האישום

 

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין, ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

 

על פי כתב האישום המתוקן, בעובדותיו הודה הנאשם, ביום 28.2.22 בשעה 07:50 לערך, נהג הנאשם ברכב כשרישיונו לא בתוקף מיום 19.11.14, על כביש 60.

 

בסמוך לצומת, עקף הנאשם משמאל מספר מכוניות שהמתינו בגודש תנועה לפנות ימינה ופנה לפניהן בצורה מסוכנת.

 

באותה העת, נהג שוטר כשלצידו במושב הנוסע שוטרת, בניידת כחולה לבנה של משטרת התנועה, על כביש 60, הבחינו במעשיו של הנאשם שתוארו לעיל, הפעילו את אורות הסירנה הכחולים ונסעו אחריו כאשר השוטרת כרזה לנאשם לעצור בצד.

 

הנאשם עצר בצד הדרך, ובעקבותיו עצר השוטר את הניידת. תוך שהשוטרת יצאה מהניידת לכיוון הרכב, החל הנאשם לנסוע במהירות ובפראות, כדי לברוח מהשוטרים.

 

השוטרים החלו לדלוק אחרי הנאשם כשכל אותה העת הופעלו הסירנה ואורות כחולים, וכרזו לנאשם שוב ושוב לעצור את רכבו.

 

הנאשם לא שעה לקריאות השוטרים והמשיך בנסיעה מהירה ופרועה, תוך שנסע נגד כיוון התנועה במעגל התנועה ועלה על שטח הפרדה בנוי.

 

הנאשם נסע במהירות תוך שעקף רכבים מימין ומשמאל, וכן עקף מימין רכב שנסע אותה עת במעגל תנועה, וגרם לו לסטות לצד הדרך כדי למנוע התנגשות.

 

הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ופרועה, נכנס למעגל תנועה תוך שעקף רכב שנסע במעגל תנועה משמאל ופנה ימינה לפניו, כשהשוטרים דלקו אחריו כל העת עם סירנה ואורות כחולים.

 

הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ופנה ימינה מבלי לתת זכות קדימה לרכבים שנסעו אותה עת בנתיב הנסיעה כחוק, וגם להם להאט את נסיעתם ואף גרם לרכב לסטות ולעצור בצד הדרך כדי להימנע מתאונה.

 

הנאשם המשיך בנהיגתו הפרועה ונכנס למעגל תנועה ופנה שמאלה, מבלי לתת זכות קדימה לנוסעים במעגל התנועה, ותוך שגרם לרכבים לסטות מהדרך כדי למנוע התנגשות.

 

הנאשם המשיך בנסיעה ופנה במעגל תנועה שמאלה נגד כיוון התנועה, תוך שגרם לרכב מסחרי שהגיע מולו במעגל התנועה להאט את מהירות נסיעתו כדי לא להתנגש בו.

 

בהמשך, הנאשם נסע בנתיב הנגדי וגרם לרכבים שנסעו בנתיב זה לסטות לצדי הדרך כדי למנוע תאונה.

הנאשם המשיך בנסיעתו הפרועה והמהירה באופן שאינו תואם את תנאי הדרך, בסמוך לבית ספר יסודי, נגד כיוון התנועה, בשעה בה מצויים ילדים ורכבים רבים במקום, וגרם לרכבים שנסעו כחוק לסטות מהדרך ולעצור את רכבם כדי להימנע מהתנגשות.

 

מיד לאחר מכן, עקף הנאשם רכב שנסע כחוק במהירות מימין תוך שעלה על המדרכה וסיכן את הולכי הרגל.

 

הנאשם המשיך בנסיעתו הפרועה במהירות גבוהה, וכל זאת בזמן שהשוטרים דלקו כל העת עם סירנות ואורות כחולים.

הנאשם המשיך בנהיגתו הפרועה בכך שפנה ימינה, מבלי לתת זכות קדימה למשתמשי הדרך, ועקף רכבים מימין ומשמאל תוך שכמעט התנגש בהם.

 

הנאשם האיץ את מהירותו והמשיך בנסיעה הפרועה בכך, שבקרבת בית הספר, נסע בנתיב הנסיעה הנגדי וכמעט התנגש ברכב שנסע בחוק בנתיב נסיעתו.

 

בהמשך פנה הנאשם שמאלה במעגל התנועה נגד כיוון התנועה מבלי לתת זכות קדימה לרכבים שנסעו באותה עת במעגל התנועה.

 

הנאשם נסע במהירות ופנה שמאלה נגד כיוון התנועה במעגל התנועה, תוך שגרם לרכב שנסע במעגל התנועה כחוק לעצור את רכבו כדי למנוע התנגשות. הנאשם המשיך ונסע בנתיב חד סטרי עם שטח הפרדה בנוי נגד כיוון התנועה.

 

הנאשם המשיך בנהיגתו הפרועה בכך שפנה שמאלה נגד כיוון התנועה במעגל התנועה, וגרם לרכב שנסע במעגל התנועה להאט את נסיעתו כדי למנוע התנגשות.

 

הנאשם המשיך בנסיעה הפרועה בכך שבנתיב חד סטרי עם שטח הפרדה בנוי, נכנס למעגל התנועה נגד כיוון התנועה, ופנה שמאלה נגד כיוון התנועה, תוך שהוא גרם לרכבים שנסעו במעגל התנועה לסטות לצד הדרך ולעצור כדי למנוע התנגשות.

 

הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ופרועה שאינה תואמת את תנאי הדרך, פנה ימינה תוך שעלה על שטח הפרדה בנוי עם שני גלגלים ועקף רכבים שנסעו כחוק בנתיב הפניה ימינה, וקיפח את זכות הרכבים שנסעו אותה עת ולא נתן להם זכות קדימה.

 

הנאשם נסע במהירות גבוהה ובפראות, וכך גרם לרכבים שנסעו בנתיב הנסיעה לסטות לצד הדרך כדי למנוע התנגשות, כשכל אותה העת השוטרים דלקו אחריו עם סירנות ואורות כחולים.

 

ברחוב שהינו ללא מוצא, עצר הנאשם את רכבו ונעצר על ידי השוטרים.

 

הנאשם במעשיו שתוארו לעיל, סיכן חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, בכך שטיפל בנתיב תחבורה בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החופשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה ובבטיחותם של נוסעים וכדי לסכן את השימוש או הבטיחות, בכוונה לפגוע בנוסעים בנתיב התחבורה או לסכן את בטיחותם.

הנאשם במעשיו שתוארו לעיל, נהג ברכב כשאין בידו רישיון נהיגה תקף.

 

תסקירי שירות המבחן

 

2.         לבקשת הנאשם הוא הופנה לשירות המבחן והוגשו בעניינו שני תסקירים.

 

על פי התסקיר הראשון מיום 21.3.23, הנאשם כבן 38, נשוי ואב לשני ילדים בגילאים 9 חודשים ושנתיים. הנאשם נולד עם נכות פיזית בפנים ובעיות שמיעה. לאורך השנים סבל ממראהו החיצוני והיה קורבן ללעג, חרם חברתי והתנהגות תוקפנית מצד תלמידים אחרים. הנאשם תיאר כי הינו בעל ביטחון ודימוי עצמי נמוכים. בשלב מסויים עבר הליך טיפול רפואי ושיקום ביחס לכך.

 

צויין כי לנאשם הרשעה קודמת בעבירה מתחום הסמים בגינה נידון למאסר בפועל.

 

הנאשם מסר כי בעבר השתמש באופן חד פעמי בסמים. באחת מהבדיקות נמצאו שרידי סם. בבדיקות שנעשו לאחר מכן לא נצפו שרידי סם.

 

הנאשם שולב בקבוצה טיפולית המיועדת לאנשים השוהים בתנאים מגבילים, והשתתף באופן פעיל בשיח הקבוצתי, שיתף בפתיחות בקורות חייו ובקשייו, וברצונו לחזור לעבודתו הקודמת טרם מעצרו.

 

הנאשם מודה באופן פורמאלי בביצוע העבירות, אם כי מתקשה לקחת אחריות על מעשיו. הנאשם מסר כי נסע לבאר שבע לקנות חלב לבנו התינוק מאחר והחנויות בכפר היו סגורות בשל חג דתי.

 

הנאשם נוטה להסיט את השיח על העבירות, לשיח סביב נסיבות חייו הקשות, מצבו הבריאותי וכי גילה בדיעבד שהיה חולה בקורונה בעת ביצוען, וכן לקשייו לעכל את אובדן אמו וכי החשש שמדובר במתחזים לשוטרים אשר רוצים לנקום בו על רקע נקמת דם.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם עסוק בגורמים חיצוניים ומתקשה לחשוב על השלכת מעשיו, על אחר ובמעברו על החוק בהתנהגותו. הנאשם שולב בקבוצה טיפולית נוספת המיועדת לעוברי חוק מתחומים שונים. הנאשם משתף בקבוצה בקשייו לרבות החברתיים, מגייס את חברי הקבוצה דרך סיפורו ועולה כי משתתף כפי יכולתו בתכנים נוספים.

 

שירות המבחן מציין כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות על מעשיו ומחזיק בעמדה קורבנית בשל נסיבות חייו, וממוקד במחירים האישיים הכלכליים המשפחתיים שמשלם.

 

כגורמי סיכוי לשיקום, צויין כי הנאשם הצליח לגייס כוחותיו ולטפל במצבו הבריאותי המורכב, לפעול למען מיצוי זכויותיו והסדרת חובותיו ולהקים תא משפחתי. משפחתו הגרעינית מהווה גורם תמיכה משמעותי עבורו. הנאשם מביע שאיפות לניהול אורח חיים נורמטיבי ללא מעורבות בפלילים ומגלה מודעות ראשונית לבעייתיות בהתנהלותו.

 

שירות המבחן המליץ על הטלת צו מבחן לשנה במהלכו הנאשם ימשיך השתלבותו בקבוצה הטיפולית, מאסר שירוצה בעבודות שירות והטלת מאסר מותנה.

 

על פי התסקיר השני מיום 6.7.23, בהתייחס להשתתפותו של הנאשם בקבוצה עולה כי הוא רציני ומחויב, מבטא רצון שנחווה כאותנטי לעבור הליך של שינוי בדפוסיו ולרכוש כלים לניהול אורח חיים נורמטיבי.

 

הנאשם שיתף כי כיום מצליח להפעיל שיקול דעת לפני מעשיו ולהתנהג באופן שקול יותר. הנאשם מצליח לדבר על העבירה ועל הסיבות שהובילו אותו לביצועה תוך שמצליח לבחון באופן ביקורתי ומעמיק חומרת מעשיו, מצר על התנהלותו השגויה ומצליח לגלות אמפתיה כלפי האנשים שיכלו להיפגע כתוצאה מהתנהלותו.

 

שירות המבחן מעריך כי הנאשם נתרם מההליך הטיפולי ומפיק תועלת. השתתפותו החיובית וההליך המשמעותי אותו עובר מהווה גורם מפחית מרמת הסיכון לביצוע עבירות דומות בעתיד.

בדיקה לאיתור שרידי סם יצאה תקינה.

 

הנאשם תיאר כי השהות הממושכת והאינטנסיבית בבית יחד עם ילדיו הקטנים גורמת לעיתים לקשיים וחיכוכים ומעוניין לחפש עבודה ולבלות פנאי עם ילדיו.

 

לא נפתחו תיקים פליליים חדשים כנגד הנאשם.

 

שירות המבחן המליץ על צו מבחן לשנה. לעניין העונש התחזקה התרשמות שירות המבחן בדבר ענישה מוחשית שתרוצה בדרך של עבודות שירות וכן הטלת מאסר מותנה.

 

 

 

 

 

הראיות לעונש

 

3.         מטעם המאשימה הוגשו כראיות לעונש הרישום פלילי והרישום התעבורתי של הנאשם (ת/1). לנאשם עבר פלילי הכולל שתי עבירות סחר בסמים מסוכנים מ - 2019 בגינן נדון למאסר של 6 חודשים ו - 3 שבועות, ועבר תעבורתי הכולל 12 רישומים.

 

מטעם הנאשם הוגשו מסמכים נ/1, הכוללים אישור מהביטוח הלאומי בדבר נכות כללית, מסמכים רפואיים שלו ושל רעייתו, ומסמך מהמחלקה לשירותים חברתיים המתאר את מצבו המשפחתי.

מטעם הנאשם העידו במסגרת הראיות לעונש 4 עדים.

 

מר מוסא אבו רטויש, אשר הנאשם הינו בן דודתו, ותיאר כי לנאשם היו בעיות בפנים והוא עבר ניתוחים, ותהליך קשה מאוד בבתי הספר. הנאשם לדבריו אוהב משפחה ואחראי, והנאשם אומר שהוא מתחרט.

 

מר עבדאללה אבו שריקי, סגן ראש מועצה בלקייה, בן דודו של הנאשם, הוא ליווה את המשפחה והנאשם מאז שהתחתן שינה דרך, והתבקש לתת לו לנסות להשתקם ואמר כי הם מוכנים לסייע בכל דבר שיוטל עליו.

 

מר סולימאן אזברגה, אמר כי הם שכנים ונולדו באותה סביבה, אבל הנאשם נולד בסיטואציות קצת שונות, עם בעיות רפואיות, היום הוא מצטער על כל מה שעשה.

 

גב' שירין אבו שריקי, רעייתו של הנאשם, אמרה כי יש להם שני בנים והיא בהריון כעת, הנאשם מצטער על מה שעשה, הוא היה שנה בבית לא יוצא, וביקשה שיחשבו עליה, ומה שיקרה אם הוא ייכנס לכלא. הנאשם הוא בן אדם טוב ההתנהגות שלו השתנתה וכל הזמן בוכה על כל מה שעשה. הוא יודע שעשה טעות ולא חשב על זה. אמא שלו נפטרה בזמן הטעות שעשה. אם הוא יכנס לכלא הילדים יישארו אצל ההורים שלו והיא חוזרת להוריה.

 

טענות הצדדים:

 

4.         לטענת ב"כ המאשימה:

המאשימה עותרת למתחם עונש הולם הנע בין 3 ל-5 שנות מאסר, והתבקש למקם את עונשו של הנאשם באמצעו של המתחם, וכן מאסר מותנה ממושך, פסילה בפועל מלקבל רישיון נהיגה ולהחזיק רישיון נהיגה, פסילה תנאי, וקנס לשיקול דעת בית המשפט.

 

התסקיר סקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם, הדרך שעבר עד כה, מהתסקיר עולה שמחד הנאשם עסוק במחירים אותם משלמים הוא ומשפחתו, נוכח ההליך המשפטי, ושהנאשם מתקשה לראות הסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירות.

 

לעניין ההליך השיקומי שעבר הנאשם עד כה - נאמר גם בפסיקה שאין מקום להקל בעונשו של נאשם ואין חולק על חשיבותם הרבה של שיקולי השיקום, הם אינם חזות הכל, ובצידם ניצבים שיקולי הרתעה והגנה על שלום הציבור.

 

המאשימה סבורה ששילובו של הנאשם בהמשך הליך טיפולי יכול ויעשה בין כותלי הכלא, המשמעות היא שגם אם הוא החל הליך טיפולי בשירות מבחן, הוא יכול להמשיך את ההליך גם בין כותלי הכלא.

 

5.         לטענת ב"כ הנאשם:

התסקיר האחרון שהוגש הוא חיובי ביותר. התסקיר לא יכול להתעלם ממה שהיה בתחילת הדרך, ובמהלך הדרך, ולכן הם מציינים את כל התהליך שהוא עבר. הם לקחו בחשבון את שיתוף הפעולה, והשתלבותו והתמדתו בהגעה למפגשים בצורה סדורה.

 

ב"כ הנאשם אבחן את פסקי הדין אליהם הפנתה המאשימה.

 

התבקש לקחת בחשבון את ההודאה המוקדמת של הנאשם מבלי שנוהל דיון הוכחות אחד ולקיחת אחריות על המעשה שעשה והבעת החרטה בהתחשב בזמן השיפוטי שנחסך בתיק זה ועל ביהמ"ש לזקוף זאת לזכותו של הנאשם.

 

ביחס לנסיבות האישיות של הנאשם, הוא נולד עם נכות פיסית בפנים, עם פנים מעוותות ובעיות שמיעה, סבל בבית הספר ובגיל 21 עבר טיפולים רבים והליך שיקום ארוך במשך כ- 10 שנים. רק בגיל 27 הוא הוכר כנכה בביטוח לאומי והחל לקבל קבצת נכות. לנאשם יש קשר טוב ואוהב תומך עם אשתו, מנישואים אלה נולדו להם שני בנים אחד בן שנתיים וחצי והשני בן שנה, ואשתו כרגע גם בהיריון. לנאשם עד לעבירה הנוכחית היו 12 עבירות תעבורה. כאשר כולן, למעט שני דוחות שהוא קיבל כל שאר הדוחות שהוא קיבל אלה עבירות קנס ברובן הגדול במדרג הנמוך.

 

בזמן שהוא נתפס, הוא לא נתפס שהוא נוהג בזמן פסילה, אלא היה מדובר באי חידוש רישיון נהיגה מעל שנתיים. לאחרונה ובסיוע של אשת הנאשם, הנאשם החל בתהליך תשלום הקנסות לצורך הסדרת חידוש רשיונו עד אשר הוא נעצר בגין העבירה הנוכחית ולכן הליך זה נפסק.

 

הנאשם מתחרט מעמקי נשמתו, מצטער ויצטער, הוא הבין שבגין בריחתו מהשוטרים והנהיגה הפרועה שלו, יכול היה חלילה לפגוע באנשים חפים מפשע ולהצטער על כך כל חייו.

 

התבקש שביהמ"ש יקח במסגרת שיקוליו, את התקופה הארוכה בת 13 חודשים שהנאשם היה מצוי באיזוק וללא חלונות התאווררות למעט חלונות שהוא קיבל בחגים ולצורך יציאה לטיפולים רפואיים עקב מצבו הבריאותי.

 

במהלך תקופה זו לא נרשמו לו שום הפרות במהלך האיזוק למעט הפרה אחת בתחילת הדרך של יציאה מוקדמת בדיון משפטי. עוד התבקש להתחשב כי הנאשם היה עצור במשך מעל 3 חודשים, ומאז שהוא שוחרר הוא נמצא באזוק אלקטרוני עד ליום הזה במשך 13 חודשים.

 

הנאשם שולב בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן והגיע ל- 10 מפגשים שהיו לו עד שנפסק ההליך ולאחר מכן המשיך את התהליך והגיע לעוד 5 מפגשים.

 

שירות המבחן מציין שהנאשם לקח חלק פעיל בקבוצה, ושיתף את נסיבותיו וחייו. גם אם בתחילת הדרך התגלו קצת קשיים בלקיחת האחריות, הנאשם עבר כברת דרך ארוכה, ואנו רואים את ההתקדמות. שירות המבחן, ממליץ על תכנית שיקום שבמסגרתה יוטל על הנאשם צו מבחן למשך שנה אחת, שבמהלכה ימשיך הנאשם את השתלבותו בקבוצה הטיפולית, כמו כן ממליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, ומאסר על תנאי שיהווה ענישה הצופה פני עתיד ועונש הרתעתי הולם.

 

שירות המבחן הוא הגורם המקצועי האמון לבחון את כל ההיבטים של הנאשם כולל דרך התנהלותו והסיכוי לשיקומו והוא אמור לשמש ככלי עזר לביהמ"ש על מנת שיוכל לקבל את ההחלטות הנכונות בעת מתן גז"ד של הנאשם.

 

בעניינו של הנאשם אכן יש סיכוי ממשי שישתקם.

 

מדובר רק בעבירה של סיכון חיי אדם בנהיגה ללא רישיון נהיגה תקף כאשר בסופו של דבר לא נגרם כל נזק לא בגוף ולא ברכוש, במקרים כגון אלו רף הענישה הוא בן 6 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר, וזה תלוי כל מקרה ונסיבותיו.

 

לעניין הקנס ולעניין פסילת רישיון הנהיגה, המפרנסת היחידה היא אשתו של הנאשם שהינה מורה בביה"ס, הנאשם אינו עובד, גם לפני כן לא עבד בעבודות קבועות. מעבר למשכורת של האישה הוא מקבל קבצת ביטוח לאומי בסך 5,000 ₪, יש להם שני ילדים קטנים בבית, הם מתגוררים בבית קטן, האישה טוענת שהילדים הקטנים מתגוררים עם ההורים באותו חדר, היא גם בהריון והם לא מקבלים עזרה מהמשפחה, ובעת שהאישה הולכת ללמד בביה"ס, אז אחיו שהוא לא עובד הוא שומר עליו כמפקח ומקבל כסף.

 

לעניין הפסילה, מבקש להתחשב בכך שמדובר על נהיגה של בריחה משוטרים אך לא מדובר בנהיגה ללא רישיון, או עם פסילה, אלא מדובר על נהיגה ללא רישיון נהיגה עקב הגבלה שלא חודש רישיון הנהיגה שלו.

 

הנאשם אמר שהוא מצטער על מה שעשה. לפעמים בבית לא ישן, וחושב על העבירה ואומר מה עשה, ואומר תודה לאל שלא פגע. התחיל לבנות משפחה והוא שומר חוק ולא עושה עבירות. אמר שבאמת מצטער על העבירה שעשה, ואת העבירה הזו לא ישכח כל החיים ולא יסלח לעצמו, ביקש שיסלחו לו על מה שעשה, ואמר שבחיים לא יחזור על הטעות.

 

הערכים המוגנים ומתחם העונש ההולם

 

6.         בביצוע העבירות, בנסיבות ביצוען, פגע הנאשם בערכים המוגנים אשר ביסודן והם שמירה על שלום הציבור ובטחונו, שלטון החוק, והסדר הציבורי, והעמיד בסכנה של ממש משתמשים תמימים בדרך.

 

הנאשם ביצע עבירות חמורות בנסיבות ביצוע חמורות ביותר.

 

הנאשם סיכן סיכון של ממש משתמשים בדרך, ואף נסע באופן אשר מתואר כנהיגה "פרועה ומהירה" בסמוך לבית ספר יסודי, נגד כיוון התנועה, בשעה בה מצויים ילדים וכלי רכב במקום.

 

כתב האישום מתאר נסיעה ארוכה בכמה רחובות, באופן פרוע ומסכן חיי אדם, והכל תוך בריחה מניידת בה כורזים לו לעצור.

 

כלי רכב סוטים מהדרך כדי למנוע התנגשות, הנאשם עוקף מימין תוך עליה על המדרכה, מסכן הולכי רגל, עולה על שטחי הפרדה, שוב ושוב נהגים מבצעים פעולות כדי להימנע מתאונה בשל נהיגתו.

 

כתב האישום אינו מתאר אירוע נקודתי, אלא מדובר בנסיעה בכמה רחובות, ושורה של אירועים בה מועמדים אנשים רבים בסיכון, והנאשם נוהג באופן המסכן חיי אדם גם ליד בית ספר בשעה שילדים נמצאים במקום.

 

נהיגה פרועה ומסוכנת זו מבוצעת על ידי הנאשם כאשר אין בידו רישיון נהיגה בתוקף.

 

מעשים אלו של הנאשם מעידים על זלזול בחיי אדם ובסיכון שהוא מעמיד הולכי רגל, ילדים ונהגים, וזלזול בשלטון החוק ובאנשי החוק.

 

שורת האירועים בהם כמעט קורית תאונה ונהגים נאלצים לסטות מהדרך, להאט ולעשות פעולות המונעות התנגשות כשהנאשם נוסע כנגד כיוון התנועה, עוקף מימין, אינו נותן זכות קדימה ונוהג באופן פרוע, ארוכה, כמפורט בכתב האישום.

 

7.         סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה הינו מעשה בעל חומרה רבה, המחייב מענה עונשי הולם, אשר יביא לידי ביטוי חומרה זו.

 

בפסיקה הודגשה, שוב ושוב, חומרת עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בעיקר כאשר היא נעברת תוך ניסיון להתחמקות משוטרים, והודגש כי יש צורך של ממש במיגור התופעה וזאת באמצעות החמרת הענישה.

 

ע"פ 1919/22 עדי מקדשי נ' מ"י (2.8.2022) - מדובר בעבירה אחרת אשר יוחסה שם אולם ההתייחסות הינה למרדף: "חלפו השנים, והמרדף הפך לאירוע "אזרחי" כמעט שגרתי, שבמהלכו אדם נמלט ברכבו מפני ניידות המשטרה הדולקות אחריו. אין צורך להכביר מילים על אודות הסכנה הכרוכה במרדף. סכנה לעוברי אורח ולמשתמשים בכביש, וסכנה לשוטרים - הן אלה שדולקים אחר הרכב הנמלט והן אלה שפורסים מחסום כדי לסגור בעד הרכב הנמלט, ולמרבה הצער, אך לאחרונה קיפחו שוטרים את חייהם בעקבות ניסיונות הימלטות ומרדף. כאשר שוטר מורה לאדם לעצור בשולי הדרך - יש לעצור. כך, חלק ופשוט. כאשר אדם נמלט תוך כדי מרדף, הוא מעיד על עצמו שהוא נכון לסכן חיי אדם, ובשפת הרחוב "הוא לא רואה ממטר", והעיקר מבחינתו הוא למלט את עצמו. אכן, ההימלטות היא פעמים רבות "ספונטנית", בהחלטה של שניה, אך הדבר מעיד על הלך החשיבה הבלתי נורמטיבי בעליל של הנמלט. יש מספר סיבות להימלטות מפני המשטרה, ובין היתר, החשש להיתפס בגין עבירה אחרת. אחת העבירות המניעות הימלטות, שמא הנפוצה ביותר, היא נהיגה ללא רישיון. ניתן היה לסבור, כי "תוחלת הנזק", קרי, העובדה שסיכויי ההיתפסות במכפלת העונש שיושת על הנמלט בעקבות המרדף, גבוהה יותר מהעונש שיושת עליו בגין העבירה של נהיגה ללא רישיון - יצמצמו תופעה זו. ברם, ככל הנראה העבריינים במקומותינו טרם הפנימו וטרם יישמו את התיאוריה הכלכלית המקובלת."

 

ר' ע"פ 4763/17 ותד נ' מ"י (29.1.2018): "עבירת המרדף פוגעת בצורה ישירה בביטחון האישי של עובר דרך. כל חטאו הוא שעשה שימוש בכבישי המדינה. טול המקרה בפנינו. המעשה נמשך כעשרים דקות במהלכו המערער נסע בניגוד לכיוון התנועה, תוך התעלמות חוזרת ונשנית מרמזור אדום שניצב בפניו. מספר כלי רכב, ביניהם רכב השייך למשטרה, נאלצו לסטות מהדרך על מנת שלא להיפגע. התנהגות כזו יוצרת מצב של התמוטטות דיני התעבורה, על כל הסיכון הכרוך בכך. אין לאפשר תוהו ובוהו בנתיבי התחבורה".

 

ור' ע"פ 2410/04 מ"י נ' סלמאן אבולקיעאן (11.11.2004): "...המערער נהג ברכבו בפראות, בשעה הומה, בטבורה של עיר, ותוך שהוא מסכן את המשתמשים האחרים בדרך. חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים ואסור לה להשלים עם בריונות ופריקת עול מסוג זה, ומקל וחומר שאין להשלים עם כך כאשר מדובר בתופעה שרבים חוטאים בה, והמתרחשת כמעשה של יום יום באזור הנגב. את התופעה החמורה הזו יש למגר כדי להבטיח את שלום הציבור, וגם כדי לאפשר לאנשי החוק למלא את תפקידם ללא מורא. תרומתם של בתי המשפט למאמץ שנועד להשיג מטרה זו צריכה לקבל ביטוי ברמת הענישה הנקוטה, ולנוכח פסקי דין שהוצגו בפנינו אנו חוששים כי ברמת הענישה הנהוגה כיום אין די, וספק אם רכיב ההרתעה זכה בה למענה הולם".

 

8.         קביעת מתחם העונש ההולם מתבצעת בעיקר תוך התייחסות לנסיבות ביצוע העבירה, ולא רק כפי נוסחה של העבירה ועונשה בחוק. למתחם הנקבע היבט אינדיבידואלי הקשור למקרה המסוים הנדון. ר' ע"פ 1323/13 חסן ואח' נ' מ"י (5.6.2013). להלן פסיקה רלוונטית אשר תאובחן בהתאם על פי הנסיבות.

 

בע"פ 2410/04 מ"י נ' סלמאן אבולקיעאן (11.11.2004), אשר מובא גם במסגרת ע"פ 1919/22 דלעיל, המשיב הורשע בעבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, בכך שלא ציית להוראות שוטרים לעצור את הרכב בו נהג, ובעקבות כך התפתח מרדף במהלכו נמלט המשיב תוך נהיגה שהיה כרוך בה סיכון לחיי אדם. בשלב כלשהו, כאשר תנאי הדרך חייבו את המשיב לעצור, זינקו לעברו שני שוטרים שניסו ללכוד אותו, אולם המשיב התעשת והחל בנסיעה תוך שהוא גורר עימו את השוטרים, שאחד מהם נחבל בכף רגלו לאחר שאחד מגלגלי הרכב פגע בו. בית המשפט המחוזי גזר עונש של 24 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והעמיד את עונשו של המשיב על 4 שנים ותקופת הפסילה ל-6 שנים וקבע: "ערעור המדינה מופנה כנגד קולת העונש, ולהשקפתנו ערעור זה בדין יסודו. המשיב חטא בהתנהגות אלימה שאך בדרך נס לא הסתיימה בתוצאה קשה יותר. הוא הפגין זלזול בחוק ובאנשים הממונים על אכיפתו, וגם אפשרות לפגיעה פיסית בשוטרים לא הרתיעה אותו. יותר מכך, המערער נהג ברכבו בפראות, בשעה הומה, בטבורה של עיר, ותוך שהוא מסכן את המשתמשים האחרים בדרך. חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים ואסור לה להשלים עם בריונות ופריקת עול מסוג זה, ומקל וחומר שאין להשלים עם כך כאשר מדובר בתופעה שרבים חוטאים בה, והמתרחשת כמעשה של יום יום באזור הנגב. את התופעה החמורה הזו יש למגר כדי להבטיח את שלום הציבור, וגם כדי לאפשר לאנשי החוק למלא את תפקידם ללא מורא. תרומתם של בתי המשפט למאמץ שנועד להשיג מטרה זו צריכה לקבל ביטוי ברמת הענישה הנקוטה, ולנוכח פסקי דין שהוצגו בפנינו אנו חוששים כי ברמת הענישה הנהוגה כיום אין די, וספק אם רכיב ההרתעה זכה בה למענה הולם."

 

יצויין כי בענינו של המשיב שם היתה נסיבה לחומרה של פגיעה בכף רגלו של אחד השוטרים, אשר אינה בענינו של הנאשם כאן. מנגד נהיגתו של הנאשם כאן היתה בשורה ארוכה משמעותית של אירועים בהם העמיד בסיכון אנשים, ומדובר בנסיעה על פני כמה וכמה רחובות ומעגלי תנועה, ואף ליד בית ספר.

 

בע"פ 8664/19 מוחמד בכר נ' מ"י (8.3.2020) - הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ואי ציות לרמזור אדום. במהלך נהיגתו סטה המערער מנתיב נסיעתו לנתיב הסמוך בו נסע אותה עת רכב אחר וגרם לנהג הרכב האחר לבלום ולסטות לכיוון חומת ההפרדה בכביש. קצין משטרה שנהג ברכב משטרתי בסמוך, הבחין בנהיגתו הפרועה של המערער, התקרב עם הרכב המשטרתי אל רכבו של המערער, ונהג במקביל אליו, צפר למערער, הציג עצמו כקצין משטרה והזדהה בפניו באמצעות תעודת מינוי שוטר, העיר למערער על נהיגתו הפרועה והורה לו לעצור בשול הכביש. המערער לא שעה להוראות קצין המשטרה והמשיך בנהיגה פרועה. בשלב זה חיבר קצין המשטרה את הסירנה המשטרתית הכחולה אל גג הרכב המשטרתי, הפעיל אותה וכרז למערער מספר פעמים לעצור. המערער עצר את רכבו בשול הדרך וקצין המשטרה עצר את רכבו לפני רכבו של המערער. בבוא קצין המשטרה לרדת מהרכב המשטרתי על מנת לגשת אל המערער, פתח המערער בנהיגה במהירות גבוהה, תוך שהוא סוטה לנתיב נסיעתו של רכב אחר שנסע בכביש באותה העת וגרם לו לבלום על מנת להימנע מהתנגשות. המערער המשיך בנהיגתו הפרועה, חצה בנהיגתו רמזור אדום בצומת כאבול, ופנה ימינה תוך שהוא סוטה לסירוגין לנתיב השמאלי בכיוון המנוגד לכיוון התנועה, ובמספר הזדמנויות חצה קו הפרדה רצוף. כך גרם למספר כלי רכב שנסעו בנתיב הנגדי לבלום ולסטות מנתיב הנסיעה שלהם אל שול הדרך על מנת למנוע התנגשות חזיתית עם רכב המערער. כל אותה עת נסע קצין המשטרה בעקבותיו. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 22 ל-44 חודשי מאסר בפועל, כמו גם פסילת רישיון הנהיגה לתקופה שבין 2 ל-5 שנים, והשית על המערער 24 חודשי מאסר בפועל, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך שנתיים מיום שחרורו מבית הסוהר לצד עונשים נלווים. בית המשפט העליון דחה את הערעור תוך שציין כי: "מדובר כאמור בנהיגה פרועה של רכב באופן שהעמיד בסכנה משמעותית את כל המשתמשים בדרך שהיו בקרבתו של המערער. המערער עוד הוסיף חטא על פשע בכך שתוך כדי זה שהוא היתל בקצין המשטרה ועצר לצדי הכביש, ברח ממנו בשנית והגדיל את הסכנה של המשתמשים האחרים בדרך בעת הימלטותו מהשוטר. בית משפט זה עמד וחזר ועמד אין ספור פעמים על החומרה היתרה של עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ועל הצורך להחמיר בענישתם של נאשמים שהורשעו בנהיגה פרועה ומסוכנת במטרה להימלט מפני המשטרה.....בית משפט זה אף קבע לאחרונה כי ראוי בנסיבות כאלו להטיל על עברייני תנועה מסוג זה הנוהגים בפראות והנמלטים מהמשטרה 3 שנות מאסר ואף יותר".

 

בע"פ 8508/18 מרעי עבד אלרחמן נ' מ"י (‏12.9.2019) - הורשע המערער, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ובעבירות של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, נהיגה נגד כיוון התנועה בכביש חד סטרי ובאיסור שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. שני שוטרים הבחינו במערער שנהג ללא רישיון או פוליסת ביטוח תקפה, כאשר הוא משוחח בטלפון בעת הנהיגה. לאחר שקראו לו לעצור בצד הוא ניסה לדרוס אחד מהם, ולאחר מכן נמלט ברכבו בנהיגה פרועה ברחובותיה העיר, במהלך הנהיגה גרם לרכבים אחרים לסטות, סיכן הולכי רגל, זגזג ימינה ושמאלה ועקף רכבים בצורה מסוכנת. בית המשפט המחוזי הטיל על המערער 27 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה ופסילה מלנהוג או לקבל רישיון במשך שלוש שנים. הערעור נדחה.

 

בע"פ 8189/17 משה בן חיים נ' מ"י (7.2.2018) הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בלי רישיון נהיגה, ואי ציות לרמזור אדום. שוטר הורה למערער לעצור בצד הדרך באמצעות ידיו ובעזרת מערכת כריזה. המערער לא שעה להוראה זו, והמשיך בנסיעתו, השוטר בהמשך הורה לו שוב לעצור, והמערער החל נוסע במהירות, החל מרדף, המערער המשיך בנסיעתו, תוך שהוא חוצה כיכר בניגוד לכיוון התנועה וגורם לכלי רכב אחרים לסטות ימינה ולבלום, נסע בנתיב הנגדי וגרם לכלי רכב שנסעו במקום לסטות לצדדים, סטה ממסלולו ונגח בניידת המשטרה באמצעות רכבו, ובהמשך חסם כיוון נסיעת ניידת, כתוצאה מכך אירעה התנגשות בין שני הרכבים, ובעקבותיה איבד המערער שליטה ברכבו ועלה על אי תנועה. התאונה גרמה נזק כבד לניידת המשטרה ואף הביאה להשבתתה, וכן פצעה את הפקח שישב בתוכה. כשניגשו שוטרים לרכב המערער החל שוב בנסיעה מהירה בניגוד לכיוון התנועה, ובהמשך החל בנסיעה אחורנית תוך שהוא עולה על מדרכה, ובהמשך נסע במהירות קדימה, פגע ברכב אשר עמד באותה העת ברמזור, המערער הוסיף לעבור את אחד הצמתים הבאים ברמזור אדום, תוך שהוא נכנס בין כלי רכב ופוגע בהם, המערער התנגש במהירות ברכב שחסם אותו וגרם לו נזק. אנשי המשטרה שהגיעו למקום הוציאו את המערער מרכבו. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 2 ל- 5 שנות מאסר, והטיל על המערער 40 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופסילה מנהיגה ומקבלת רישיון נהיגה למשך 5 שנים. הערעור נדחה. צויין כי בית המשפט המחוזי איזן באופן ראוי בין הנסיבה המקילה של ליקויים רפואיים לבין הנסיבות המחמירות.

 

בע"פ 9746/16, 10072/16 גל חזאן נ' מ"י וערעור שכנגד (6.4.2017) - הורשע המשיב על-פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שיבוש מהלכי משפט, נהיגה ללא פוליסת ביטוח, נהיגה ללא רישיון רכב, נהיגה ברכב שאינו תקין ואי-שמירת לוחית זיהוי. המערער רכב על אופנוע מבלי שיש לאופנוע לוחית זיהוי, מראות, פנס קדמי, פוליסת ביטוח ורישיון רכב בתוקף, שני שוטרים אשר הבחינו בו כשהוא נוסע במהירות מופרזת ועוקף כלי-רכב בצורה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף, החלו נוסעים בעקבותיו ודיווחו על כך בקשר המשטרתי, ניידת חסמה את הכביש בכיוון נסיעתו, המערער ביצע פניית פרסה, תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף, שוטרים ניסו לחסום את דרכו, והמערער חלף על פניהם ושיפשף והפיל אופנוע משטרתי, והמשיך בהימלטות במהירות מופרזת, כשהוא חוצה קו הפרדה רצוף ואינו שועה לכריזות השוטרים לעצור. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 חודשי מאסר ל-3 שנות מאסר והשית על המשיב 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, 4 שנות פסילה של רישיון הנהיגה וקנס בסך של 7,500 ₪. ערעורו של המשיב כוון כלפי עונש המאסר בפועל ופסילת רישיון הנהיגה, והמדינה ערערה על קולת עונש המאסר. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, קבע כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 30 ל-60 חודשי מאסר, והחמיר את עונשו של המשיב ל-24 חודשי מאסר בפועל, תוך שציין כי "עקרון ההלימה, אחידות הענישה, הרתעת עבריינים פוטנציאליים והגנה על האינטרס הציבורי - כל אלו מחייבים אותנו לקביעת 'גבולות גזרה' ברורים, שהסטייה מהם לקולא תעשה במשורה ובנסיבות המצדיקות זאת (כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977)."

 

בע"פ 8274/17 מאיר שלוש נ' מ"י (25.1.2018)- הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מעשי פזיזות ורשלנות ברכב, שתי עבירות של הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון בתוקף, תוך שסיכן בשלב מסויים חיי שוטר. המערער אשר הוצא כנגדו צו מעצר נמלט בריצה משוטרים שבאו לעוצרו. מספר ימים לאחר מכן נהג במכונית מבלי שברשותו רישיון נהיגה בתוקף, ניידת משטרה שבה שני שוטרים נעצרה במקביל ובצמוד למכוניתו, אחד השוטרים פתח את דלת מכוניתו, והורה לו לכבות את מנוע המכונית. המערער התנגד, לא הסכים לצאת מהמכונית, ומשכך הפעיל השוטר כוח נגדו. המערער נסע קדימה ואחורה, פגע במכונית שעמדה לפניו, ולאחר מכן פגע בדלת ניידת המשטרה וגרר אותה מנתיב נסיעתה; כל זאת כשהוא מסכן את חיי השוטר שעמד במרווח הצר שבין שני כלי הרכב, ונמלט מהמקום, ולאחר זמן קצר, אותר במקום אחר כשהוא נוהג במהירות, חוצה מספר צמתים ברמזור אדום, עובר בין נתיבים בדרך מסוכנת, ומסכן את המשתמשים בדרך. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם הנע בין 24 ל-60 חודשי מאסר בפועל והשית על המערער עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך של 10,000 ₪. בית המשפט העליון הגיע לכלל מסקנה כי אין הצדקה להתערב או לשנות מגזר הדין וב"כ המערער נועץ עם המערער והודיע על 'משיכת' הערעור, על כן הערעור נמחק.

 

בע"פ 285/13 מוסטפא נ' מ"י (24.10.2013) הורשע המערער במספר עבירות, שהעיקרית בהן היא סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, והצדדים הגיעו להסדר בו המאשימה תעתור לעונש מאסר בין 48-50 חודשים, ביהמ"ש המחוזי דן את המערער ל-42 חודשי מאסר והפעיל מאסר מותנה בן 4 חודשים מחצית בחופף. ביהמ"ש העליון ציין כי מתחם העונש ההולם בעבירה זו לא השתנה לקולא נוכח תיקון 113, וקבע כי בנסיבות העבירה החמורות, בהן מדובר במרדף מהיר ופראי, על המתחם לנוע בין 3.5-4.5 שנים, והדגיש את חומרת העבירה של סיכון חיי אדם: "דומה כי אין צורך להרחיב הדיבור על הסכנה הנובעת מתופעת המרדפים בהיבטים של סיכון חיי אדם. מי שנמלט משוטרים, תוך שהוא מסכן את חיי הנהגים האחרים ועוברי אורח תמימים...מעיד על עצמו כי אין מורא החוק עליו, כי הוא מזלזל בחיי אדם וכי יעשה הכל על מנת "להציל את עורו"."

 

בע"פ 6757/11 סעדיין נ' מ"י (16.10.2012) - הורשע המערער בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, שימוש ברכב ללא רשות והפרת הוראה חוקית, והושת עליו עונש של 4 שנות מאסר, כאשר למערער עבר פלילי שאינו מחמיר. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

 

בע"פ 6398/07 נאיף אבולקיען נ' מ"י (20.2.2008) הורשע המערער בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ודינו נגזר ל-4 שנות מאסר בפועל. ביהמ"ש העליון הדגיש את חומרת העבירות והצורך בהרתעת הרבים: "מתברר כי אך כפסע היה בין נהיגתו הרת האסון והסיכונים של המערער את רכבו לבין פגיעה קשה בשוטרים שניצבו לצד המחסום המשטרתי. מעשיו של המערער משקפים לצערנו תופעה עבריינית קשה ומסוכנת שהפה למכת אזור ואשר ענישתה חייבת לשקף מסר ברור של הרתעה והתראה. העונש שהוטל על המערער אינו קל, אולם נמצא הוא ברמת הענישה אותה היתווה בית משפט זה לעוברי עבירות שכאלה."

 

בע"פ 2100/06, 2238/06 מ"י נ' אבולקיען (7.6.2006) - המערער הורשע על פי הודאתו בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. המערער נהג כשלצידו יושב אחר, בכביש בין-עירוני, ברכב אשר הורד מהכביש ולא נתקבל אישור לחזור ולנסוע בו. שוטרים שהבחינו ברכב כשהוא נוסע במהירות מופרזת, דלקו אחריו תוך שהם מפעילים אור כחול מהבהב וסירנה, ואותתו לנהגו לעצור, המערער המשיך בנסיעה מהירה ומסוכנת, "כמעט התנגש ברכבים שנסעו בנתיבי נסיעתו, ונהגי רכבים נאלצו לסטות בחדות ממסלול נסיעתם על מנת למנוע התנגשות עם רכבם של הנאשמים ואף לרדת לשולי הכביש", בהמשך פנה ימינה תוך אי-ציות לרמזור אדום, והמשיך ליסוע תוך גרימה לכלי רכב לסטות, ואף עלה למסלול הנגדי ורכב אחר נאלץ לבלום. בית המשפט המחוזי דן אותו ל-30 חודשי מאסר. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והחמיר את עונשו של המשיב ל-4 שנים.

 

9.         כמפורט לעיל נסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם חמורות, הוא סיכן סיכון של ממש משתמשים בדרך, ואף נסע באופן אשר מתואר כנהיגה "פרועה ומהירה" בסמוך לבית ספר יסודי, נגד כיוון התנועה, בשעה בה מצויים ילדים וכלי רכב במקום, והכל בנסיעה נסיעה ארוכה בכמה רחובות, באופן פרוע ומסכן חיי אדם, ותוך בריחה מניידת בה כורזים לו לעצור.

 

על המתחם לבטא את חומרת המעשים, ואת העונש ההולם סיכון שכזה לאנשים, נהגים וילדים בקרבת בית ספר.

 

מדובר בפגיעה ברף גבוה בערכים המוגנים, ועל המתחם לבטא זאת, כמו גם את הצורך בהגנה על משתמשים תמימים בדרך, הולכי רגל וילדים.

 

שורה של נסיבות מחמירות מפורטות בכתב אישום, וסבורני כי המחמירה שבהן הינה נהיגתו הפרועה של הנאשם בסמוך לבית ספר יסודי, נגד כיוון התנועה, בשעה בה מצויים ילדים וכלי רכב רבים במקום.

 

החומרה היתרה הינה בסיכון של ממש בו העמיד הנאשם ילדים בקרבת בית ספר.

 

נוכח האמור, וחומרת נסיבות ביצוע העבירות, אני מוצא את מתחם העונש ההולם בגין העבירות אשר בוצעו על ידי הנאשם, בנסיבות ביצוען, ככולל מאסר בפועל הנע בין 3 ל - 5 שנים.

 

על הענישה לכלול גם רכיב של פסילה משמעותי לאור הנסיבות החמורות של ביצוע העבירות.

 

הענישה

 

10.       הנאשם יליד 1984 ולחובתו עבר פלילי אך לא בעבירות דומות, אלא בעבירות סמים.

 

מהתסקיר ומהראיות לעונש שהובאו עולה מסכת חיים בה התמודד הנאשם משך שנים רבות עם קשיים רבים כמפורט לעיל, ועבר תהליכים שונים.

 

הנאשם נשוי, אב לשניים ורעייתו בהריון.

 

נסיבות אישיות אלו צריכות לקבל משקל אך משקל זה יינתן במסגרת המתחם.

 

אינני מוצא מקום לסטייה לקולא מהמתחם. אמנם הנאשם החל בהליך מסויים עם שירות המבחן והשתתף בשורת מפגשים, אולם אינני מוצא בתהליך זה ככזה אשר יש בו כדי להביא למסקנה כי יש לרדת אל מתחת למתחם העונש ההולם.

 

השיקולים הללו יובאו במסגרת המתחם. גם כאשר נבחנים שיקולי שיקום, יש ליתן את המשקל הראוי לשיקולי הענישה האחרים.

 

הנסיבות החמורות של ביצוע העבירות, וסיכון ילדים ליד בית ספר ומשתמשים בדרך, אלו מחייבים מתן משקל לשיקולי הרתעת הרבים והרתעת היחיד, באופן שיגלם את הצורך בהגנה על הציבור.

 

הנאשם לא חדל מנהיגתו הפרועה ומסכנת החיים, שוטרים הדולקים בעקבותיו כמו גם הסיכון שהוא יוצר לא הרתיעו אותו. הנאשם עצר מכוניתו רק כשהגיע לרחוב ללא מוצא.

 

אלמלא נסיבותיו האישיות של הנאשם היה מקום להטיל ענישה באמצעו של המתחם ואף למעלה מכך, אולם יש להביא בשיקולי הענישה גם את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם.

 

כאמור מהעדויות עולים קשיים אישיים רבים עימם התמודד הנאשם במשך שנים, ובמשך הזמן הקים משפחה.

 

נתתי דעתי לנסיבות אלו, כמו גם למשמעויות של הטלת מאסר בכמה מישורים, ובפרט ביחס לילדיו של הנאשם. ואולם גם לאחר ששקלתי את השיקולים האמורים, אינני מוצא כי יש מקום לענישה היורדת מתחת למתחם, ואין מקום לקבלת המלצת שירות המבחן.

 

שיקולים אלו יובאו במסגרת המתחם באופן שהענישה אשר תוטל תהא ברף התחתון של המתחם.

 

סבורני כי העמדה בסיכון ברף כה גבוה, באופן כה מתמשך, ביחס למספר כה גדול של הולכי רגל ונהגים, מחייבת מענה עונשי אשר יכלול מאסר בפועל משמעותי.

 

כפסע היה מתוצאה קשה שהיתה נגרמת עקב הנהיגה הפרועה של הנאשם.

 

הנסיבות האישיות של הנאשם והקשיים הרבים עימם התמודד, והביא את חייו למסלול חיובי למרות קשיים אלו, כמו גם החרטה שהביע, ושכל הסובבים אותו אומרים שמביע, כל אלו נשקלים, אך אינם מביאים לשלילת הטלת מאסר בפועל משמעותי, לאור שיקולי הענישה האחרים אשר מחוייב ליתן להם משקל, והאיזון הינו בענישה ברף התחתון של המתחם.

 

במסגרת השיקולים גם מובא פרק הזמן המשמעותי בו הנאשם מצוי באיזוק אלקטרוני.

 

לאור נסיבותיו של הנאשם, והמאסר המוטל, אני מוצא שלא להטיל קנס.

 

בנוסף תוטל פסילה בפועל, שגם כאן במשכה ייערך איזון בין השיקולים דלעיל.

 

11. לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים. מתקופת מאסרו ינוכו ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.

 

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה לפיה הורשע.

 

פסילה בפועל - הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, לתקופה של 5 שנים.

 

פסילה על תנאי - הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת למשך 12 חודשים. הנאשם ישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו יעבור על עבירה מהעבירות לפיהן הורשע.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ב' אב תשפ"ג, 20 יולי 2023, במעמד הצדדים.