1

ישיבה ראשונה בתיק זה נקבעה ליום 25.11.12. ב"כ הנאשם הודיעה קודם לישיבה כי הנאשם נעצר בתיק אחר אך לא זומן משב"ס, ובקשה לדחות הדיון לצורך הסדרת היצוג.

לאחר מכן התקימו בתיק ישיבות בימים 1.1.13, 16.1.13 7.2.13 ו- 3.3.13, אשר לאף אחת מהן לא ראתה ב"כ הנאשם להתייצב. בכל אחת מן הישיבות נמסר לבית המשפט כי ב"כ הנאשם מייצגת אותו, אך מטעם זה או אחר לא הגיעה לדיון.

רק ביום 4.4.13 התייצבה ב"כ הנאשם לראשונה בבית המשפט, וגם אז באיחור של 45 דקות.

לישיבה הבאה, ביום 16.5.13, לא התייצב הנאשם, לדברי ב"כ בשל תקלה במשרדה.

לאחר שמיעת תשובת הנאשם, נקבע התיק לשמיעת הוכחות ולתזכורת בטרם שמיעת ההוכחות. ושוב לא התייצבה ב"כ הנאשם לישיבת התזכורת.

העדויות בתיק נשמעו בשני מועדים, ביום 20.2.14 ו- 27.4.14. בישיבת יום 27.4.14 בקשה ב"כ הנאשם כי יקבע מועד נוסף, לצורך שמיעת עד הגנה, ונקבע מועד נוסף, ליום 7.5.14.

לישיבת יום 7.5.14 לא התייצב הנאשם וב"כ הנאשם לא היתה מוכנה לסכם בהעדרו, ועל כן נדחה התיק פעם נוספת, ליום 11.6.14, לשמיעת סיכומי הצדדים.

2

הנאשם ובאת כוחו לא התייצבו גם לישיבת יום 11.6.14. על כן הוריתי כי ב"כ המאשימה תסכם בעל פה וב"כ הנאשם תסכם בכתב. כן הוריתי לב"כ הנאשם להסביר העדרותה מהדיון ולנמק מדוע עלי להמנע מלהשית עליה הוצאות אישיות.

ביום 23.5.14 נשלח הסברה של ב"כ הנאשם, ממנו עולה כי רשמה מועד הדיון ביומנה בתאריך שגוי. נימוק מדוע לא להטיל עליה הוצאות לא עלה במסמך. ביום 15.7.14 התקבלה הודעה מב"כ הנאשם, כי אי ההתיצבות נבעה מטעות ברישום הדיון ביומן.

השתלשלות הדברים המפורטת למעלה מלמדת, כי התנהלותה של ב"כ הנאשם גרמה לבזבוז זמן שיפוטי רב ולכך ששמיעתו של תיק פשוט ארכה זמן רב, הרבה למעלה מהנדרש. התנהלות זו מלמדת על זלזול בזמנם של בית המשפט והמאשימה ולא ניתן להשלים עמה. במיוחד דברים אמורים ביחס לישיבה אשר נקבעה ליום 11.6.14, אשר נועדה לשמיעת סיכומים. ב"כ הנאשם עמדה על זכותה שלא לסכם בהעדר הנאשם ועל כן נדחה הדיון. חרף זאת, לא התייצבה ב"כ הנאשם לישיבה. הסברה רחוק מאוד מלספק. במיוחד לאור ריבוי התקלות שארעו גם קודם.

לאור זאת, משית על ב"כ הנאשם הוצאות אישיות בסך 1,000 ש"ח.

להודיע.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ד, 18 יולי 2014, בהעדר הצדדים.