1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע 6 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), במטרה להשתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, והכנה וניהול של פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ.

 

2.      מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשמת 2 הייתה חברה בע"מ שעסקה בתחום הבניה (להלן: "החברה"), ניהול פרויקטים וכוח אדם, והייתה רשומה כעוסק מורשה, לעניין חוק מע"מ. הנאשם 1 היה בכל המועדים הרלוונטיים לכתב האישום בעל מניות ודירקטור בחברה, ויחד עם אחר שכונה אחמד ארדיני, ניהל את החברה.

 

3.      בתקופה שבין דצמבר 2015 ועד מרץ 2016 ניכו הנאשמים יחד עם ארדיני 6 מסמכים נחזים להיות חשבוניות מס על שם חברת ליאון טוגר השקעות ופיתוח בע"מ וחברת טלגת ניהול ואחזקות הנדסה בע"מ, וזאת מבלי שהנאשמים עשו או התחייבו לעשות עסקאות בגין החשבוניות שהוצאו (להלן: "חשבוניות כוזבות"), במטרה להשתמט מתשלום מס, בסכום כולל של 6,909,903 ₪. בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת 2 ניכו שלא כדין את סכומי המס המגולמים בדיווחיה התקופתיים שהוגשו לרשויות מע"מ, ולפיכך נוכה שלא כדין בגין החשבוניות הכוזבות, סכום מס תשומות בסך 1,004,003 ₪.

 

4.      הודאת הנאשם במיוחס לו ניתנה במסגרת הסדר טיעון במסגרתו הגבילה עצמה המאשימה לעתור לעונש מאסר בפועל למשך 18 חודשים, בעוד שההגנה חופשית בטיעוניה. כמו כן עתרה המאשימה להשית על הנאשמת קנס סימלי, בהיות החברה לא פעילה.

 

 

ראיות לעונש

תסקיר שירות המבחן

5.      בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר מאת שירות המבחן מיום 19.1.2023 אשר בסופו המלצה להטיל על הנאשם צו מבחן ושל"צ בהיקף של 200 שעות, כדי לחזק את תפקודו הנורמטיבי של הנאשם והמשך שיקומו.

 

6.      מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם נשוי ואב ל- 3 בנות בנות 3 עד 5, מתגורר בלוד ועובד כמכונאי רכב, במקביל ללמודי הנדסאי מכונות באוניברסיטת אריאל. סיים 12 שנות לימוד, למד בבית ספר למחוננים והוא בעל בגרות מלאה. בגיל 17 חבר לחברה שולית, והחל לצרוך סמים ואלכוהול, ניהל אורח חיים התמכרותי וריצה ונש מאסר. נישא לאשתו בשנת 2016, השניים חוו משבר אך בשנה האחרונה חזור לחיים זוגיים ומשותפים, ומשפחתו מהווה עבור הנאשם עוגן משמעותי ומקור תמיכה. הנאשם גדל בצל אלימות פיזית ונפשית מצד אביו והתמודד עם בדידות וניכור שהיו רקע להשתייכות הנאשם לחברה שולית.

 

7.      במסגרת הליך מעצר שהתנהל נגד הנאשם ביום 30.4.2020 שוחרר למעצר בית ופנה באופן עצמאי לאשפוזית "טמרה", ובהמשך טופל בקהילה הטיפולית "אילנות", במשך שנה וסיים בהצלחה ביום 26.5.2021. לאחר מכן השתלב הנאשם בהוסטל ייעודי, אותו סיים בהצלחה ביום 20.10.2021. בתקופה שהחל מ- 14.12.2021 ועד 14.12.2022 עמד הנאשם בצו מבחן ובקשר עם גורמי הטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות בלוד, שמר על ניקיון מסמים, השתלב בלימודים אקדמאיים וסיים בהצלחה 300 שעות של"צ.

 

8.      שירות המבחן עמד על קבלת אחריות חלקית של הנאשם על מעשיו משום שהוא הודה כי הופקו חשבוניות כוזבות בשם החברה בראשה עמד, אך טען שהדבר נעשה על ידי שותפו ונודע לו רק לאחר החקירה.

 

9.      לסיכום, שירות המבחן התייחס אל ההליך השיקומי הממושך והאינטנסיבי שעבר הנאשם, ואת הצלחתו להתנקות מסמים, לשקם את אורחות חייו ולבסס שגרת חיים נורמטיבית, יציבה ומתפקדת - כולל תפקוד תעסוקתי נורמטיבי וקשר זוגי ומשפחתי מיטב, והעריך כי הסיכון במצבו של הנאשם פחת.

 

עדות מר מאזן חמאדה - מדריך ביחידה לטיפול בהתמכרויות בעיר לוד

10.  מר חמאדה סיפר כי הוא עובד כמדריך ביחידה לטיפול בהתמכרויות בעיר לוד מזה 17 שנים, וכי מכיר את הנאשם ב- 19 חודשים, מאז שהחל טיפולו ביחידה. עוד סיפר כי הנאשם היה מגיע במשך כשנה וחצי, פעמיים בשבוע לתת בדיקות שתן, וכי הוא מודע לדרך הארוכה שעשה הנאשם מהמצב הקשה בו היה, שאך מעטים מצליחים בה. הוסיף ואמר כי עונש מאסר בפועל יכול לרסק את הנאשם ולהחזיר אותו 5 שנים אחורה, שכן הקושי במאסר כרוך לא רק בניקיון הפיזי אלא בדפוסי ההתנהגות והחשיבה העברייניים, ומדובר בתהליך ממושך שאדם בונה את עצמו ואת משפחתו.

 

מכתב מאת קהילת "אילנות"

11.  ב"כ הנאשם הגיש מכתב מיום 22.1.2023 מאת עו"ס רוני חרצק בקהילת "אילנות" (טל/2), ששטח את מצבו הקשה של הנאשם בעת הגעתו לקהילה, המסלול שעבר, המיומנויות שרכש, והשינוי הגדול שערך. עוד עלה מהמכתב כי מומלץ לנאשם להמשיך לעבוד, להימנע מחברה שולית ולהסתובב בחברה נורמטיבית, כדי שלא להיחשף למצבי סיכון שעלולים לפגוע בהמשך שמירתו על ניקיון מסמים, והחיים שבנה במאמץ רב עבורו ועבור בני משפחתו.

 

רישום פלילי של הנאשם

12.  לחובת הנאשם שתי הרשעות, הראשונה מבית המשפט מחוזי פתח תקווה משנת 2011, אז נדון לעונש מאסר בפועל למשך 24 חודשים, בגין הרשעתו בסיכון חיי האדם בנתיב תחבורה; ומבית המשפט השלום ברמלה מ- 14.12.2021 אז נדון בגין מסכת עבירות התפרצות, לצו מבחן למשך 12 חודשים, מאסר על תנאי.

 

תמצית טיעוני ב"כ הצדדים לעונש

13.  ב"כ המאשימה עוה"ד אור הדאיה והמתמחה הגב' שירן לוי, הפנו לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם במעשיו, לחלקו המשמעותי בביצוע העבירות בהיותו בעל מניות, דירקטור ומנהל יחיד של הנאשמת 2, שבוצעו עם אדם אחר ובכך משנה חומרה. עוד נטען כי לנוכח היקף השמטת המס בסך למעלה ממיליון ₪ תוך שימוש בחשבוניות כוזבות, במשך ארבעה חודשים, ורישום פנקסי חשבונות כוזבים, יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין 14 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

 

14.  בנוגע לנסיבותיו של הנאשם וההליך הטיפולי שעבר, הפנתה המאשימה לפסיקה, וטענה שיש הבדל בין שיקום בעבירות מס לשיקום בעבירות "קלאסיות", שכן בעבירות מס שיקולי השיקום מתבטאים בהסרת המחדל, בעוד שבענייננו הנאשם לא הסיר את המחדל אף לא במעט. כמו כן נטען כי עבירות המיסים מתבצעות דרך כלל על ידי אנשים נורמטיביים, ולכן אין מקום לחרוג ממתחם הענישה משיקולי שיקום, אלא להתחשב בגזירת העונש בתוך מתחם הענישה.

 

 

 

 

15.  אשר לתסקיר שירות המבחן נטען שיש לדחות את המלצותיו, שממילא אינן כובלות את שיקול דעת בית המשפט, והיות שהנאשם נטל אחריות חלקית על מעשיו ולא הסיר את המחדל, נטען שיש לגזור עליו עונש מאסר בפועל למשך 18 חודשים, מאסר על תנאי, וקנס בגובה של 10% מהשמטת המס (לתמיכה בטענותיה הגישה המאשימה אסופת פסיקה).

 

16.  ב"כ הנאשם עוה"ד אלימלך קורצוויל, הפנה לפסיקה מטעם ההגנה וטען כי מתחם העונש ההולם, במקרים יוצאי דופן כבעניינו של הנאשם, מתחיל ב- 7 חודשי מאסר.

 

17.  ב"כ הנאשם הטיל יהבו על פסיקה אותה הגיש: ת"פ (ת"א) 42894-09-19 מדינת ישראל נ' מ. תקשורת ומדיה בע"מ ואח' (18.1.2022), והפסיקה שהפנה פסק הדין - בנוגע למי שהוכר כ"איש קש" והורשע בביצוע עבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ, ו- 4 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, בהיקף השמטת מס של כ- 4 מיליון ₪, ושם נקבע מתחם שנע בין 9 ל- 24 חודשי מאסר (כפי שעתרה המאשימה). עוד לשני גזרי דין בהם נדונו נאשמים בגין עבירות של מסירת חשבוניות כוזבות במטרה להביא אדם אחר להתחמק ממס, לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ, אותם לא מצאתי רלוונטיים לענייננו (ת"פ (כ"ס) 64220-11-18 רשות המיסים מע"מ מרכז נ' קזמאר (21.9.2022); ת"פ (ת"א) 25151-07-20 מדינת ישראל נ' רג'ואן (25.3.2021)).

 

18.  לענייננו, נטען כי הנאשם ביצע את מעשיו "כאיש קש", בהיותו מכור לסמים אז, על רקע זה ביצע את העבירות, כשאחר ניצל את חולשתו, ומשכך להליך השיקום שעבר הנאשם משמעות בנוגע לעבירות שביצע ולעונש שיש להשית עליו.

 

19.  באשר לטענה כי הנאשם לקח אחריות חלקית על מעשיו, טען ב"כ הנאשם כי הנאשם לא ידע אז להעריך את חומרת מעשיו ואחר הוא שחתם על החשבוניות, וממילא לא נעשו ניסיונות לאתר את האחר (בהקשר זה הפנה ב"כ המאשימה לאסופה של מסמכים שהצביעו על ניסיונות איתור של שותפו של הנאשם).

 

20.  הוסיף וטען ב"כ הנאשם כי הטיפול בקהילה הטיפולית שעבר הנאשם בתנאים קפדניים במשך שנה שקולה לעונש מאסר, והשיקום המשמעותי שעבר חייב להתבטא בענישה, לפיכך עתר לקבל את המלצת שירות המבחן.

 

הנאשם בדברו לעונש

21.  הנאשם סיפר בהתרגשות ופתיחות את דרכו העבריינית שהתחילה בגיל 16, בהתחברות לחברה שולית ושימוש בסמים קלים, ועברה לסמים קשים, הסתבכות עם החוק וריצוי מאסר ארוך. הנאשם סיפר כי לאחר מאסרו המשיכה הידרדרותו, ובעקבות נהיגה בפסילה ריצה מאסר נוסף למשך 16 חודשים, אז ערך טיפול בכלא חרמון אך לאחר שחרורו ממאסר שב לשימוש בסמים קשים. במאסרו, סיפר הנאשם כי הוא הכיר את שותפו לעבירה מושא כתב האישום, ולאחר שמצבו הידרדר קשות, הסמים היו כל עולמו עד כדי כך שהוא לא דאג לאוכל לבנותיו, אז הוא קיבל כסף עבור חלקו בעבירה מאותו "אחמד ירדני". הנאשם סיפר על הדרך המשמעותית שעבר כדי להיגמל מסמים, על עבודתו היום כמכונאי רכב במוסך במשך 9 שעות ביום, ולימודי הנדסאי מכונות רכב, ועל החשש שלו לחזור למאסר שאז הוא עלול להידרש להתאים את התנהגותו לאוכלוסיית הכלא, לאחר שעשה מאמצים רבים לשנות את דפוסי חייו.

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

22.  כפי שטענו ב"כ הצדדים, בשים לב למסכת העבירות שביניהן זיקה הדוקה, ניתן לראות בהן "אירוע אחד" לצורך קביעת מתחם ענישה כולל.

 

23.  הנאשם פגע במעשיו בערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירות הכלכליות בתחום המיסים שהם מניעת פגיעה בציבור באופן ישיר כלפי הקופה הציבורית, וכפועל יוצא גםבמשק ובכלכלה, לצד פגיעהבערך השוויון של נשיאה בנטל המס והסולידריות החברתית הנובעת מכך, וכן בפגיעה בהתנהלות התקינה של רשויות המס והגבייה (רע"פ 3203/21 עפאנה נ' מדינת ישראל (17.5.2022); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013) ורע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 381, 384 (2004)).

 

24.  בשל הנזק הרחב שנגרם לחברה מעבירות מס כבענייננו, והקושי הרב בחשיפתן, התוותה הפסיקה מדיניות ענישה מחמירה, לפיה נקודת המוצא היא הטלת מאסר בפועל, ולא בעבודות שירות. כמו כן מוטלים קנסות נכבדים ומאסרים מותנים, וכל זאת מתוך מתן בכורה לעקרון ההלימה וההרתעה (רע"פ 9742/11 רייך נ' מדינת ישראל (20.2.2012); רע"פ 1154/20 יהודה מלכה נ' מדינת ישראל (12.2.2020); רע"פ 679/21 פלוני נ' מדינת ישראל (3.2.2021); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018)).

 

25.  יפים לענייננו דברי כב' השופט א' שהם ברע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.2013) כדלקמן:

 

"כבר נפסק, לא אחת, כי יש להתייחס לעבריינות המס, בחומרת יתרה, הן לנוכח פגיעתה הישירה בכיס הציבורי, והן לנוכח פגיעתה העקיפה בכיסו של כל אזרח [...] על יסוד גישה זו, הותוותה בפסיקה מדיניות ענישה, אשר לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה והגמול, ולבכרם על פני נסיבותיו האישיות של העבריין".

26.  במקרה עסקינן ביצע הנאשם עבירות מס חמורות מסוג פשע במשך ארבעה חודשים, בצוותא עם אחר שלא אותר על ידי המאשימה, והסב נזק ישיר לקופה הציבורית מביצוען בסך למעלה ממיליון ₪. יודגש כי לא מצאתי לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי הנאשם היה "איש קש", משום שמדובר בעובדה שלא הוזכרה בכתב האישום המתוקן, שהוגש במסגרת הסדר הטיעון. ונהפוך הוא, לכאורה מכתב האישום המתוקן עולה חלקו המרכזי בביצוע העבירות יחד עם שותפו.

 

27.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות מצביעה על ענישה מחמירה שנסובה ככלל על עונשי מאסר של ממש, כפי שניתן ללמוד להלן:

 

א.   ברע"פ 2533/21 נתיבים אספקת דלקים ושמנים בע"מ נ' מדינת ישראל (28.4.2021), סכום המע"מ שנגזל עמד על 2,358,000 ₪, המחדל לא הוסר. בית המשפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 20 ל- 40 חודשי מאסר בפועל, ועל המנהל הושתו 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 120,000, ועל החברה הושת קנס בסך של 80,000 ₪.

 

ב.     ברע"פ 6093/20 יחיא נ' מדינת ישראל (7.9.2020), נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שקיבל את ערעור המדינה על קולת העונש, קבע כי מתחם העונש נע בין 12 ל- 30 חודשים, והעמיד את העונש על 15 חודשי מאסר בפועל, אף שהנאשם היה נעדר עבר פלילי, אך הוא לא הסיר את המחדל, והורשע בביצוע 16 עבירות ניכוי מס תשומות תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות, כשסכום השמטת המס היה כ- 1,163,000 ₪.

 

ג.      ברע"פ 8100/18 אבו נג'מה נ' מדינת ישראל (15.11.2018), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש שהושת עליו בגין הרשעתו ב- 17 עבירות ניכוי מס תשומות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, בגין חשבוניות פיקטיביות שסכומן הכולל היה כשלושה מיליון, וסכום המס שהיה גלום בהם עמד על 474,785 ₪, מתוכו הוסר המחדל באופן חלקי בסך 50,000 ₪. נקבע מתחם שנע בין 12 ל-36 חודשים, הושתו על הנאשם 18 חודשים, שהוקלו ל- 14 חודשי מאסר בערכאת הערעור.

 

ד.     בעפ"ג (מרכז-לוד) 31406-12-22 חאג' יחיא נ' רשות המיסים - מע"מ פלילי (12.2.2023) נדחה ערעור שהגיש המערער שהודה והורשע ברישום 19 חשבוניות כוזבות בסכום כולל של 2,663,540 ₪, בגינן ניכה מס בסך 387,010 ₪, ולא הסיר את מחדליו. נקבע מתחם שנע בין 10 ל- 24 חודשים, והושת על הנאשם שהוא בעל עבר פלילי ישן 11 חודשי מאסר בפועל.

 

ה.    בעפ"ג (ת"א) 17327-07-17 נמירובסקי נ' מדינת ישראל (24.1.2018), נדחה ערעור על חומרת העונש (למעט גובה הקנס שהופחת) שהגיש נאשם שביצע עבירות של ניכוי מס תשומות בסך 1,233,384 ₪ ללא תיעוד ואסמכתאות, וללא ניהול פנקסי חשבונות, והוציא חשבוניות כוזבות. הנאשם לא הסיר את המחדל, ולפיכך נקבע מתחם שנע בין 14 ל-36 חודשים, ועל הנאשם שהיה נעדר עבר פלילי הושתו 17 חודשי מאסר בפועל וענישה נלוות.

 

ו.      ברע"פ 372/17 ח'ורי נ' מדינת ישראל (18.1.2017), הורשעו נאשמים בעבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק, ובעבירה של מסירת דו"ח הכולל ידיעה כוזבת עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק, כאשר המס שנוכה היה בסך 1,274,707 ₪. בית המשפט השלום קבע מתחם ענישה לעבירת ניכוי המס הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בצירוף מאסר מותנה וקנס משמעותי, והשית על הנאשם 12 חודשי מאסר לצד קנס כספי בסך 60,000 ₪.

 

ז.      ברע"פ 5070/17 אבו חמיד נ' מדינת ישראל (4.7.2017), הורשע נאשם בניכוי מס תשומות שלא כדין, עבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק, על פני תקופה של 3 שנים. כשסכום המחדל כ-2.5 מיליון ₪ והמחדל לא הוסר. בית המשפט השלום קבע מתחם הנע בין 18 ל- 48 חודשי מאסר, והשית על הנאשם 27 חודשי מאסר בפועל.

 

ח.    ברע"פ 7779/15 חברת כץ עבודות צבע בע"מ נ' מדינת ישראל (31.1.2016), סכום המע"מ שהושמט היה בסך של 1,520,508 ₪ והמחדל לא הוסר. נקבע מתחם ענישה הנע בין 12 ל- 36 חודשי מאסר בפועל. ובהתחשב לקולה בקריסה הכלכלית של הנאשמים, הושתו על המנהל 20 חודשי מאסר לצד קנס בסך 30,000 ₪, ועל החברה הושת קנס בסך 100,000 ₪.

 

ט.   ברע"פ 2136/14 מוסא נ' מדינת ישראל (24.3.2014), הורשעו הנאשמים לאחר ניהול הוכחות בעבירה לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק, ועבירה לפי סעיף 117(א)(6) ו-(14). במקרה זה סכום המע"מ שהושמט עמד על סך כולל של 1,347,478 ₪. נקבע מתחם עונש הולם אחד לשתי העבירות הנע בין 18 ל-24 חודשי מאסר בפועל, ובהתחשב במצבו הרפואי של הנאשם וגילו המבוגר נגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 16 חודשים, לצד מאסר מותנה למשך 18 חודשים וקנס בסך של 75,000 ₪.

 

28.  בבחינת מעשיו של הנאשם בנסיבותיהם בהתאם לעקרון ההלימה, ונוכח הפסיקה הנוהגת ביחס לעבירות דומות שביצע הנאשם אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין 14 ועד 30 חודשי מאסר בפועל, וקנס שנע בין 5% ועד 10% משיעור השמטת המס.

 

גזירת העונש בתוך המתחם - נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

29.  הנאשם הודה במיוחס לו ובכך חסך את זמנו של בית המשפט, והדבר נזקף לזכותו. עם זאת, הודאתו במעשים חלקית, כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן, היות שהוא ניסה להציג את עצמו כמי שמעורבות בעבירות הייתה שולית, והטיל את האשמה מרכזית על האחר. אלא שכאמור, טענת ההגנה לפיה חלקו של הנאשם הוא כשל "איש קש", לא נלמדת מעובדות כתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת הסדר הטיעון, אלא ההיפך מכך.

 

30.  עוד רלוונטית למשקל הודאת הנאשם לעונש היא העובדה שהנאשם לא הסיר את המחדל, ולו במקצת. אי הסרת המחדל משמעה שהנאשם לא עשה מאמצים ולו מינימליים לתיקון הנזק הגדול שגרם במעשיו לקופה הציבורית, והוא נותר בעינו. ודוק, אין דינו של מי שהסיר את מחדליו ולכן הוא זכאי להקלה בעונשו, למי שלא הסירם (ברע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (3.9.2015); עפ"ג (מרכז לוד) 8757-07-21 אבו גאנם נ' מדינת ישראל (13.3.2022); עפ"ג (מרכז לוד) 26177-05-14 בהרב נ' מדינת ישראל (22.2.2015)). לו בכך התמצו השיקולים הצריכים, היה נכון בעיניי לקבל את עתירת המאשימה בהתאם להסדר הטיעון, ולהשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 18 חודשים. אלא שלזכות הנאשם נזקף הליך השיקום שעבר.

 

31.  נסיבותיו האישיות של הנאשם פורטו בהרחבה בתסקיר שירות המבחן, ואזכיר כי הוא בן 35 נשוי ואב ל- 3 ילדות צעירות. הנאשם התמודד בילדותו עם אלימות בתוך התא המשפחתי, התחבר מגיל צעיר לחברה שולית, היה מכור לסמים קשים מגיל צעיר, וצבר לחובתו הרשעות בפלילים ובתעבורה בגינן ריצה מאסרים ממושכים.

 

32.  למרבה השמחה וההערכה, הנאשם עבר הליך שיקום מרשים ומשמעותי של גמילה מסמים, התנתקות מחיים שוליים עבריינים, ובניית דפוסי התנהגות ואורח חיים נורמטיביים. הנאשם שיקם את עצמו ומשפחתו, הוא נקי מסמים מזה תקופה של כשלוש שנים, והוא מקפיד להמשיך טיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות; הוא עובד בעבודה קבועה כמכונאי רכב, ואף סיים סמסטר ראשון של לימודי תעודת הנדסאי. בנסיבות אלו, אני סבורה כי הנאשם הוכיח שהוא ראוי לחריגה מהמתחם לקולה משיקולי שיקום.

 

אלא מאי? בעפ"ג (מרכז) 67450-01-22 שילון נ' מדינת ישראל - רשות המיסים (30.10.2022) (פסקה 12) נקבע כי: "... מקום בו עבריין מס לא עשה דבר כדי לשלם את המס, המשמעות היא ששיקומו עדיין לוקה בחסר במרכיב חשוב של הפנמה מהותית ולקיחת אחריות ביחס לעבירות בהן מדובר...".

33.  יתרה מזו, שעה שהעונש הראוי לנאשם הוא עונש ממשי של מאסר בפועל, ובשים לב לשיקולי הענישה בתחום עבירות המיסים, והצורך במתן בכורה לעקרון ההלימה והאינטרס הציבורי במאבק בתחום עבירות אלו, אני סבורה כי אינטרס השיקום אינו חזות הכול, והחריגה מהמתחם אין משמעה כי הנאשם יהיה פטור מעונש מאסר של ממש.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל למשך 11 חודשים.

 

ב.         מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע, לפי חוק מע"מ, למשך 3 שנים מסיום ריצוי מאסרו.

 

ג.         מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון, לפי חוק מע"מ, למשך 3 שנים מסיום ריצוי מאסרו.

 

ד.         הנאשם ישלם קנס בסך 25,000 ₪, או 250 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם ב- 50 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ביום 14.5.2023 ובכל אחד עשר בחודש שלאחריו. היה שאחד התשלומים לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי (ככל שקיימים פיקדונות בתיק, הם יוחזרו לנאשם, כפוף לכל מניע חוקית לרבות עיקול, עם התייצבות הנאשם למאסר).

 

הנאשם יתייצב לנשיאת מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 1.5.2023 עד השעה 10:00 או על פי החלטת שב"ס כשברשותו תעודת זהות וגזר דין. על ב"כ הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336, ולהתעדכן באתר האינטרנט של שב"ס, ברשימת הציוד הראשוני שניתן להביא בעת ההתייצבות.

 

על הנאשמת גוזרת תשלום קנס סמלי בסך 100 ₪.

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

ניתן היום, ב' אדר תשפ"ג, 23 פברואר 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה, הגב' שירן לוי מתמחה, הנאשם ובא כוחו עוה"ד אלימלך קורצוויל.