ת”פ 15853/01/13 – מדינת ישראל נגד סאלח טאהא – עניינו הסתיים,פאתנה טאהא – בעניינה
בית משפט השלום בפתח תקווה |
|
ת"פ 15853-01-13 מדינת ישראל נ' טאהא ואח'
|
|
1
בפני |
כב' השופט ד"ר עמי קובו
|
|
|
מדינת ישראל |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
1.סאלח טאהא - עניינו הסתיים 2.פאתנה טאהא - בעניינה |
|
|
|
הנאשמים |
ב"כ המאשימה: עוה"ד תמיר גינדין ועליזה שירן
ב"כ הנאשמת 2: עו"ד גיל פרידמן
גזר דין |
רקע
1.
הנאשמת
2 (להלן: "הנאשמת") הורשעה בהתאם להודאתה בעובדות כתב האישום
בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין, לפי סעיף
2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, בתאריך 26.9.11 בשעה 09:40 וביומיים שקדמו לכך, במרכז הבשר והדגים אבו וחיד בכפר קאסם, העסיקה הנאשמת את תושב האזור. במועד הרלוונטי לכתב האישום תושב זה שהה במדינת ישראל שלא כדין, ולא החזיק בהיתר כניסה או באישור עבודה בישראל.
תסקיר שירות המבחן
3. על פי תסקיר שירת המבחן מיום 27.3.14, הנאשמת תושבת כפר קאסם, כבת 47, נשואה ואם לחמישה ילדים. לאחר שסיימה 12 שנות לימוד, נישאה ולא עבדה מחוץ לביתה. היתה אמונה על חינוך וגידול הילדים. בעשור האחרון, ולאחר שבעלה רכש מכולת, היא החלה לעבוד עימו, שם היא עובדת עד היום.
2
4. הנאשמת נטלה אחריות על ביצוע העבירה. מסרה כי העסיקה תושב מהשטחים בשל לחץ בעבודה, ומכיוון שהסכים לעבוד בשעות לא שגרתיות. הוסיפה כי התקשתה למצוא עובדים ישראליים אשר הסכימו לעבוד בשעות אלו.
5. הנאשמת נעדרת עבר פלילי. מתפקדת באורח תקין, חינכה את ילדיה לפי ערכים נורמטיביים והביעה חרטה על ביצוע העבירה. מסרה כי ההליכים המשפטיים הוו גורם מרתיע עבורה וכי למדה את הלקח. שירות המבחן התרשם מאחריות הנאשמת לבצע את עונש השל"צ, וגיבש עבורה תוכנית בהיקף של 400 שעות.
טיעוני הצדדים
6. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד רחל אוליביה תמם, הנאשמת ילידת שנת 1967. הנאשמת נעדרת עבר פלילי וללא תיקים נוספים. מתחם הענישה להעסקה חד פעמית נע בין חודש מאסר בפועל, לבין 6 חודשי מאסר בפועל. הנחת היסוד היא כי מי שנכנס ללא אישור לארץ ולא עבר את העין הבוחנת של הרשות המוסמכת, ומי שמעסיק את אותם שוהים בלתי חוקיים, פוגע בביטחון המדינה. בנוסף על כך, רשויות המס אינן מעודכנות על העסקת השוהים הבלתי חוקיים. יש ליתן משקל לחומרה לכך שלנאשמת לקח זמן עד שנטלה אחריות למעשיה, ובכך גרמה למחיקתו של הנאשם מכתב האישום. המאשימה טענה כי ניתן להסתפק במקרה דנן בהטלת עבודות שירות על הנאשמת. כמו כן, עתרה להטלת מאסר על תנאי וקנס ממשי.
7. לטענת ב"כ הנאשמת, עו"ד גיל פרידמן, היכולות האינטלקטואליות של הנאשמת לבדיקת אישורי השהייה של תושב האזור הן נמוכות. הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה, הן בפני בית המשפט והן בחקירתה במשטרה. הנאשמת סובלת מבעיות בריאותיות רבות (נ/1), ולכן ביצוע עבודות השירות יקשה. מתחם הענישה הראוי הינו בין מאסר על תנאי ועד ל- 3 חודשי מאסר בפועל. מדובר באישה שהינה אם לחמישה ילדים אשר מנהלת חנות. הטלת עבודות שירות על הנאשמת תפגע בכבודה, הואיל ויציאתה לעבודה מחוץ לכפר לא תתקבל בעין יפה בסביבתה.
8. הנאשמת עצמה הביעה חרטה על מעשיה. טענה כי היא סובלת מבעיות בריאותיות, אם לחמישה ילדים, עובדת בחנות ובבית. תתקשה לעזוב את הבית ליום שלם.
דיון
9. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשמת עונש של שירות לתועלת הציבור, וזאת לצד קנס משמעותי.
קביעת מתחם העונש ההולם
3
10. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת האשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
11. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו זכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.
12. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה ממשית בערך המוגן. הנאשמת העסיקה את תושב האזור במשך כשלושה ימים, וזאת מבלי שהיה בידו אישור שהייה או העסקה כדין.
13. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות, כמפורט להלן:
א. ברע"פ 9301/09 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (19.11.09), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו של הנאשם ממאסר על תנאי ל- 4 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי הותיר את העונש על כנו.
ב. ברע"פ 756/10 מרעי נ' מדינת ישראל (31.1.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי, ונדון ל- 5 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 10,000 ₪.
ג. בעפ"ג (י-ם) 29374-03-13 מדינת ישראל נ' כרד (16.6.13), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירה של הסעה שלא כדין. עונשו של הנאשם הוחמר ממאסר על תנאי ל- 3 חודשי מאסר בפועל.
ד. בעפ"ג (מח' מרכז- לוד) 6162-02-10 גרוסמן נ' מדינת ישראל (18.4.10), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום לאחר ניהול הוכחות בהעסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים. בית משפט השלום גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם והותיר את העונש על כנו.
ה. בעפ"ג (מח' ת"א) 40153-03-11 מלכה נ' מדינת ישראל (20.6.11), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירת העסקת תושב זר שלא כדין, ונדון ל- 3 חודשי עבודות שירות.
4
ו. בע"פ (מח' ב"ש) ביטון נ' מדינת ישראל (2.1.13) ביטל בית המשפט המחוזי את הרשעת הנאשמת בעבירה של הלנת שב"ח, והטיל עליה 120 שעות של שירות לתועלת הציבור.
ז. בת"פ (פ"ת) 29602-08-10 מדינת ישראל נ' ליפר (14.3.13), הורשע הנאשם לפי הודאתו בשלוש עבירות של העסקה שלא כדין ובעבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, ונדון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
ח. בת"פ (פ"ת) 23831-08-09 מדינת ישראל נ' נחום (5.5.13), הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין, וכן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט. הנאשם נידון למאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות למשך חודשיים.
ט. בת"פ (כ"ס) 41179-05-10 מדינת ישראל נ' סולטאני (17.4.13), הורשע נאשם בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין, ונדון לשירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות.
י. בת"פ (י-ם) מדינת ישראל נ' אבו חדיר (31.3.11), הורשע נאשם בביצוע עבירות של העסקה והלנה של תושב זר שלא כדין, והוטל עליו מאסר על תנאי.
14. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
א. הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; העסקתם של תושבי האזור ללא אישור כדין, עלולה להעמיד את אזרחיה של מדינת ישראל בסיכון ביטחוני.
15.
בהתאם
לתיקון 113 ל
16. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.
גזירת העונש המתאים לנאשמת
17. בגזירת העונש המתאים לנאשמת, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
א. הפגיעה של העונש בנאשמת; מובן כי הטלת ענישה קונקרטית תפגע בנאשמת. וזאת בפרט כאשר מדובר בעבודות שירות, לאור הנסיבות האישיות והבריאותיות של הנאשמת כפי שנטענו על-ידי בא-כוחה (נ/1).
5
ב. הפגיעה של העונש במשפחתה של הנאשמת; מובן כי ענישה קונקרטית תפגע אף במשפחת הנאשמת. הנאשמת נשואה ואם לחמישה ילדים.
ג. נטילת האחריות של הנאשמת על מעשיה; הנאשמת הודתה במיוחס לה ונטלה אחריות למעשיה.
ד. חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; העבירה בוצעה בחודש ספטמבר 2011, אך כתב האישום הוגש רק בחודש ינואר 2013.
ה. עברה הפלילי של הנאשמת או העדרו; הנאשמת נעדרת עבר פלילי.
18. עוד יש ליתן את הדעת לשיקולי הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם.
19. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשמת עונש של שירות לתועלת הציבור, וזאת לצד קנס כספי משמעותי אשר יהווה עבורה הרתעה ממשית נוספת.
סוף דבר
20. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:
א. צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות. השירות לתועלת הציבור יבוצע בהתאם לתוכנית שהגיש שירות המבחן, במחלקת תחזוקה, במועצה המקומית בכפר קאסם.
ב.
4 חודשי מאסר על תנאי, לבל תעבור הנאשמת במשך
3 שנים מהיום כל עבירה לפי
ג. קנס כספי בסך של 7,500 ₪ או 75 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.8.14 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
מזכירות בית-המשפט תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
ניתן היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.
6