בית משפט השלום באילת

 

ת"פ 1387-01-22 מדינת ישראל נ' איפרגן(עציר)

בפני     כבוד השופט גיל אדלמן

 

בעניין: המאשימה

            מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד שירלי הדר

נגד

            הנאשמים

קים איפרגן (עצירה) ע"י ב"כ עוה"ד נמרוד אבירם

                       

גזר דין

 

המסגרת העובדתית

 

1.         הנאשמת, קים איפרגן, הורשעה על פי הודאתה, בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לה עבירות של החזקה/ שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית עבירה לפי סעיף 7 (א) ו- 7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973 (להלן: פקודת הסמים) וכן עבירות של יצוא, יבוא, מסחר, הספקה סמים מסוכנים - לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים.

 

2.         במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, התגוררה הנאשמת ביחידת דיור באילת (להלן: הדירה). הנאשמת החזיקה בטלפון נייד בו התקינה אפליקציית רשת חברתית. כתב האישום מספר כי הנאשמת סחרה בסמים מסוכנים (להלן: סמים, או סמים מסוכנים), באמצעות הטלפון הנייד, כמפורט להלן.

 

3.         על פי עובדות האישום הראשון ביום 9.12.2021 בשעה 14:46 או בסמוך לה, החזיקה הנאשמת בסמים מסוכנים כמפורט להלן:

(א)       סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 11.64 גרם נטו.

(ב)       סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.2498 גרם נטו.

(ג)        סם מסוכן מסוג LSD במשקל 2.7198 גרם נטו.

(ד)       סם מסוכן מסוג פסילוצין (המכונה: "פטריות הזייה") במשקל 2.3381 גרם נטו.

(ה)       סם מסוכן מסוג קנבוס במשל 152.21 גרם נטו.

(ו)        סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 116.41 גרם נטו.

(ז)        סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 54.65 גרם נטו.

 

הנאשמת החזיקה אף משקל דיגיטלי, אשר שימש אותה לחלוקת הסם לצורך הפצתו.

 

4.         על פי עובדות האישום השני, כשבוע עובר ליום 14.12.2021, בסמוך לדירתה, מכרה הנאשמת לאחד, רוי (להלן: רוי), עמה יש לה היכרות מוקדמת ממקום עבודתו "החצר של סבתא", סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.5 גרם בתמורה לסך של 350 ₪.

 

עוד מפרט כתב האישום, כי ביום 16.11.2021 בסמוך לשעה 10:27, סמוך לדירתה מכרה הנאשמת לרוי סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.5 גרם בתמורה לסך של 350 ₪.

 

5.         על פי עובדות האישום השלישי, ביום 24.11.2021 התקשר רוי אל אחר, סן ( אשר יש לו היכרות מוקדמת עם הנאשמת ועם רוי, מבית הקפה שם עבד, להלן: סן) ואמר לו שהנאשמת "תביא לו משהו", "שקית עם גבוה", וביקש ממנו לשלם לה בתמורה לכך.

 

בתוך כך, פנה רוי לנאשמת, והשניים התכתבו בהחלפת מסרונים, במסגרתם כתב רוי לנאשמת כי סן ואחרת, ימתינו לה בבית קפה מסוים, וביקש לרכוש ממנה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 1 גרם כדלקמן: "סן וזואי שם יחכו לך זה קול?"; "הם שם"; "שלם 1" .

 

הנאשמת השיבה לרוי בחיוב, וסמוך למעמד המתואר לעיל, ניגשה אל בית הקפה, פגשה בסן, ביקשה ממנו להתלוות אליה לשירותים, ושם סיפקה לו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 1 גרם "אשר היה ארוז בשקית סגורה בחום".

 

6.         על פי עובדות האישום הרביעי, ביום 17.10.2021 בשעה 03:21 או בסמוך לה, שלח אחד, נמרוד (עמו יש לנאשמת, וגם לרוי, היכרות מוקדמת ממקום עבודה משותף, להלן: נמרוד) לנאשמת מסרונים במסגרתם ביקש לרכוש ממנה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 10 גרם, כדלקמן: "סיכוי לבקש ממך משהו", "ולהיות חצוף שוב", "לקחת שוב 10 ולהביא ב10 הבא". הנאשמת השיבה לנמרוד: "כן אין בעיה חיימי", "רק לדאוג לסגור ב 10".

 

כתב האישום מספר כי בסמוך למועד המתואר לעיל, בקרבת דירתה, מכרה הנאשמת לנמרוד סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 10 גרם בתמורה לסך של כ- 500 ₪.

 

בהמשך, ביום 10.11.2021 בשעה 03:37 או בסמוך לה, פנה נמרוד אל הנאשמת וביקש לרכוש ממנה סם מסוכן מסוג קנבוס. בתוך כך, התכתבו נמרוד והנאשמת אודות חוב כספי אותו חב נמרוד כלפי הנאשמת, והוא שלח לה מסרונים כדלקמן: "ויפה שלי אני חייב לך רק על 10 נכון?", "אני יותר מאוחר הולך למשוך שכירות אז אני אמשוך לך על הדרך". בתגובה, שלחה הנאשמת לנמרוד מסרונים בזו הלשון: "שניה אני מחפשת את איפה שרשום לי לבדוק". "כן".

 

ביום 11.11.2021 בשעה 03:11 או בסמוך לה, פנה נמרוד אל הנאשמת באמצעות מסרונים במסגרתם ביקש לרכוש ממנה סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 10 גרם, כדלקמן: "יפה שלי את בבית במקרה?", "סגור לב שלי אז שלחי הודעה שאת בבית אני רוצה לעבוד אצלך לקחת 10".

 

ביום 12.11.2021, בסמוך למקום עבודתו במתחם התיירות באילת, מכרה הנאשמת לנמרוד סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 10 גרם בתמורה לסך של 600 ₪.

 

7.         על פי עובדות האישום החמישי, ביום 5.12.2021, בלילה, התעניין אחד, אוראל (אחיו של רוי, ובינו לבין הנאשמת היכרות מוקדמת "מבית הקפה") בצריכת סם מסוג קוקאין. רוי כתב לנאשמת: "אח שלי צריך עזרה", "יש מצב?", "הוא בתיירות האמת", היא השיבה: "מממ כן בטח", "רק איך נעשה את זה", "אה סבבה אני אשלח לך כשאני בברדק שיבוא לשם".

 

בהמשך, ניגש אוראל לפאב ה"ברדק" שבמתחם התיירות באילת, ומיד כשהבחינו אוראל והנאשמת האחד בשנייה, הלכו יחדיו לשירותים, ובתוך כך החזיקה שקית סגורה בחום שהכילה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.5 גרם, שלא לשימושה העצמי.

 

8.         על פי עובדת האישום השישי, ביום 7.10.2021 בשעה 10:41, פנה אחד, יאיר (המכיר את הנאשמת דרך חברים משותפים, והשניים גם נהגו לבלות בדירתה) אל הנאשמת בבקשה לרכוש ממנה סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.5 גרם כדלקמן: "אם אני רוצה חצי?"; היא השיבה לו: "אממ כמה דקות אני אשלח לך שאני בבית תקפוץ סבבה?". בסמוך לכך, מכרה הנאשמת ליאיר סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.5 גרם בתמורה לסך של 350 ₪.

 

9.         בדיון ביום 13.7.2022 הציגו הצדדים הסדר דיוני, במסגרתו הודתה הנאשמת בכתב האישום המתוקן, והורשעה על פי הודאתה בעבירות שפורטו לעיל; הנאשמת הופנתה, בהסכמת הצדדים, לקבלת תסקיר שירות המבחן, ושמיעת הטיעונים לעונש נדחתה. לא היתה הסכמה בין הצדדים לעונש.

 

10.       ביום 14.9.2022, התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינה של הנאשמת, ובדיון שהתקיים ביום 8.11.2022 טענו הצדדים לעונש.

 

11.       בתסקיר שהוגש ביום 14.09.2022 (להלן: התסקיר) פרט שירות המבחן את נתוניה האישיים של הנאשמת, וכן את העובדה כי שוהה במעצר בכלא נווה תרצה מזה כתשעה חודשים.

 

התסקיר גלל את נסיבות חייה המורכבות של הנאשמת, הרקע לשימושה בסמים, ובהמשך, פרט את התייחסותה לעבירות המיוחסות לה.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשמת לקחה אחריות חלקית על ביצוע העבירה, ומסרה כי הודתה במיוחס לה לאחר שהופעל עליה לחץ, וכי לא התכוונה לעסוק בסחר, אלא בדיעבד הבינה שנוצלה על ידי מכרה, בכך שסייעה לאותה מכרה באחסון הסמים בדירתה ובמסירתם. מנגד, שירות המבחן כתב כי הנאשמת הביע צער וחרטה על מעשיה.

 

קצינת המבחן התרשמה כי מדובר בצעירה בעלת מצב נפשי מורכב מאד, שחוותה טראומות מרובות מגיל צעיר, ועקב כך ניהלה אורח חיים התמכרותי ופתחה דפוסי צריכה אינטנסיביים של חומרים משני תודעה, וכן חברה לגורמים שוליים.

 

שירות המבחן כתב כי על אף שהנאשמת הפנימה שהיא זקוקה לסיוע נפשי, היא סירבה להשתלב בקהילה טיפולית במסגרת ההליך דנן. עם זאת, הנאשמת ביטאה מוטיבציה לשקם עצמה ולהשתלב בטיפול משמעותי וארוך טווח לאחר שחרורה.

 

נוכח חומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת, וסירובה להשתלב בקהילה טיפולית, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית לחלופות ענישה, או שיקום במסגרת קהילה. שירות המבחן המליץ על הטלת עונש מאסר, וכן מאסר מותנה כעונש מרתיע. קצינת המבחן הוסיפה: "אנו פונים בבקשה כי תילקח בחשבון העובדה כי קים מתמודדת עם תסמינים פוסט טראומטיים קים כאשר אינה מקבלת את הטיפול הנפשי והתרופתי לו זקוקה במסגרת מעצרה".

 

12.       בטיעוניה לעונש, הדגישה המאשימה את הערכים המוגנים אשר נפגעו כתוצאה ממעשי הנאשמת בהם שמירה על בריאות הציבור והגנה מפני נגע הסמים והפצתם.

 

המאשימה טענה כי למרות שעבירות הסחר נעשו בסמיכות זמנים יחסית, יש לקבוע מתחם עונשי נפרד עבור כל עבירת סחר נוכח העובדה כי מדובר ב- 5 קליינטים שונים. עוד ציינה המאשימה, כי האישום הראשון עניינו החזקת סמים בכמות חריגה, ועל כן יש לקבוע מתחם עונשי נפרד ביחס אליו.

 

המאשימה עתרה למתחמי הענישה הבאים: לעניין האישום הראשון - מתחם של 10 עד 24 חודשי מאסר, האישום השני - מתחם של 18 עד 36 חודשי מאסר, האישום השלישי - מתחם של 4 ועד 12 חודשי מאסר, האישום הרביעי - מתחם של 10 עד 24 חודשי מאסר, האישום החמישי - מתחם של 10 עד 24 חודשי מאסר, האישום השישי - מתחם של 18-36 חודשי מאסר.

לשיטת המאשימה, המתחם העונשי הכולל, לכל העבירות בהן הורשעה הנאשמת, נע בין 3 שנות מאסר, עד 5 שנות מאסר.

 

המאשימה הוסיפה כי מדובר בנאשמת נעדרת עבר פלילי אשר לה נסיבות חיים מורכבות. כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן, הנאשמת עדיין מתקשה לקחת אחריות על מעשיה, ועל כן, במכלול הנסיבות, ביקשה המאשימה למקם את עונשה של הנאשמת בשליש התחתון של המתחם אם כי לא בקצהו, וזאת בנוסף להטלת ענישה נלווית.

 

המאשימה בקשה בטיעוניה להכריז על הנאשמת "סוחרת סמים" על פי פקודת הסמים, ולחלט את מכשירי הטלפון הניידים שנתפסו ברשותה. בהמשך, נמלכה התובעת בדעתה ומסרה, בהגינותה, כי "אנו נסכים להחזיר לה את מכשיר האייפון".

 

התובעת הפנתה לפסיקה על מנת לתמוך בעתירתה העונשית.

 

13.       ב"כ הנאשמת פתח את טיעוניו לעונש בהצגת נסיבות חייה המורכבות של הנאשמת, וביקש מבית המשפט "לראות את הנאשמת". הסנגור הדגיש כי הנאשמת "הגיעה לעולם בנקודת פתיחה מאד נמוכה", חוותה מגיל צעיר אירוע טראומטי במשפחה, ובגיל 14 עזבה את ביתה.

 

הסנגור הוסיף כי הנאשמת עבדה ב- 3 עבודות, מבוקר עד ליל, וניהלה חיי חברה, ועל רקע קשריה החברתיים, ושימושה בסמים יחד עם מכריה, ביצעה את העבירות בהן הורשעה. לשיטת ההגנה, יש לאבחן מקרה זה של הנאשמת בעלת נסיבות החיים הקשות, ממקרה של "סוחר סמים המציע את מרכולתו לציבור הרחב למרבה במחיר...".

 

אשר למתחם הענישה, לשיטת ב"כ הנאשמת מדובר במסכת אירועים אחת, אשר יש לקבוע אותה כאירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם למבחנים הקבועים בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014) (להלן: הלכת ג'אבר).

 

עוד טענה ההגנה, כי נכון להתייחס לנסיבותיה האישיות של הנאשמת כמשפיעות לא רק על מיקומה בתוך מתחם הענישה, אלא אף על גבולות מתחם הענישה עצמו, בהתאם לשיקולי צדק שהוגדרו בפסיקה.

 

ההגנה עתרה לקביעת מתחם ענישה, במכלול העבירות, הנע בין מאסר שניתן לרצותו בדרך של עבודות שירות, ועד 24 חודשי מאסר.

 

לשיטת ההגנה, הנאשמת שהתה במעצר תקופה לא מבוטלת, ויש מקום להסתפק בתקופה זו כעונש מאסר שרוצה זה מכבר. בנסיבות אלה עתר ב"כ הנאשמת לגזור את עונשה בתחתית המתחם העונשי, בתוספת ענישה צופה פני עתיד. הסניגור בקש שלא להשית על הנאשמת ענישה כלכלית, בשל הקושי הכלכלי בו היא שרויה, כפי שגם עלה מתסקיר שירות המבחן.

 

ב"כ הנאשמת ציין כי אין הכרח להכריז על הנאשמת "סוחרת סמים", וממילא ניתן לחלט את הטלפונים שנתפסו, גם ללא הצורך בהכרזה.

 

ההגנה הפנתה לפסיקה על מנת לתמוך בעתירתה העונשית.

 

14.       הנאשמת בדברה האחרון אמרה: "כב' השופט קודם כל אני רוצה לומר שאני לוקחת אחריות על המעשים שלי, אני יודעת שלא הייתי צריכה לעשות את זה. בקשר ל LSD, זה קובית סוכר עליה טפטפו טיפה אחת של LSD אז זה לא אלפי מנות אלא אחד. אני לא מסתדרת כל כך בבית הסוהר, שמו אותי באגף נפרד, שהוא סגור בדרך כלל ועכשיו בחודשים האחרונים יותר שקט לי זה קרה כי רבתי עם בחורה ערביה שהבטיחה ואיימה על כל היהודיות והיא אמרה לי שגם אם נהיה בחוץ היא תפגע בי אז שב"ס החליט לשים אותי באגף בנפרד וככה גם יותר טוב לי. אני מחר נקייה 11 חודש נקייה מסמים אפילו שהייתי משתמשת בקנאביס. אני רוצה לעשות שינוי בחיים שלי ואין לי שום כוונה לחזור לאילת ולאורח החיים שעברתי, אני רק רוצה לחזור ולבנות חיים כלשהם, לא פה ליד אמא שלי, אלא בצפון. אני יודעת שעשיתי מלא טעויות גם במהלך המשפט אבל אני יודעת שאני לא מבינה על החיים האלה בתכלס, אני לא איזה עבריינית או משהו, גם בחיפושים אצלי בבית לא מצאו כסף בכמויות או כסף בכלל. הטלפונים שלי שנתפסו זה אחד טלפון ישן שהמסך שבור בו גלאקסי נוט 8, והשני זה טלפון בהוראת קבע על חשבון אמא שלי זה אייפון 12. בגלל זה אם אתה זוכר כבודו כשהם דיברו על חילוט הטלפון אני ממש נלחצתי כי אמא שלי עוד משלמת עליו. אני יותר עסוקה בבית סוהר בחתולים שיש שם ולהאכיל אולם מאשר מה שקורה בבית הסוהר. אני בטוחה שאתה תיתן את ההחלטה הכי טובה שאפשר לתת, אני כן אבקש לקחת בחשבון את מה שאמר עורך הדין ושאני לא הסתבכתי לפני כן ולא עשיתי בלגאנים, אני לא מוכרת למשטרה זה פשוט היה כמה חודשים שהמצב הנפשי שלי החמיר ובהתאם גם צריכת הסמים שלי. אבל כאילו הדבר היחיד שכן למדתי זה שאני יכולה בלי סמים. אני מחכה ליום שאני אצא ולעשות טיפול נפשי."

 

במהלך דבריה פרצה הנאשמת בבכי.

 

 

דיון והכרעה

 

מתחם העונש ההולם

 

15.       לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, אני סבור כי יש לראות בכל העבירות נושא כתב האישום המתוקן אירוע אחד, לצורך קביעת מתחם הענישה.

 

מדובר בעבירות שבוצעו בסמיכות זמנים, ונפרשו על פני תקופה של כחודשיים, בהפרש של מספר ימים בכל פעם. הנאשמת החזיקה בסמים מסוכנים מסוגים שונים ועל רקע קשריה החברתיים סחרה בסמים וסיפקה אותם למכריה ולאחרים, שהופנו אליה באמצעותם. כך למשל, אחד מרוכשי הסם, רוי, תיווך בין הנאשמת לרוכש נוסף, סן, באישום השלישי. באישום החמישי אותו רוי הפנה את אחיו, אוראל, לנאשמת. הפרדת האירועים לפי סוג הסם או זהות הרוכש וקביעת מתחם ענישה נפרד בגינו, יחטא לאופי האירועים והתרחשותם שהוא מסכת אחת.

 

לפיכך, ומאחר ומצאתי כי קיים "קשר הדוק" בין האירועים, כפי שהותווה בעניין ג'אבר, שלפיו עבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד, מצאתי לנכון לקבוע מתחם ענישה יחיד.

 

16.       הערכים המוגנים בהם פגעה הנאשמת, הם השמירה על בריאותם הגופנית והנפשית של צרכני סמים, ושל צרכני סמים פוטנציאליים. כך גם ההגנה על הציבור מפני משתמשי הסמים אשר נוהגים בדרך עבריינית על מנת להשיג אמצעיים כספיים להשגת הסם.

 

מידת הפגיעה של הנאשמת בערכים המוגנים היא בינונית גבוהה. הנאשמת החזיקה כמות לא מבוטלת של סמים מסוכנים מסוגים שונים, בין היתר גם סמים מסוכנים המוגדרים כקשים, שפגיעתם רעה והשפעותיהם הרסניות. כך למשל, סם הקוקאין אשר הוגדר בפסיקה כ- "נמנה בין הרעים והמרים שבסמים המסוכנים, בשל טבעו הממכר והתלות הגבוהה הנוצרת בו, ומחמת השפעותיו ההרסניות על גוף האדם ונפשו ועל החברה כולה (ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.2012))".

 

הנאשמת גם סחרה בסמים, ובכלל זה בסם מסוג קוקאין, במספר הזדמנויות, וסיפקה סמים למכריה ולמי שהופנה אליה באמצעותם.

 

לא נעלמה מעיני העובדה כי על אף התמורה שקיבלה הנאשמת במרבית המקרים עבור הסמים אותם ספקה, מדובר היה בעבירות שהתבצעו על רקע קשרים ויחסים חברתיים בין הנאשמת למקבלי הסם, כפי העולה מעובדות כתב האישום.

 

הנאשמת ניהלה ענייניה באמצעות טלפון עליו התקינה אפליקציית רשת חברתית ובאמצעותו סחרה בסמים מסוכנים, מכאן שחלקה בביצוע העבירה הוא מרכזי, ואף קדם למעשיה תכנון מוקדם.

 

17.       מדיניות הענישה הנהוגה: הצדדים הגישו פסיקה לתמיכה בעמדתם; מצאתי לנכון להתייחס לפסקי הדין המפורטים להלן:

 

          רע"פ 7810/20 אלדרוב נ' מדינת ישראל (31.12.2020): נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש אשר הורשע על פי הודאתו בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, גידול וייצור סם, יבוא יצוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים (3 עבירות), ניסיון לסחור בסם מסוכן והסתייעות ברכב לעבור עבירה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל. המבקש נידון לעונש של 8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים. ערעור שהגישה המדינה על קלות העונש התקבל, ועונש המאסר הוחמר בהחלטת בית המשפט המחוזי ל- 20 חודשים בפועל. בית המשפט העליון סבר כי למרות הפער המשמעותי בענישה בין הערכאה הדיונית לערכאת הערעור, התוצאה העונשית הסופית אינה מצדיקה התערבות של בית המשפט העליון, שכן בצדק פסק בית המשפט המחוזי כי העונש שהוטל על המבקש בבית משפט השלום אינו משקף את מדיניות הענישה הראויה.

 

          רע"פ 5494/19 רנד נ' מדינת ישראל (22.8.2019): המבקש הורשע בבית משפט השלום בסחר בסם מסוכן מסוג "קריסטל" (מכר לשני לקוחות שלוש יחידות תמורת 750 ₪) וכן בהחזקת סם מסוכן מסוג הירואין (11 גרם) וקוקאין (1.9 גרם). מתחם העונש שנקבע נע בין 6 ועד 18 חודשי מאסר בפועל, ועל המבקש נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי וערעורו נדחה. בקשת רשות הערעור אשר הוגשה לבית המשפט העליון נדחתה ונקבע כי העונש אשר הוטל על המבקש אינו חמור כלל ועיקר ואף מקל עימו, שכן יש להיאבק בתופעת הסחר בסמים באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה.

 

          ע"פ (ב"ש) 46008-01-22 אדרי נ' מדינת ישראל (3.5.2022): נדחה ערעור על הכרעת דין ופסק דינו של בית משפט השלום (מותב זה) בו נגזרו על המערער 42 חודשי מאסר, מאסרים מותנים קנס וחילוט תפוסים בגין הרשעתו של הנאשם ב 10 עבירות סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין וכן בהחזקת סם מסוג זה שלא לצריכה עצמית. המתחם שנקבע נע בין 30 חודשי מאסר ועד ל 50 חודשים. ביחס לערעור על הכרעת הדין, לא נמצא מקום להתערב בקביעה עובדתית של בית משפט קמא. ביחס לגזר הדין, בהינתן סוג העבירות, נסיבות ביצוען וריבוין, לא מצא בית המשפט המחוזי כי יש מקום להתערבות ברכיב המאסר אשר הוטל ונקבע כי הענישה אשר הוטלה על המערער אינה מחמירה עימו.

 

          עפ"ג (י-ם) 1434-12-18 מדינת ישראל נ' נסים (13.3.2019): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן (2.47 גרם קוקאין תמורת 2,200 ש"ח; 2.35 גרם קוקאין תמורת 2,500 ₪; 2.37 גרם קוקאין תמורת 2,000 ₪) וקבע כי מתחם העונש נע בין 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר. בית משפט השלום השית על הנאשם עונש מאסר של 6 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים, קנס וצו מבחן. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, וקבע כי מתחם הענישה ההולם מתחיל במספר חודשי מאסר בפועל, שלא לריצוי בעבודות שירות, והרף העליון עומד על 24 חודשים. עוד נקבע כי לא היתה הצדקה לבית המשפט קמא לחרוג לקולא מהמתחם, והושת על המשיב עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו וכן ביטול של צו המבחן.

 

          ת"פ (ראשל"צ) 44427-10-18 מדינת ישראל נ' אביטן (25.11.2019): הנאשם הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן וכן סיוע לסחר בסם מסוכן (קוקאין במשקל של 9.9895 גרם תמורת 5,500 ₪ וכן קוקאין במשקל 10 גרם תמורת 5,400 ₪). מתחם העונש ההולם נקבע בין 12 לבין 24 חודש מאסר, בית המשפט גזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס, התחייבות פסילה בפועל, פסילה על תנאי וחילוט רכוש.

 

          ת"פ (נצ') 32570-01-17 מדינת ישראל נ' אלמלח ואח' (22.2.2018): נאשמת 1 הודתה והורשעה בביצוע עבירות סמים עם אנשים נוספים (10.54 גרם קנאבוס תמות 900 ₪; 30 גרם קנאבוס תמורה 2,600 ₪ ; 193 גרם גראס תמורת 13,000 ₪ 4.82 גרם קוקאין תמורת 3,000 ₪, החזקה שלא לצריכה עצמית 73 גרם קנאבוס ו- 4 שתילים). נקבע כי מתחם העונש הראוי בעבירות של סחר בסמים נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשים לכל עסקה. ביחס לעבירות של החזקת סמים/החזקת כלים המתחם ההולם נקבע ממאסר מותנה ועד מאסר קצר בפועל. לאחר שקלול נסיבות התיק לרבות גילה הצעיר של הנאשמת, היעדר עבר פלילי והשתלבותה במהלך משמעותי של שיקום, בית המשפט השית עליה 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסרים מותנים, התחייבות, קנס וצו מבחן של 18 חודשים.

 

בנוסף, מצאתי להתייחס לפסקי הדין הבאים:

 

          רע"פ 1473/18 אוחיון נ' מדינת ישראל (22.4.2018): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק 4 יחידות סם מסוג קוקאין במשקל 1.6888 נטו ויחידת סם מסוג קוקאין במשקל 0.4185 גרם. המתחם שנקבע נע בין מאסר מותנה ועד ל 12 חודשי מאסר. על הנאשם הוטל עונש של מאסר על תנאי, קנס ופסילה על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור התביעה וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של 6 חודשים ועד למאסר לתקופה של 12 חודשים. בית המשפט המחוזי חרג לקולא מטעמי שיקום, והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של חודשיים בדרך של עבודות שירות. בית המשפט העליון דחה את בקשת הנאשם לרשות ערעור.

 

          רע"פ 126/15 חביף נ' מדינת ישראל (13.1.2015): המבקש הורשע בבית משפט השלום בסחר בסם מסוכן מסוג קוקאין בשלוש הזדמנויות במשקל 0.39, 0.81 ו-2.5 גרם נטו. מתחם העונש ההולם נקבע כנע בין 8 ועד ל-18 חודשי מאסר בגין כל עבירת סחר. לאחר התחשבות משמעותית לקולא בהליך שיקום אותו עבר, נידון המבקש ל-16 חודשי מאסר בפועל, וכן הופעל מאסר מותנה בן 4 חודשים (סה"כ 20 חודשים), ועונשים נוספים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על גזר דינו של בית משפט השלום וכן נדחתה בקשת רשות ערעורו על ידי בית המשפט העליון.

 

          רע"פ 8408/15 חביב נ' מדינת ישראל (9.12.2015): נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן (כ- 6 גרם קוקאין, במצטבר) והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית (כ- 15 גרם קוקאין). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על גזר דינו של בית משפט השלום, אשר קבע מתחם שנע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, לכל אחד מהאישומים. לנאשם עבר פלילי אך לאור הליך שיקומי שעבר המליץ שירות המבחן על הקלה בעונשו. הנאשם נידון ל- 17 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

          רע"פ 7681/13 דקה נ' מדינת ישראל (21.1.2014) נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בשתי עבירות של סחר בסמים, לאחר שמכר לסוכן משטרתי מנות הרואין במשקל מצטבר של כ- 2.8 גרם. לנאשם עבר רלוונטי ישן מאוד והוא השתתף בטיפול גמילה מסמים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על גזר דינו של בית משפט השלום, אשר קבע מתחם שנע בין 6 ל- 12 חודשי מאסר ודן את הנאשם ל-10 חודשי מאסר בפועל ולענישה נלווית.

 

          עפ"ג (מרכז) 33119-07-17 סלאמה נ' מדינת ישראל (26.12.2017) נדחה ערעורו של נאשם, נעדר עבר פלילי, אשר הורשע על פי הודאתו בסחר בקוקאין במשקל 1.77 גרם ובסיוע לסחר בקוקאין במשקל 5 גרם. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 12 ל- 28 חודשי מאסר בפועל והשית עליו שנת מאסר.

 

          ת"פ (פ"ת) 50955-01-16 מדינת ישראל נ' וקנין (6.1.2019): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סמים מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית במשקל של 8.4 גרם ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. נקבע מתחם ענישה הנע בין 8 חודשי מאסר ועד 18 חודשים. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 10 חודשים, מאסרים על תנאי, קנס בסכום של 3,000 ₪ ופסילת רישיון על תנאי;

ערעור שהוגש מטעם הנאשם נדחה לאחר שהנאשם חזר בו.

 

          ת"פ (אשקלון) 7906-06-15 מדינת ישראל נ' בוזגלו (24.07.2016): הנאשם הורשע בביצוע שתי עבירות סחר בסם מסוכן בכך שמכר לסוכן סם מסוכן מסוג AMB-5F במשקל 68.55 גרם נטו בתמורה לסך של 500 ש"ח, וכן 3 ריבועי LSD בתמורה לסך של 300 ש"ח ובעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק סם מסוכן מסוג AMB-5F במשקל 966.56 גרם נטו בביתו. בית המשפט קבע בגין כל העבירות מתחם עונש הולם הנע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר. בית המשפט הטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו לצד מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס.

 

          ת"פ (רח') 10316-06-13 מדינת ישראל נ' עשיוי (6.1.2016) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר ניהול הליך הוכחות, בעבירה של החזקת סמים מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית במשקל 9.83 גרם. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשים ועד 24 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 14 חודשים, מאסרים מותנים, קנס ופסילה רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

 

18.       אשר על כן, בשים לב לעקרון המנחה בענישה, לערכים המוגנים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנוהגת, ולנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אני מוצא כי בגין מכלול מעשיה של הנאשמת נע מתחם הענישה בין 18 חודשי מאסר, ועד 36 חודשי מאסר בפועל.

 

 

 

העונש המתאים לנאשמת

 

19.       הנאשמת הודתה במיוחס לה בכתב האישום המתוקן, ובכך חסכה זמן שיפוטי רב. אמנם בתסקיר צוין כי נטילת האחריות מצידה היתה חלקית, אולם ניכר כי הנאשמת הביעה צער וחרטה על מעשיה. אף בדברה האחרון עת פנתה לבית המשפט התרשמתי כי הנאשמת נחושה לערוך שינוי מהותי בחייה, ולפנות לדרך חדשה עם שחרורה ממאסר.

 

20.       הנאשמת מצויה במעצר במשך תקופה ארוכה של למעלה מ 12 חודשים בגין העבירות נשוא תיק דנא. צר לי על כך שהנאשמת לא השכילה להשתלב בטיפול במסגרת קהילה טיפולית סגורה כפי שהוצע לה, ועל אף שנעשו ניסיונות לשלבה בקהילה מוכרת, בחרה שלא לעשות כן.

 

21.       הנאשמת כבת 27 שנים, ולחובתה הרשעה אחת שהתיישנה זה מכבר בגין עבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

 

22.       לנאשמת נסיבות חיים קשות ומורכבות, אשר ניתן לומר בביטחון כי היתה להן השלכה ישירה על אורח חייה והסתבכותה בעבירות בהן הורשעה. מטעמי צנעת הפרט לא אפרט את המתואר באריכות בתסקיר שירות המבחן, אולם מקריאת קורותיה של הנאשמת, הטראומה שחוותה בגיל צעיר והרקע המשפחתי המורכב ממנו צמחה, עולה תמונה קשה ביותר. לא בכדי ציין בא כוחה בטיעוניו כי הנאשמת החלה בחייה מתוך נקודת פתיחה נמוכה ביותר.

 

23.       הנאשמת מעולם לא ריצתה מאסר בעברה וזהו לה מעצרה הראשון. מטבע הדברים, שוהה הנאשמת בכל התקופה בה הינה עצורה - ואף תוסיף ותשהה כאסירה בכלא נווה תרצה, שהוא בית הכלא היחיד בישראל המאכלס נשים. לעניין זה אין לי אלא לצטט מתוך דבריו של כבוד השופט י' עמית במסגרת ע"פ 5405/21 כהן נ' מדינת ישראל (24.8.2022):

 

"הלכה למעשה, המציאות מוכיחה כי בתחום הענישה הפלילית מספר האסירות הפליליות בישראל (לא כולל אסירות ביטחוניות) עומד על פחות מאחוז ממספר האסירים הפליליים. בשל המספר הקטן של האסירות, הן מרוכזות כולן בבית הסוהר "נווה תרצה", כאשר הרוב המכריע של האסירות כלואות בגין עבירות רצח והריגה, אלימות, רכוש וסמים, ורק כעשרה אחוז מהן כלואות בגין עבירות מרמה וצווארון לבן (ראו היבטים בכליאת נשים בישראל מרכז המחקר והמידע של הכנסת (12.7.2017)). בכך קשה מצבן של אסירות נשים לעומת אסירים גברים, המחולקים בין בתי הסוהר בהתאם למאפייניהם האישיים, לסוג העבירה שבגינה נכלאו ולאוכלוסיית האסירים בבית הסוהר.

 

ואם הזכרנו את כלא "נווה תרצה", נציין כי המדובר במבנה ישן שתנאי המחייה בו קשים, על אף שהסגל והשב"ס עושים כמיטב יכולתם. בעת שביקרתי בבית הכלא עוד לפני מספר שנים, עמדה על הפרק תוכנית להעברתו למבנה חדש ומודרני בסמוך לכלא "אשל" בבאר שבע. למרבה הצער, על אף ההכרזות החגיגיות והתחושה שהמעבר קרוב מתמיד, הרי ש"נשיאים ורוח" ובית כלא מודרני לנשים בישראל - אין. חברה ניכרת ביחסה לשוליים, ואוכלוסיית האסירות נמצאת עמוק בשולי החברה. יש לקוות כי הרשות המבצעת "תרים את הכפפה" ותממש בהקדם את ההבטחה/ההתחייבות לסגירת "נווה תרצה" ולהעברת האסירות למתקן חדש ומודרני כיאה למדינות מתוקנות במאה ה-21."

 

24.       קביעתו של כב' השופט עמית נכונה ונכוחה אף בימים אלה. כלא נווה תרצה עומד על תילו, ומתקן חדש ומודרני רחוק עדיין מלהוות אופציה עבור אסירות ועצירות. מצאתי ליתן משקל לעניין זה בגזירת העונש שיוטל על הנאשמת בגדרי מתחם הענישה, ולמקמו ברף התחתון של המתחם, בשים לב אף ליתר הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

 

25.       אשר על כן אני משית על הנאשמת את העונשים הבאים:

 

א.        מאסר למשך 18 חודשים בניכוי ימי מעצרה בהתאם לרישומי שב"ס.

 

ב.         מאסר למשך 7 חודשים, ואולם הנאשמת לא תישא בעונש זה אלא אם תעבור עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, מסוג פשע, במשך 3 שנים מיום שחרורה.

 

ג.         התחייבות - הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מיום שחרורה ממאסר שלא תעבור עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

 

ד.         לאור העובדה שהתביעה, בהגינותה, הסכימה להשיב לנאשמת את הטלפון הנייד שלה, ואין עוד רלוונטיות לשאלת חילוטו, יחד עם העובדה שהלכה למעשה לא נותר דבר לחילוט (פרט למשקלים אלקטרוניים אשר ממילא יושמדו או יחולטו), מצאתי, לפנים משורת הדין, שלא להכריז, הפעם, על הנאשמת כסוחרת סמים.

 

ה.        בהתאם לסעיף 36א(א) לפקודת הסמים אני מורה על חילוט 3 משקלים דיגיטליים אשר נתפסו אצל הנאשמת.

 

 

מוצגים - כל המוצגים יושמדו/יחולטו/יושבו, לשיקול דעת המאשימה, למעט טלפון מסוג

I-phone 12 pro, אשר יושב בהסכמת המאשימה לידי הנאשמת.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 45 ימים.

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ג, 22 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.