1

ביום 25.6.14 התקיים דיון בעתירת הנאשם לקבל נתונים סטטיסטיים לצורך קידום טענת הגנה מן הצדק. בהחלטתי, הוריתי למאשימה לבחון אם הוגשו בשנים 2009 - 2011 תלונות כנגד עורכי דין בחשד לעבירה של גניבה בידי מורשה בהיקפים כספיים נמוכים יחסית עד 20,000 ₪, וככל שנפתחו תיקי חקירה אם הוגשו כתבי אישום.

ביום 13.7.14 הודיעה המאשימה כי מבחינה טכנית לא ניתן לבצע בדיקה מסוג זה במחשבי הפרקליטות, והפילוח הוא על פי סוג עבירות בלבד. כן הובהר כי פילוח לפי סוג העבירה בלבד מניב תוצאות רבות ביותר, שאין להן כל קשר לנתונים המבוקשים.

ביום 31.8.14 הגיש ב"כ הנאשם בקשה לביצוע החלטת בית המשפט בטענה כי על המאשימה לבצע את החלטת בית המשפט ואין היא יכולה להודיע כי הפעולה המבוקשת אינה בת ביצוע.

אינני מקבלת את הטענה.

בהחלטתי הבהרתי כי אף שדרך המלך היא פניה בעתירה לפי חוק חופש המידע, הרי שכדי ליעל את הדיון, ובכפוף לכך שאין בבדיקה הכבדה מעבר לנדרש, ובמאמץ סביר יכולה המאשימה לאתר את הנתונים האמורים, יש מקום לביצוע הבדיקה על ידי המאשימה.

2

משפעלה המאשימה ליישום ההחלטה, התברר כי לא ניתן לבצעה באופן אופרטיבי מן הטעמים שפורטו בהודעת המאשימה, שאין סיבה לפקפק בהם.

משכך, המסקנה המתחייבת היא שיישום ההחלטה במתכונת המקורית שנקבעה יטיל על המאשימה הכבדה יתירה, הרבה מעבר לנדרש ומצופה ממנה, ויחייבה לבחון כמויות עצומות של נתונים, שרובם ככולם כלל אינם רלבנטיים לנתונים שהתבקשו. אינני סבורה בנסיבות אלה כי יש הצדקה לדרוש מן המאשימה לבצע את הבדיקה האמורה, ואני רואה בהודעת ההבהרה של המאשימה משום שינוי נסיבות, המצדיק שינוי בהחלטתי.

לפיכך, אין המאשימה נדרשת לערוך את הבדיקה האמורה.

ההחלטה תשלח לצדדים בפקס.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ד, 05 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.