1

 

 

 

רקע

1.                   הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת כלים לעישון סמים, בניגוד לסעיפים 7(א) + 7(ג) סיפא וסעיף 14(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973, כן הורשע בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 30.1.13 החזיק הנאשם בדירתו על השולחן בסלון בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 45.50 גרם ובכלי לעישון סמים מסוג באנג, הכל לצריכתו העצמית וללא אישור כדין. משהגיעו השוטרים לדירת הנאשם, הפריע הנאשם לשוטרים בכך שזרק את הסם מחלון המטבח לשיחים בכוונה להכשילם.

 

הסדר הטיעון

2

 

2.                   ביום 5.5.16 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן, יורשע וישלח לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו. עמדת המאשימה, ככל שהתסקיר יהיה חיובי, היא להרשעה, מאסר מותנה, קנס, פסילה על תנאי והתחייבות. ב"כ הנאשם תעתור להימנעות מהרשעה.

 

תסקירי שירות המבחן

3.                   בתסקיר מיום 15.12.16 סקר שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. הנאשם בן 35, רווק, בעל עסק לחשמלאות רכב. הנאשם שירת שירות צבאי מלא. גדל במשפחה נורמטיבית. מסר כי החל לצרוך סמים כחלק מבילוי חברתי ולאחר מכן החל לצרוך סמים כמעט באופן יומיומי כמשכך כאבים בעקבות פריצת דיסק שעבר. הנאשם נעדר עבר פלילי. הנאשם הגיע לבדיקה אחת לאיתור שרידי סם מתוך 3 אליהן זומן. הבדיקה יצאה נקיה. לדבריו שכח להגיע לשתי הבדיקות הנוספות. שירות המבחן בחן את האפשרות לביצוע של"צ אך הנאשם לא הגיע ולא יצר קשר ואף לא הציג מסמכים המעידים על נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעה. לפיכך שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו.

 

4.                   בתסקיר מיום 14.5.17 ציין שירות המבחן כי למרות הצהרת הנאשם כי הפסיק לצרוך סמים, מסר 2 בדיקות אשר בהן נמצאו שרידי סם. שירות המבחן סבור כי קיים פער בין הדרך בה בוחר הנאשם לתאר את התנהגותו לבין מצבו בפועל, בשל אי הבהירות במצבו נמנע שירות המבחן מלהמליץ על של"צ. למרות טענות הנאשם כי הרשעה עלולה לפגוע בעסקו, שירות המבחן לא מצא הצדקה להימנע מהרשעה.

 

5.                   בתסקיר מיום 14.9.17 צוין כי לדברי הנאשם, מזה כחודשיים לא צורך סמים, מסר כי החליט להפסיק בעצמו את השימוש בסמים ללא עזרה חיצונית כמו כן אינו זקוק לטיפול בתחום זה. עוד שיתף הנאשם כי חושש מתוצאות ההליך המשפטי ובעיקר מפסילת רישיונו מאחר ורישיונו מסייע לו בפרנסתו. על אף דבריו, מסר שתי דגימות נוספות ובשתיהן נמצאו שרידי סם, לפיכך נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

6.                   ב"כ המאשימה הפנתה לערך המוגן בעבירות שביצע הנאשם, לשיטתה הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני-גבוה. ב"כ המאשימה התייחסה לאמור בתסקירים, לתוצאות הדגימות שמסר. לשיטתה אין הצדקה לסיים ההליך באי הרשעה, כשלא הוצגו בפני שירות המבחן מסמכים המעידים על נזק קונקרטי, זאת לצד המלצת שירות המבחן על ענישה בעלת אפקט הרתעתי. לפיכך עתרה להרשיע הנאשם ולהטיל עליו מאסר מותנה, פסילה בפועל ופסילה על תנאי התחייבות וקנס.

3

 

7.                   ב"כ הנאשם עמדה על כך שהנאשם נעדר עבר פלילי, לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים. לדבריה יש לקחת בחשבון את השינוי במדיניות ביחס לעבירות שימוש בסמים. לשיטתה עבירת ההפרעה לשוטר היא עבירה נלווית, אין להקל בה ראש אך אלמלא העבירה העיקרית של הסמים, עבירת ההפרעה לשוטר לא היתה מתקיימת. ב"כ הנאשם ביקשה להדגיש שהרשעה תפגע בפרנסתו של הנאשם והגישה נספח להסכם שכירות של עסק/חנות (מסומן נ/1). בסעיף 3 לנספח זה מצוין כי המשך החוזה מותנה בכך שלשוכר אין רישום פלילי.

 

דיון

 

8.                   כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

 

מתחם העונש ההולם

 

9.                   הערכים החברתיים אשר נפגעו בעבירות שביצע הנאשם הם הגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב שימוש בסמים (פגיעה בשלומו ובריאותו הפיזי והנפשי של הציבור, התדרדרות לעבירות רכוש ואלימות לצורך השגת הסמים) וכן פגיעה ביכולת עובד הציבור למלא תפקידו וכנגזרת לכך פגיעה בסדר הציבורי, בסדרי השלטון ובשמירה על החוק.

 

ראו דברי כב' הש' ברלינר בע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל ביחס לשימוש עצמי בסמים מסוג קנאביס וחשיש:

"אכן הסם שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא קנבוס שמוגדר כ"סם קל". לרוע המזל סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה".

 

10.               מידת הפגיעה בערך המוגן באשר לעבירות הסמים היא ברף הנמוך, בשים לב לסוג הסם (חשיש) ולכך שנועד לצריכה עצמית. מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירה של הפרעה לשוטר הינה ברף הנמוך. הנאשם הפריע בכך שזרק את הסם מחלון המטבח לשיחים בכוונה להכשיל השוטרים.

 

11.               באשר לנסיבות ביצוע העבירה, נתתי דעתי לכך שמעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם החזיק בסם ובכלי מותאם לעישון סם זה בדירתו. נתתי דעתי לכך שהסם נועד לצריכה עצמית וכי ההפרעה לשוטר כרוכה בהימצאות הסם במקום. העבירות לא בוצעו בתחכום, לעבירה של הכשלת שוטר לא היה תכנון מוקדם.

 

12.               בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים (מבחינת כמות וסוג הסם) ומבחינת טיב ההפרעה לשוטר הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד לתקופות מאסר קצרות שיכול וירוצו בעבודות שירות. ישנם מקרים שאף נמנעו מהרשעה.

4

ראו למשל:    

·        רע"פ 6138/09 פרדזב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.8.09), הנאשם הורשע בביצוע מספר עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ונדון ל-8 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעורו נדחה.

·        רע"פ 2039/15 גריב נ' משטרת ישראל (פורסם בנבו, 2.4.15), 2 עבירות הפרעה לשוטר, 2 עבירות איומים, העלבת עובד ציבור, תקיפה שוטר, התנהגות פרועה במקום ציבורי ו-5 עבירות של הפרת הוראה חוקית. על המבקש נגזרו 3 חוד' מאסר בפועל, מאסרים מותנים והתחייבות. המבקש זוכה במחוזי מעבירה אחת של הפרעה לשוטר באישום הראשון. כל יתר גזר הדין נותר על כנו. ערעור בעליון נדחה.

·        ע"פ (מרכז) 24457-03-15 גוטרמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.8.15), המערערים הורשעו, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של הפרעה לשוטר ומערער 1 הורשע גם באיומים והעלבת עובד ציבור. על מערערים הוטלו של"צ ומאסר על תנאי. הערעורים על הכרעת הדין נדחו. בית המשפט המחוזי קיבלת את ערעורו של נאשם 2 על העונש וביטל את הרשעתו.

·        ע"פ (חיפה) 28726-12-14 לוקובסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.2.15), איומים והפרעה לשוטר. נגזרו על המערער 60 ימי מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. ערעור במחוזי נדחה.

·        ת"פ (י-ם) 16926-04-16 מדינת ישראל נ' כף (פורסם בנבו, 3.7.16), הנאשם הורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית במשקל של 20.109 גר'. נגזרו עליו 3 חוד' מע"ת וקנס.

·        ת"פ (רמלה) 4001-11-12 מדינת ישראל נ' צפירה (פורסם בנבו, 23.02.15), הנאשם הורשע בעבירות החזקת סמים לצריכה עצמית והפרעה לשוטר. הנאשם שם בפיו 5 אריזות סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של 3.56 ג' לצריכתו העצמית. הנאשם סירב להוראות השוטרים להוציא את הסם מפיו. הוטל עליו מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית.

·        ת"פ (ק"ג) 52394-10-14 מדינת ישראל נ' ברדה (פורסם בנבו, 15.07.15), הנאשם הורשע בעבירות החזקת סם והפרעה לשוטר. הוטלו על הנאשם במסגרת הסכמה עונשית מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית.

13.       לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו נע ממאסר מותנה ועד למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

 

14.       בעניינו של הנאשם אין הצדקה לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

 

הימנעות מהרשעה

15.       הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.

 

עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

5

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

 

16.       יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא ניתן להימנע מהרשעת הנאשם בדין.

הגם שעסקינן במדרג הנמוך שבעבירות הסמים, הן בשל סוג הסם, והן בשל העובדה ששימש לצריכה עצמית, עדיין לא מתקיים התנאי כי הרשעה תביא לפגיעה חמורה בשיקומו של הנאשם ו/או בפרנסתו.

אין מדובר בנאשם צעיר בגילו, אלא בנאשם בן 35, עצמאי. נאשם אשר למרות הזדמנויות שניתנו לו מסר פעם אחר פעם דגימות שנמצאו בהן שרידי סם.

הגם שהנאשם נעדר הרשעות קודמות והגם שלא נפתחו תיקים נוספים, הרי שהדגימות שמסר מלמדות כי אין עסקינן במעידה חד פעמית וכי השימוש בסמים נמשך.

ויודגש- השימוש בסמים הוא אסור על פי חוק.

הנאשם שולל כל רצון לעבור הליך טיפולי.

הנאשם לא הצביע על קיומו של נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעה, וחששו כי הרשעה בעבירה זו עלולה לפגוע ביכולתו לספק שירותי רכב נטענה בעלמא וללא כל ביסוס ראייתי. הנספח לחוזה השכירות שהוגש, לפיו תנאי להמשך השכירות הוא העדר הרשעות, אין בו כדי לשלול את שיקול דעתו של המשכיר להמשיך ולהשכיר לנאשם את המקום, אין בו כדי לשלול את המשך עיסוקו בתחום הרכב גם אם יצטרך לשכור מקום אחר, קל וחומר שהוא בעל העסק ולא קמה לו סכנת פיטורין כתוצאה מהרשעתו בדין.

אף שירות המבחן לא מצא הצדקה להורות על הימנעות מהרשעה.

לאור האמור, בשים לב שהנאשם ממשיך להשתמש בסמים, בהעדר הליך טיפולי ובהעדר נזק קונקרטי כתוצאה מהרשעה, לא מצאתי כי ניתן להימנע בזו הפעם מהרשעת הנאשם. לאור האמור הרשעתו של הנאשם עומדת בעינה.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

 

17.       בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

·        זקפתי לזכותו של הנאשם את העובדה שבחר להודות ולקחת אחריות על מעשיו.

·        זקפתי לזכותו את היותו נעדר עבר פלילי.

·        לקחתי בחשבון את השפעת עצם ההליך, ההרשעה והעונש על הנאשם.

·        לקחתי בחשבון כי למעלה מארבע וחצי שנים ממועד ביצוע בעבירה וכי לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים.

6

·        לקחתי בחשבון את האמור בתסקירי שירות המבחן ביחס למניעים לביצוע העבירות וביחס לתפיסתו הנותנת לגיטימציה לביצוע העבירות הללו, ביחס למאפייני אישיותו לחוסר הבהירות בנושא צריכת הסמים. לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן כי יש מקום לענישה הרתעתית.

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני הצדדים, את חששו של הנאשם כי כתוצאה מתיק זה תיפגע הכנסתו ואת נחיצותו של רישיון הנהיגה לצרכי פרנסתו.

·        לקחתי בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד בגדרו של המתחם.

18.       לאחר ששקלתי כל אלה, מצאתי לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם:

19.       אשר על-כן, מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.           אני מטילה על הנאשם חודש מאסר וזאת על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

ב.           פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים.

 

ג.            הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3000 ₪ להימנע מביצוע עבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

ההתחייבות תיחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

 

            ד.         קנס בסך 500 שח או 5 ימי מאסר תמורתו.

                        הקנס ישולם תוך 60 יום מהיום.

 

המוצגים - סמים ואחרים יושמדו, בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

 

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי

ניתנה והודעה היום י"א תשרי תשע"ח, 01/10/2017 במעמד הנוכחים.