כתב האישום המתוקן

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו לאחר שחזר מכפירה בעובדות כתב אישום בעבירות איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של התנהגות העלולה להפר שלום הציבור - עבירה לפי סעיף 216(א)(4) לחוק העונשין.

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום, שימשה המתלוננת הגברת אורלי עקיבא בתפקיד מנהלת היחידה להתמכרויות במשרד הרווחה בקריית ים והגברת גילי סולוביצקי שימשה בתפקיד מנהלת משרד הרווחה. עובר למועד הרלוונטי לכתב האישום בחודש אפריל 2022 בעקבות פניית המשרד לבית המשפט ניתן צו המורה על הוצאת בנותיו של הנאשם מחזקתו (להלן: "ההחלטה").

בתאריך 28.2.2023 בשעה 14:50 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם לרחבת הכניסה למשרד וזאת לאחר ששתה משקאות אלכוהוליים והחל להתנהג בצורה פרועה באופן שצעק, קילל ובעט בחוזקה מספר פעמים בעמוד התאורה, בדלתות הכניסה למשרד, בפחים ובעמודי גגון ברחבה וזאת על רקע כעסו על ההחלטה.

בהמשך לכך, נכנס הנאשם למשרד המתלוננת הגברת עקיבא והחל לצעוק עליה, לקלל, לבעוט בדלת משרדה וכן איים עליה בפגיעה ברכוש המשרד באומרו לה: "אני אשרוף את המקום".

לאחר שעודכנה הגברת סולוביצקי על ידי המתלוננת עקיבא על מעשיו של הנאשם, ניגשה אליו לדלת הכניסה למשרד. משהבחין בה הנאשם, איים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה וברכוש המשרד באומרו לה : "אני אשרוף אותך, זה הסוף שלך כי לקחת לי את הילדים".

טיעוני הצדדים לעונש

3.      ב"כ המאשימה הגיש במסגרת הראיות לעונש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/2) וכן הגיש מאסר על תנאי מת"פ 27537-08-17 שהוארך בתיק ת"פ 55424-03-21 (ת/3). כמו כן הגיש ב"כ המאשימה טיעונים לעונש בכתב (ת/1). בטיעוניו הדגיש ב"כ המאשימה את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשיו של הנאשם והפנה לפסיקה רלוונטית באשר לערכים חברתיים מוגנים בעבירה בה הורשע הנאשם. ב"כ המאשימה טען כי מדובר באיומים בשתי נסיבות ביחס למתלוננות שונות וטען כי מדיניות הענישה במקרים דומים מלמדת על ענישה של מאסר מאחורי סורג ובריח. המאשימה עתרה למתחם ענישה שנע בין עונש של 10 חודשי מאסר בפועל הרף התחתון לבין עונש של 20 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בנוסף לענישה נלווית. באשר לעונשו של הנאשם הרי שלחובת הנאשם שלוש הרשעות קודמות כאשר האחרונה משנת 2021 בעבירה של תקיפת שוטר וכן שתי הרשעות קודמות משנת 2017 בגין עבירות אלימות. נוכח האמור סבורה המאשימה כי יש להשית על הנאשם עונש של 14 חודשי מאסר בפועל, הפעלת עונש של 4 חודשי מאסר על תנאי חב הפעלה בתיק זה, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע, קנס כספי משמעותי, פיצוי למתלוננות וכן לחייב את הנאשם בהתחייבות כספית להימנע מעבירה.

4.      ב"כ הנאשם טען כי מדובר בנאשם שנסיבות חייו לא פשוטות ואף קשות. הנאשם הגיע שתוי ללשכת הרווחה, התפרע במקום, קילל ודיבר בגסות אך הנאשם לא התכוון לדברים שנאמרו. הנאשם פרק את תסכולו בין היתר מעצם כך שנשללה ממנו המשמורת על ילדיו. ב"כ הנאשם הגיש מסמכים בעניינו של הנאשם (נ/1) וטען כי מדובר במי שסובל מפוסט טראומה עקב תאונה קשה שעבר. ב"כ הנאשם טען שאין מדובר באירוע שיש להחמיר עם הנאשם בגינו ולא מצדיק החמרה כפי שטוענת המאשימה. ב"כ הנאשם טען כי עונש המאסר על תנאי לא הושת בגין עבירה דומה אלא עבירות אחרות. אין לנאשם בעברו עבירות איומים. הסנגור הפנה לפסיקה רלוונטית במקרים דומים וביקש כי המאסר על תנאי שלחובת הנאשם יופעל בחופף לעונש שיוטל עליו. לאחר הדיון הוגש מטעם ההגנה מסמך ממנו עולה שהנאשם שהה בהליך טיפולי בקהילת הדרך.

5.      הנאשם בדברו אמר שהוא מצטער על מעשיו ולא התכוון לפגוע באיש. כמו כן סיפר הנאשם שעלה לארץ מאזרביז'אן והיה שבוי בצ'צ'ניה. ילדיו כך מסר הנאשם מפוזרים בפנימיות ובמשחות אומנה.

6.      למען שלמות התמונה אציין כי כוונתי היתה טרם מתן גזר הדין להפנות את הנאשם לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות וזאת ללא כל נקיטת עמדה באשר לעונש שיושת על הנאשם בסופו של יום. בדיון שנקבע התברר שהנאשם עזב את הקהילה הטיפולית והוא שוהה בתנאים מגבילים זמניים אצל הערבה המגבה. לפיכך, עתר הסנגור שלא להפנות את הנאשם לממונה על עבודות השירות והדיון נדחה על מנת שהסנגור ישקול צעדיו לאור הנסיבות שנוצרו.

דיון והכרעה

7.      קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעיקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו -של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם הענישה ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

8.    בענייננו אני סבורה כי יש לקבוע כי מדובר באירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש אחד נוכח העובדה כי מדובר במסכת עבריינית אחת.

9.    הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם ערכים המוגנים של זכות האדם לכבוד, לשלמות הגוף, לתחושת ביטחון ולשלוות הנפש. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בתקיפת עובדי ציבור.

10.דברים ברוח דומה נאמרו גם על ידי השופטת ד. ברק-ארז בע"פ 4565/13 אמון חאלד נ' מדינת ישראל, (4.11.2013), פסקה 9 :

"בית משפט זה כבר פסק בעבר כי מעבר לחומרה הכללית הנודעת לעבירות אלימות, הרי שלאלימות המכוונת כנגד עובדי ציבור נודעת חומרה מיוחדת, מאחר שהן פוגעות פגיעה אנושה גם בערך החברתי הנודע לתפקוד התקין של השירות הציבורי... עובדי הציבור "חשופים בצריח" - כמי שלא אחת נמצאים בחזית ההתמודדות עם מתן שירות לאנשים שיודעים אף הם קשיים. עובדי הציבור נדרשים להתגייס כל יום מחדש למתן שירות ולשם כך לגייס כוחות גוף ונפש. זהו הרקע לחקיקת עבירות מיוחדות שעניינן לא רק הגנה על שלמות גופם של עובדי הציבור, אלא גם הגנה על כבודם, לפחות במצבים שבהם הפגיעה היא פגיעה קשה בליבתו."

11.על הצורך לספק לעובד הציבור סביבת עבודה בטוחה ולהחמיר עם אלו המבקשים להטיל עליהם מורא, עמד השופט ס' גובראן ברע"פ 5940/06 גל נ' מדינת ישראל(18.12.2006) :

"המבקש תקף עובד ציבור ואף איים על חייו, אך ורק בשל העובדה שהחלטותיו של עובד הציבור לא תאמו לאינטרסים האישיים שלו. מדובר בהתנהגות נלוזה כנגד עובד ציבור אשר מילא את תפקידו. הנני מצדיק אפוא את החלטת בית-המשפט המחוזי להחמיר בעונשו של המבקש הן משום עברו הפלילי הכולל הרשעה בעבירה של תקיפת עובד ציבור, הן בשל האינטרס הציבורי הדורש, כי החוק יספק הגנה אפקטיבית על אנשי הציבור והן לאור הצורך החברתי, כי אלה האחרונים, יבצעו את תפקידם ללא כל מורא".

12.  נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על חומרתן, כאשר הנאשם איים על המתלוננות העובדות במשרד הרווחה איומים קונקרטיים שנועדו להפחידן ולהטיל עליהם אימה ופחד. אין צורך להכביר במילים ולפרט כי מקרים בעבר מלמדים כי לעיתים איומים מהסוג שהשמיע הנאשם על המתלוננות, יצאו מכוח אל הפועל ואף הולידו תוצאות קטלניות. יהיה תסכולו של הנאשם ככל שיהיה, לא ניתן להשלים עם התנהגות ביריונית ואלימה כלפי עובדי ציבור שעושים את עבודתם נאמנה ובמסירות וזאת לצורך הטלת אימה ופחד על מנת להניע אותם מלבצע את תפקידם.

13.  מדיניות הענישה מלמדת על ענישה משמעותית ומגוונת, הכל בהתאם לנסיבות המעשה והעושה. מנעד הענישה נע בין מאסר על תנאי במקרים מתאימים , לצד ענישה נלווית, ובין מאסר לתקופה משמעותית אפנה לעניין זה לפסקי דין :

ת"פ (שלום רמ') 57182-11-18 מדינת ישראל נ' רמי אבו גאנם (נבו 02.08.2020)

הנאשם הורשע בשתי עבירות איומים, האחת כלפי מנהלת אגף חינוך והשנייה כלפי מנהלת מחלקת בתי-ספר, בית-המשפט קבע מתחם זהה בנפרד לכל עבירת איומים נפרדת תוך שציין כי מדובר באיומים חמורים וחריפים. המתחם נע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל. בשים לב לעבר פלילי שאינו מכביד, הנאשם נדון ל-7 חודשי מאסר בגין שתי העבירות.

אפנה גם לרע"פ 8253/18 פלוני נ' מדינת ישראל (25.11.18); רע"פ 96/16 טמוזרטי נ' מדינת ישראל (6.1.16); רע"פ 8062/13 ברזק נ' מדינת ישראל (9.4.14); רע"פ 9057/12 מצרי נ' מדינת ישראל (4.3.13); רע"פ 6268/12 שחורי נ' מדינת ישראל (4.9.12); רע"פ 4236/12 יוסבשוילי נ' מדינת ישראל (3.6.12); עפ"ג (מרכז) 14297-09-19 ינקילביץ נ' מדינת ישראל (19.2.20); ע"פ (ב"ש) 38759-05-14 זגורי נ' מדינת ישראל (21.1.15); ת"פ (אשקלון) 31003-05-19 מדינת ישראל נ' אוחיון (7.9.20); ת"פ (רח') 51520-11-17 מדינת ישראל נ' נחמני (5.6.19); ת"פ (רמ') 5905-05-18 מדינת ישראל נ' סרסור (2.4.19); ת"פ (ק"ש) 1408-05-18 מדינת ישראל נ' הייב (13.9.18)).

רע"פ 8253/18 ינאי נ' מ"י (מיום 25.11.2018) - במקרה זה איים הנאשם במסגרת הליך משפטי נגד גרושתו על השופט, על בת זוגו ועל עורך דינה. אושר מתחם שבין מס' חודשי מאסר ועד 12 חודשים ועונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

עפ"ג (ב"ש) 43248-01-22 מ"י נ' בן דור (מיום 18.5.2022) - הנאשם איים בשלוש הזדמנויות על ראש הממשלה ועל בנו, ולחובתו עבר פלילי ומאסר מותנה. אושר מתחם שבין עבודות שירות ל-12 חודשי מאסר והוחמר העונש מעבודות שירות ל-10 חודשי מאסר בפועל.

14.אשר על כן אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש של מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לבין עונש של 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

15.  בנסיבות תיק זה לא מצאתי כי יש לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

16.  באשר לעונשו של הנאשם, נתתי משקל להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה ולקיחת האחריות והעובדה שהנאשם הצר על מעשיו והביע חרטה. כמו כן נתתי משקל לנסיבותיו האישיות והרפואיות של הנאשם כפי שבאו לידי ביטוי בטיעוני סנגורו. הנאשם ניסה להשתלב בהליך טיפולי ולתקופה מסוימת אף סיים בהצלחה את האישפוזית אך הביע קושי להמשיך את התהליך. עברו של הנאשם אינו נקי והוא כולל הרשעות קודמות בתחום האלימות. הרשעתו האחרונה של הנאשם מיום 23.6.21 בגין עבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ולחובתו עונש מאסר על תנאי של 4 חודשים בר הפעלה בתיק זה.

17.  באשר לעונש מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק זה הרי שלא מצאתי לנכון לחרוג מהוראות החוק באשר להפעלת מאסר על תנאי ולא מצאתי טעמים מיוחדים להפעלת המאסר על תנאי בחופף למאסר שיושת על הנאשם בתיק זה ועל כן אני מורה על הפעלת המאסר המותנה במצטבר.

18.  למעשה הנאשם הגיע למתן גזר הדין בדיון הקודם כשהוא משוחרר ולראשונה נודע לבית המשפט כי עזב את הקהילה וכי הוא מצוי בחלופת מעצר זמנית עם ערבה מגבה. בנסיבות העניין התיק נדחה להיום למתן גזר דין כאשר נטען כי ההגנה תנסה למצות את הליך השחרור ולוודא כי ניתן כי הנאשם ישהה בחלופת מעצר, כל זאת בפני המותב שדן בתיק המעצר אך הדבר לא הסתייע והנאשם התייצב היום לדיון כאשר הובהר על ידי הסנגור כי עונשו לא יכול להיות עונש מאסר בדרך של עבודות שירות . בשים לב לכל האמור ולאחר שאני סבורה כי דין מאסר בפועל אינו דומה לדין עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות ויש לתת את הדעת במסגרת השיקולים לעונש לעובדה זו הרי שיגזר על הנאשם עונש של מאסר בפועל בשים לב לכך כי היה משוחרר תקופה לא מבוטלת ומאידך גם היה עצור תקופה לא מבוטלת.

19.במכלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

5 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 28.2.23 ועד ליום 21.6.23 .

אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 4 חודשים מתיק שמספרו 27357-08-17 בית המשפט השלום בפתח תקווה במצטבר לעונש שהושת על הנאשם בתיק זה.

סך הכל ירצה הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר הפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 28.2.23 ועד ליום 21.6.23 .

4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות, לרבות עבירת איומים ויורשע בה.

אני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי לכל אחת מהמתלוננות בסכום של 2,000 ₪ לכל אחת. הפיצוי ישולם בשני תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.11.23 ובכל אחד לחודש שלאחר מכן.

את הסכום יש לשלם ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

בנסיבות תיק זה לא מצאתי לנכון להשית על הנאשם קנס כספי.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ב' אב תשפ"ג, 20 יולי 2023, במעמד הצדדים.