1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נופר פשרל-סלע

הנאשם בעצמו, ב"כ עו"ד איהב ג'לג'ולי

1.                  הנאשם, חסן נאטור יליד 1987, הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בשנית בביצוע עבירות של ניסיון למעשה מגונה באדם שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, ניסיון למעשה מגונה בפומבי בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, הפצת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין והחזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין.

2.                  כתב האישום המתוקן בשנית מחזיק שלושה אישומים.

2

לפי עובדות האישום הראשון, ביום 19.6.2012 נרשם שוטר לצ'אט של וואלה תחת זהות בדויה של ילדה בת 13 מאזור המרכז בשם נועה (להלן - "נועה"). סמוך לאחר ההתחברות פנה הנאשם ל"נועה" בצ'אט ביודעו כי מדובר בילדה בת 13. הנאשם ו"נועה" שוחחו ביניהם בצ'אט והחליפו פרטי התקשרות במסנג'ר. אחר זאת התחבר השוטר למסנג'ר של "נועה", והשניים החלו משוחחים בתוכנה זו כאשר "נועה" הבהירה לנאשם שהיא בת 13. במהלך השיחה במסנג'ר ביקש הנאשם לראות את "נועה" ושלח לה הזמנה לשיחת וידאו. כן ביקש ממנה את מספר הטלפון שלה, קיבל מהשוטר מספר טלפון וקיים שיחת טלפון עם "נועה", במהלכה הציע לה לחשוף את איבר מינו בפניה. באמצעות מצלמת אינטרנט חשף הנאשם את איבר מינו בפני "נועה".

לפי עובדות האישום השני, ביום 20.6.2012 ניהל הנאשם שיחת מסנג'ר נוספת עם "נועה". במסגרת זו הציע הנאשם ל"נועה" הצעות מיניות בוטות, וכן שלח לה תמונה של איבר המין שלו ומספר תמונות תועבה של קטינות. בין היתר שאל הנאשם את "נועה" באותה שיחה אם היא עדיין בתולה, הציע לה לקיים יחסי מין עמו וכן הציע שתביא חברה.

לפי עובדות האישום השלישי, החזיק הנאשם במחשב בדירתו בקלנסווה ביום 31.7.2012 קבצי מחשב המכילים תמונות תועבה של קטינים בעירום מלא, חלקי או בלבוש תחתון.

3.                  התקבלו אודות הנאשם ארבעה תסקירי מבחן, חוות דעת והערכת מסוכנות וחוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות.

3

מהתסקירים שהוגשו אודות הנאשם עולה כי הלה כבן 30, בוגר 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה, למד שנתיים לתואר ראשון במדעי הרוח והחברה של האוניברסיטה הפתוחה (לימודים אותם הפסיק עקב הסתבכותו בביצוע העבירות). הנאשם עובד באופן סדיר. העבירות בוצעו על ידו בתקופה מסוימת בחייו, כניסיון לתת ביטוי לצרכיו המיניים שהודחקו אותה עת בהיעדר לגיטימציה לזוגיות או מיניות בריאה. הנאשם נטל אחריות על מעשיו והוא מכיר בכך שבבסיסם היה מרוכז בסיפוק צרכיו. הנאשם נישא לפני כשנה וחצי ומקיים זוגיות יציבה. הנאשם שולב על ידי שירות המבחן בקבוצת טיפול ייעודית לעברייני מין בפתח תקווה. לא ניכר שנתרם מהשתתפותו בקבוצה (בין היתר לאור קשיי שפה), הגם שהקפיד להגיע לכל המפגשים, ועל כן שולב בקבוצה נוספת ביפו. הפעם ניכר כי הנאשם נתרם מהטיפול הקבוצתי, התייחס בפתיחות לפגיעות שביצע והצליח לבטא אמפטיה ולהתייחס לנזק שבהם. שירות המבחן התרשם בתסקיר האחרון (מיום 7.1.2018) ממוטיבציה ושיתוף פעולה של הנאשם, העריך כי במסגרת הטיפול יתאפשר חשבון נפש אמיתי ורמת הסיכון הנשקפת מפניו תקטן משמעותית, והמליץ להשית על הנאשם של"צ בהיקף גבוה וצו מבחן במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה. נאמר כי עונש מאסר עלול לערער את יציבותו של הנאשם, ליצור מצב דחק ואף להגביר סיכון כתוצאה מכך.

מחוות הדעת והערכת המסוכנות (שנערכה ביום 7.9.2016) עולה כי רמת המסוכנות המינית הנשקפת מהנאשם היא נמוכה-בינונית. עוד עולה ממנה כי הגם שהרושם הוא כי הנאשם אינו נוטל אחריות אמתית על מעשיו ונוטה למזער מחומרתם, אין עדות לאיפיונים של עברייני מין באינטרנט והנאשם אינו בעל אישיות אנטי-סוציאלית.

הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם מתאים לבצע עבודת שירות וקבע את תנאיה.

תמצית טיעוני הצדדים

4.                  ב"כ המאשימה, עו"ד נופר פשרל סלע, עמדה בטיעוניה על חומרת מעשי הנאשם, אשר פגעו בשלל ערכים מוגנים. חומרה יתרה צמודה לדעת המדינה למעשים משום שבוצעו ברשת האינטרנט, המאפשרת נגישות קלה יחסית לאוכלוסייה צעירה תוך נטילת סיכון מינימאלי מצד הפוגעים.

המאשימה הגישה פסיקה (תע/1), עתרה למתחם עונש הולם שנע בין 10 ל-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ועתרה לגזור על הנאשם עונש בתחתית המתחם המוצע על ידה.

5.                  ב"כ הנאשם, עו"ד איהב ג'לג'ולי, התייחס בטיעוניו לנסיבותיו האישיות של הנאשם, להליך שיקומו, לחריגות המקרה בחייו של הנאשם, לשיהוי בהגשת כתב האישום, לעובדה כי לא נצברו לחובת הנאשם הרשעות קודמות ולהודאתו של הנאשם אשר חסכה את ניהול ההליך. הוא ביקש לגזור על הנאשם עונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.

4

הנאשם לא ניצל את זכותו לומר את דברו האחרון לעונש.

דיון

6.                  בשני ימים עוקבים ניהל הנאשם, בוגר כבן 25, שיחות אינטרנט עם מי שדימה לחשוב כי היא ילדה כבת 13, אך הלכה למעשה שוחח עם שוטר. הנאשם הציע ל"נועה" הצעות מיניות, שלח לה תמונות של איבר מינו ופעם אחת חשף את איבר מינו בפניה במסגרת שיחת וידאו. בחיפוש שנערך במחשבו של הנאשם לאחר שנתפס, נתגלו קבצי מחשב המכילים תמונות עירום (מלא וחלקי) של קטינים.

7.                  אין צורך להכביר במילים אודות החומרה שבעבירות המין בכלל וכלפי קטינים בפרט.

מדיניות הענישה בעבירות אלו ראוי לה שככלל תהיה מחמירה באופן שיבטא את האינטרס הציבורי בהרתעת עברייני מין פוטנציאליים ואת הנזקים המשמעותיים הנגרמים לנפשם של נפגעי עבירות אלו. נפסק כי ביצוען של עבירות מין באמצעות רשת האינטרנט אינו מהווה נסיבה לקולה נוכח הנגישות הרבה של הרשת, החשיפה הגדולה של קטינים לרשת, הקלות בביצוע עבירות מין, היכולת לפגוע במספר גדול של קורבנות באמצעותה, והפגיעה הקשה בנפגעי העבירה שהעבירות בוצעו בהם בביתם - מבצרם [ע"פ 3576/14 מניס נ' מדינת ישראל (29.2.2016)].

מובן, עם זה, כי העונש הראוי למי שבהתנהגותו פגע בזולת (במרחב הפיסי או במרחב הוירטואלי) אינו יכול לשמש אמת מידה לעונש שיש להשית על מי שהיה מעוניין בביצוע עבירות מין בקטינים, אך בפועל לא פגע באיש.

8.                  במסגרת טיעוניה לעונש הגישה המדינה לעיוני, בין היתר, את עפ"ג (מרכז-לוד) 1924-11-17 לוי נ' מדינת ישראל (14.1.2018). בפסק הדין האמור אישר בית המשפט המחוזי עונש מאסר בפועל בן 12 חודשים שהשית בית משפט זה (כב' השופטת גרינברג) על נאשם שביצע עבירות דומות מאוד לאלו שביצע הנאשם שלפניי (רק במספר רב יותר של הזדמנויות, ובמקרה אחד התכתב אותו נאשם עם קטינה אמתית ולא עם סוכן משטרה).

5

9.                  בהתחשב בערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות שביצע הנאשם (הגנה על גופם של קטינים ועל בטיחות הגלישה ברשת האינטרנט), ברמת הענישה הנוהגת, ובנסיבות ביצוע העבירות המרכזיות על ידי הנאשם (שכאמור לא הסבו פגיעה קונקרטית לקטין), אני קובע כי מתחם העונש ההולם את כלל מעשי הנאשם, המהווים בעיניי "מעשה אחד", נע בין 7 ל-14 חודשי מאסר בפועל, כעונש עיקרי.

10.              בניגוד ברור לעניין לוי שהוזכר למעלה (לוי זה לא פיתח מודעות להשלכות מעשיו על קורבנותיו ושירות המבחן נמנע בעניינו מהמלצה טיפולית), במקרה שלפני מן הראוי לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם לצרכי שיקום. לאחר תקופה אופיינית של הכחשה והדחקה, ולאחר שהחליף את הקבוצה הטיפולית, החל הנאשם שלפניי להיפתח ולהיתרם באופן משמעותי עד כדי כך ששירות המבחן מצא לנכון להמליץ בעניינו על תכנית שיקום מונע לעברייני מין בקהילה.

יושם אל לב: הערכת המסוכנות בעניינו של הנאשם נתנה לפני שנה ומחצה, בתקופה בה הנאשם עדיין לא שולב בהליך הטיפולי המתאים. באותו שלב גם שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו נוטל אחריות של ממש על מעשיו. לעומת זה, התסקיר האחרון בעניינו של הנאשם ניתן לפני כחודש, לאחר שהנאשם השתלב בקבוצה טיפולית מותאמת לצרכיו. איני רואה אפוא סתירה בין חוות הדעת בעניינו של הנאשם.

11.              במצב דברים זה שוכנעתי כי קיים סיכוי ממשי לשיקום הנאשם, ואיני רואה מניעה לסטות לקולה לצרכי שיקום ממתחם העונש ההולם. עם זה, לא מצאתי לסטות ממנו במידה בה מציע שירות המבחן. לדידי, ככלל, אין עונש קל של של"צ יכול לדור בכפיפה אחת עם מעשים דוגמת אלה שביצע הנאשם.

12.              שקלתי את מכלול נסיבות העניין ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות הודאתו בהזדמנות הראשונה באופן שחסך בזמן שיפוטי, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות והשיהוי בהגשת כתב האישום, והחלטתי להשית עליו את העונשים הבאים.

6

·        מאסר בפועל בן ארבעה חודשים, שירוצה ב"בית לשובע" בתל אביב, החל ביום 25.4.2018. על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס רמלה באותו מועד בשעה 8:00.

·        מאסר על-תנאי בן ששה חודשים, והתנאי הוא כי בתקופה בת שלוש שנים לא יעבור עבירה בה הורשע.

·        קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל ביום 1.4.2018.

·        אני מעמיד את הנאשם בהסכמתו במבחן למשך שנה, במסגרת תכנית לשיקום מונע בקהילה, בהתאם להוראת סעיף 20ב לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006. הסברתי לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי המבחן, ניתן יהיו להשיבו לבית המשפט ולגזור את דינו מחדש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, י' אדר תשע"ח, 25 פברואר 2018, במעמד הצדדים.