1

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

מרשיע את הנאשם על פי הודייתו בעובדות כתב האישום, בעבירות המיוחסות לו בהתאמה.

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תשע"ד, 21/08/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעובדות כתב האישום בביצוע 2 עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו.

2

במסגרת שיקולי הענישה השונים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (תוספת סימן א' 1 לפרק ו'), שכותרתו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", הוגדרו והתוו שלבים במסגרת גזירת הדין והשיקולים השונים, כשהעיקרון המנחה שנקבע הינו עקרון ההלימה. "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" {ס' 40 ב}.

השלבים העיקריים שהתווה התיקון קביעת מתחם הענישה ההולם את מעשה העבירה ואשמו של הנאשם וגזירת העונש המתאים לנאשם, בתוך מתחם הענישה ההולם או בחריגה ממתחם הענישה ההולם - לקולא בשל שיקולי שיקום או לחומרא בשל שיקול ההגנה על שלום הציבור, בהתאם למבחנים ולסייגים שנקבעו.

הערך החברתי - שנפגע מביצוע המעשה הינו פגיעה בריבונות המדינה.

קיים צורך בהרתעת הנאשם ובהרתעת הכלל מפני ביצוע עבירות של כניסה לישראל על רקע נפיצות התופעה, השלכותיה הנרחבות, עברו הפלילי של הנאשם ומספר הכניסות שלחובתו.

מתחם העונש ההולם - בעניין זה עיינתי בהלכת פרג'ין שהגם שניתנה עפ"י תיקון 113 עדיין נפסקה הלכה בעניין רף הענישה ומדיניות הענישה הראויה ואני קובע את המתחם בין מאסר על תנאי למאסר בפועל למשך 45 ימים, בגין עבירה של כניסה אחת לישראל שלא כדין ללא עבירות נלוות.

העונש המתאים לנאשם - מדובר ב-2 כניסות שלא כדין ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, בכך שברח מפני השוטר שביקש לעכבו.

מדובר בנאשם בן 19. הנאשם נעדר עבר פלילי ונטל אחריות.

זו הפעם הראשונה בה עומד הנאשם לדין בישראל.

אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.                  חודש ויום מאסר בפועל מיום מעצרו 10/08/2014.

3

2.                  חודשיים מאסר על תנאי למשך שנתיים מהיום, שהנאשם לא יעבור על עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל או עבירה בניגוד לסימן ג' לפרק ט' לחוק העונשין.

3.                  אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪, להימנע במשך 12 חודשים, מלעבור אחת העבירות המיוחסת לו בכתב האישום. במידה ולא תיחתם ההתחייבות בתוך 7 ימים, יאסר הנאשם למשך 30 יום.

4.                  מורה על השמדת המוצגים.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תשע"ד, 21/08/2014 במעמד הנוכחים.