבות חזרה מאישום, הרי שנוכח השלב בו מצוי ההליך, טרם מתן תשובה לכתב האישום, מדובר בביטול האישום (בהתאם להוראת סעיף 94(א) לחוק), והמאשימה תוכל ממילא להגישו מחדש. כך, שלא יהיה בביטול כדי לחסוך מזמנו של בית המשפט.

בנסיבות אלו, האיזון הנכון מצוי לא בביטול כתב האישום כי אם בפסיקת הוצאות לנאשם (לפי הוראת תקנה 21(א) לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974), נוכח התייצבותו עם באת כוחו לדיון שלא התקיים בסופו של יום, בעטיה של המאשימה, יהיה ההסבר לכך טעות מזכירות או תקלה במכשיר הפקס'.

נקבע אפוא, לדיון למתן תשובה לכתב האישום ליום 23.05.18 שעה 10:45.

4

ב"כ הנאשם תודיע לנאשם על מועד הדיון ותזהירו בחובת התייצבות.

המאשימה תישא בהוצאות הנאשם בסך של 800 ₪.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ח, 24 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.