ת"פ 13799/01/23 – מדינת ישראל נגד פלוני
בית משפט השלום בחדרה |
|
ת"פ 13799-01-23 מדינת ישראל נ' פלוני(עציר)
|
|
בפני |
כבוד השופט אלכס אחטר
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד ישראל רוז בוים |
נגד
|
||
|
הנאשם |
פלוני ע"י ב"כ עוה"ד תאופיק ג'בארין |
|
|
|
גזר דין |
רקע
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בביצוע ריבוי עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק, ריבוי עבירות איומים ובעבירה אחת של היזק לרכוש במזיד לפי סעיפים 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, 192 ו- 452 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
בתמצית, כתב האישום המתוקן מפרט כיצד הנאשם, פעמים רבות במהלך חודשים אוקטובר - דצמבר 2022 הטריד את גרושתו באמצעות מאות הודעות ששלח מהטלפון שלו לטלפון שלה ואיים עליה בפגיעה בגופה, בחיי ילדיהם המשותפים ובשלומו של בן זוגה באותה העת בכוונה להפחידה. כמו כן, הנאשם הטריד ואיים על מעסיקה של גרושתו באמצעות מיילים, זרק חפצים וגרם נזק לרכוש בבית אמו, איים על שוטר שהגיע לבית אמו וביקש ממנו לצאת, איים על חוקר בתחנת המשטרה וכן איים על בתו, קטינה ילידת 2007 שיפגע בגופם ושלומם של אחיו, בבנו של אחיו ובאמה.
הנאשם עצור בגין העבירות מתאריך 28.12.22.
בתאריך 20.02.23 הודיעו הצדדים על גיבוש הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן. בין הצדדים לא גובשה הסכמה עונשית. בהתאם להסכמת הצדדים, כתב האישום תוקן, הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן והורשע.
טיעוני הצדדים לעונש
המאשימה הגישה את טיעוניה בכתב (ת/2).
בטיעוניה, הפנתה המאשימה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו - חופש הפעולה והבחירה של הפרט, הגנה על שלוות הנפש של האדם בפרט בתוך התא המשפחתי וכן הגנה על קניינו של הפרט. לעמדתה, מידת הפגיעה בערכים שפורטו גבוהה והאיומים אותם השמיע הנאשם מלמדים על התנהגות אובססיבית ושתלטנית כלפי המתלוננת והיעדר מורא מהחוק ומאוכפיו.
לאחר שהפנתה לפסיקה רלוונטית לדעתה, ביקשה המאשימה לקבוע מתחם ענישה בין 12-20 חודשי מאסר בפועל. לאור הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה והרשעתו הקודמת בעבירות דומות בשנת 2019 בגינן נשא בעונש מאסר בפועל (ת/1) ביקשה המאשימה להשית על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ארוך, פיצוי למתלוננת והתחייבות.
לטובת הנאשם העידו אמו והמתלוננת.
אמו של הנאשם העידה שסובלת מבעיות רפואיות (נ/1) והנאשם הוא זה שתומך בה ועוזר לה וכך עשה גם עם אביו עד שזה נפטר. עוד העידה שמצבו הנפשי של הנאשם התדרדר לאחר פטירת אביו.
המתלוננת, גרושתו של הנאשם, העידה שהיא מכירה את הנאשם כאדם טוב שסך הכל היה בתקופה לא טובה ונתון להשפעה לא טובה. עוד העידה שהוא אב טוב והיא סולחת לו ומאמינה שמגיעה לו הזדמנות לחזור לחייו תוך קבלת עזרה וטיפול.
בא כוח הנאשם הדגיש בטיעוניו את העובדה שהעבירות נעשו על רקע של התדרדרות נפשית במצבו של הנאשם וכחלק מתוך זעקת אמת לעזרה וקבלת טיפול פסיכיאטרי. עוד הדגיש שעל אף התקופה הארוכה שחלפה טרם הגשת התלונה, הרי שהנאשם לא מימש את איומיו ולא התקרב פיזית למתלוננת ולביתה אלא יצר קשר טלפוני בלבד. במסגרת מעצרו הופנה הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית אשר קבעה שהוא כשיר לעמוד לדין אך ברקע נכתב שהנאשם היה משתמש בסמים ושני ניסיונות גמילה שעבר נכשלו וגם על רקע זה חלה החמרה במצבו הנפשי (נ/2-נ/3). לאור האמור ופסיקה רלוונטית לעמדתו של הסנגור, ביקש לקבוע מתחם ענישה בין מספר חודשי עבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר בפועל. הנאשם שירת שירות צבאי מלא, לחובתו הרשעה קודמת אחת בלבד ומצבו הכלכלי לא טוב (נ/4). בנוסף, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר, הביע חרטה והבין את הפסול במעשיו. לכן, בא כוח הנאשם ביקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.
הנאשם בדבריו הביע חרטתו וביקש את סליחתן של אמו ושל גרושתו. הנאשם סיפר שסובל מפוסט טראומה עקב אירועים שעבר בשירותו הצבאי ושהשתמש בדברים שלא היה צריך להשתמש בהם. הוא סיפר שניסה להיגמל אך נכשל וכעת הוא משלם את המחיר אך הוא יודע שעליו לקבל טיפול ומבקש את עזרתו של בית המשפט ורחמיו. הנאשם שב וביקש סליחה תוך שהוא בוכה.
בתו הצעירה של הנאשם, קטינה כבת 12, העידה אף היא וסיפרה כי היא, אחיותיה וסבתן זקוקות לנאשם וכי הוא אבא טוב.
דיון והכרעה
תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.
לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.
בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.
קביעת מתחם העונש ההולם - נסיבות הקשורות בעבירות
ראשית יצוין, כי המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש כולל בגין מכלול מעשיו של הנאשם בכתב האישום וטוב עשתה. העבירות נעברו כלפי אנשים שונים אך ככל הנראה על אותו רקע.
כאמור בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, קביעת מתחם העונש ההולם תיעשה בהתאם לעקרון ההלימה (הוא העיקרון המנחה בענישה), תוך התחשבות בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, בערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוען, במידת הפגיעה בהם ובמדיניות הענישה הנוהגת.
עבירות של איומים והיזק לרכוש במזיד פוגעות בערכים מוגנים שעניינם הגנה על ביטחונו, שלומו ושלמות גופו של הנפגע. קל וחומר כאשר אין המדובר באדם זר לנאשם, אלא במשפחתו הקרובה ביותר ובבת זוגו לשעבר היא אם בנותיו. בהתנהגותו הבריונית, פגע הנאשם בשלוות נפשן של גרושתו, אמו ובתו. הנאשם לא הסתפק בכך, גרם נזק לרכושה של אמו ואף איים על השוטרים. מעשים אלו פוגעים בקניינו של הפרט ובשמירה וכיבוד גורמי אכיפת החוק.
כתב האישום המתוקן מלמד על עבירות איומים המופנות כלפי בני המשפחה בעיקר. כפי שנכתב ברע"פ 3719/21 פלוני נ' מדינת ישראל (07.06.21):
"זה לא מכבר, עמדתי על הפסול שבתופעת האלימות בתוך התא המשפחתי, ההרס שיכול להיגרם בעקבותיה, ובפרט הפגיעה בתחושת הביטחון של יושבי הבית, כבודם ושלמות גופם (רע"פ 538/21 פלוני נ' מדינת ישראל (4.2.2021))".
החומרה הגלומה בעבירות האלימות בכלל ובמשפחה בפרט, ברורה וידועה היא, כפי שכבר נכתב:
"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. ... נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה..."
(ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל).
מידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים העומדים בבסיס עבירות אלה גבוהה בעיני, שכן הנאשם איים על פגיעה בגרושתו, בבנותיהם ובבן זוגה מספר רב של פעמים על פני תקופה של 3 חודשים. כך גם, מהות האיומים אינה עניין של מה בכך והנאשם השמיע איומים חמורים למדי הן על אחיו ובנו והן בפני בתו בפגיעה באמה.
בפסיקה רלוונטית לעבירות איומים, נמצא מתחם עונש הולם שנע בין מאסר מותנה וצו של"צ כאשר המדובר באירוע איומים בודד ללא עבירות נלוות (ת"פ 43163-02-18 מדינת ישראל נ' פלוני (12.12.18)) ועד ל-12 חודשי מאסר כאשר נלוות לאיומים עבירות תקיפת סתם או כשהמדובר באיומים חמורים (עפ"ג 3328-05-15 פלוני נגד מדינת ישראל (06.09.15), עפ"ג 5601-09-17 אגרוף נ' מדינת ישראל (09.04.18), עפ"ג (מרכז) 1079-04-14 יטזב נ' מדינת ישראל (17.06.14), רע"פ 9704/06 גרמן סלונים נ' מדינת ישראל (28.11.06) ועוד).
ברע"פ 4265/15 דדון נ' מדינת ישראל (22.6.15) - הנאשם איים שיהרוג את המתלונן ודחף אותו. ביהמ"ש העליון אישר מתחם עונש הולם בין 3 חודשי מאסר בעבודות שרות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל.
באשר לעבירות המבוצעות בתוך המשפחה, הרי שהמנעד רחב ומשתנה ממקרה למקרה.
ברע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל (25.11.18) - המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות באיומים וגידופים שהשמיעו באזני גרושתו ועורך דינה, במהלך דיון בבית-דין רבני. הוטלו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס. ערעור לבית-המשפט המחוזי ובקשת רשות ערעור לעליון נדחו.
בת"פ (נצ') 10141-03-21 מדינת ישראל נ' זועבי (03.05.21) - הורשע הנאשם בעבירות איומים על גיסתו ואמר לה שיקבור אותה ואת משפחתה עוד באותו הלילה תוך שחפר בור מחוץ לביתה. בית המשפט קבע מתחם שנע בין מאסר קצר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, חודשיים עבודות שירות בניכוי תקופת מעצרו.
בת"פ (נצ') 24025-09-17 מדינת ישראל נ' אלקבץ (03.01.18) - הנאשם הורשע בעבירות של איומים והיזק לרכוש, אשר בוצעו כלפי אמו. נקבע מתחם עונש שנע בין מאסר מותנה לבין 9 חודשי מאסר, בהתחשב באיום שאינו ברף חומרה גבוה כלפי האם ושבירת דלת החדר. חרף גילו הצעיר לנאשם היה עבר פלילי מכביד. הוא נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל אשר כללו הפעלת תנאי בן 7 חודשים התלוי ועומד נגדו, ו-4 חודשי מאסר בפועל בתיק זה.
בת"פ (כ"ס) 2158-03-14 מדינת ישראל נ' פלוני (02.11.16) - הנאשם הורשע בשתי עבירות איומים לאחר שאיים על אשתו ועל בנו, באמצעות הטלפון, שעה שהיה אסיר בכלא. נקבע מתחם עונש שנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. הוטלו 7 חודשי מאסר בפועל, ומאסר על-תנאי.
בת"פ (חד') 13372-02-18 מדינת ישראל נ' קבדה (12.09.18) - הנאשם הורשע בתקיפה של אחותו, חבל בה ואיים עליה, בין השאר על רקע של התמכרות לאלכוהול, ונדון לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל עם המלצה לשילובו בהליך גמילה בכלא.
בת"פ (חי') 5922-06-12 מדינת ישראל נ' פלוני (11.07.12) - הנאשם הורשע בעבירת איומים שהשמיע כלפי בת זוגו, לאחר שאמר לה כי יהרוג אותה וילדיה יישארו יתומים. נקבע מתחם עונש שנע בין חודש לשבעה חודשי מאסר בפועל. הוטלו חמישה חודשי מאסר בפועל, ומאסרים על-תנאי.
לאור האמור, אני קובע שמתחם העונש ההולם למעשי העבירות, נע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד למאסר בפועל של 14 חודשים, לצד הטלת ענישה הצופה פני עתיד ופיצוי.
קביעת העונש ההולם בתוך המתחם - נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה
כאמור בסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, על בית המשפט לשקול בעניין זה את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כפי שאלו מפורטות בסעיף 40יא לחוק העונשין.
הנאשם שלפניי, גרוש ואב ל-3 בנות. הן אמו, בתו ואף המתלוננת עצמה העידו לטובתו וביקשו את רחמי בית המשפט ועמדתן לא נעלמה מעיניי.
הנאשם שירת שירות צבאי מלא במהלכו ככל הנראה נחשף לחוויות מהן סובל עד היום ובגינן לקח בחייו החלטות שגויות אותן הוא מנסה כעת לתקן כפי שהעיד בפניי בכנות. התרשמתי שהנאשם מבין את חומרת מעשיו, מביע אמפטיה לנפגעות וכי מבין הוא שנזקק לטיפול ייעודי ארוך טווח בבעיותיו.
הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ואכן חסך זמן שיפוטי רב כמו גם את זמנם ועדותם של עדים רבים.
מנגד, לחובת הנאשם הרשעה אחת קודמת משנת 2019 בגין עבירות דומות בשלן נשא בעונש מאסר בפועל למשך 8 חודשים.
בנוסף, יש לקחת בחשבון את מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח משך כשלושה וחצי חודשים כאשר ידוע שימי מעצר קשים מימי מאסר.
בשים לב לשיקולים האמורים, בהתחשב בתקופת מעצרו של הנאשם, גילו ועברו הפלילי, כמו גם לעמדותיהן של המתלוננות כפי שהובעו בפניי, החלטתי לקבוע את עונשו של הנאשם מעט מתחת לרף האמצעי של מתחם העונש ההולם.
לאור האמור לעיל, אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:
1. מאסר בפועל למשך 8 חודשים בניכוי תקופת מעצרו של הנאשם בהתאם לרישומי שב"ס.
2. מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה, על עבירת איומים על פי חוק העונשין התשל"ז - 1977 ויורשע בה.
מאסר על תנאי של 2 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה על עבירת היזק לרכוש במזיד על עבירות לפי חוק העונשין התשל"ז - 1977 ויורשע בה.
3. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ לפיה יתחייב להימנע מלעבור תוך 3 שנים לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה על עבירות בהן הורשע בתיק זה ויורשע בהן.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.
גזר דין זה מהווה פקודת מאסר.
ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"ג, 17 אפריל 2023, במעמד הצדדים.
