1

הרקע:

1.        הנאשם הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274(1) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק האמור, ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעונש.

2

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 3/2/2017 הוצבו שוטרים ומחסום נייד בשער האריות בירושלים, לצורך אכיפת תמרור האוסר כניסה לרחוב ויה דלרוזה. כאשר הנאשם הגיע למקום ברכבו, הוסבר לו ע"י שוטרת כי כניסתו אסורה. הנאשם צעק על השוטרים, קילל אותם, סירב למלא אחר דרישתם לעזוב את המקום, ואיים עליהם: "אם תיכנסו לבאב חוטה אני אזיין אתכם". מיד לאחר מכן הגיעו למקום מספר צעירים. אחד מהם, שזהותו אינה ידועה, הרים את המחסום והשליכו ארצה, על מנת לאפשר לנאשם לעבור עם רכבו. אחד השוטרים הודיע לצעיר כי הוא מעוכב, אך הוא התעלם והחל לברוח. השוטר דלק אחרי הצעיר. בשלב זה רץ הנאשם בעקבות השוטר, השליך לעבר פניו שקית אשפה גדולה וניסה להכותו בגבו, אך שוטרת אחרת מנעה זאת ממנו.

תמצית טיעוני הצדדים:

2.        המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ממש למשך 4 חודשים ומאסר על תנאי.

לטענתה, הנאשם יזם הפרת סדר קטנה, אליה הצטרפו נוספים. הוא ביצע את מעשיו על מנת להכשיל את השוטר ולמנוע ממנו לתפוס את הצעיר שנמלט ממנו, והצליח במעשיו. בכך פגע הנאשם בסדר הציבורי ובשלטון החוק.

המאשימה מכירה בכך שניסיון תקיפת השוטר שביצע הנאשם הינו במידת חומרה קלה באופן יחסי, אך סבורה כי העובדה שהעבירה בוצעה במחסום, מעצימה את מידת הפגיעה בערכים המוגנים.

לזכותו של הנאשם זקפה המאשימה את הודאתו. לחובתו הפנתה לעברו הפלילי ולנטילת האחריות החלקית שלו בשירות המבחן.

3.        ההגנה מצדה ביקשה להסתפק בימי מעצרו של הנאשם, ובעונש צופה פני עתיד.

הסנגור ציין כי הנאשם הינו אדם מבוגר, וטען כי הוא הגיע למקום על מנת לקחת את אחיו החולה. לדבריו, הנאשם אינו ראש חוליה ולא מי שהצית את האירוע.

עוד ציין הסנגור כי שקית האשפה אותה השליך הנאשם לא פגעה בשוטר, ולא ידוע מה היתה תכולתה. בנוסף הפנה לכך שחלף זמן רב מאז הנאשם ביצע את העבירה הקודמת בה הורשע.

תסקיר שירות המבחן:

4.        שירות המבחן התייחס בתסקיר שערך לנסיבותיו האישיות, המשפחתיות, התעסוקתיות והכלכליות של הנאשם.

3

           שירות המבחן ציין כי הנאשם נטל אחריות חלקית על מעשיו. לדבריו, הוויכוח בינו לבין השוטרים החל כיוון שהיה עליו לקחת את אחיו חולה הסרטן שמצבו החמיר, הוא לא התכוון לתקוף את השוטר אלא למנוע מגע בין ילדים קטנים שהתקהלו במקום לבין השוטרים.

להתרשמותו של שירות המבחן, הנאשם אינו בעל ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות בעייתיים ועבריינים מגובשים. אולם, יש והוא נוטה להתנהג באופן אימפולסיבי, ללא שיקול דעת הולם וללא חשיבה מעמיקה על מעשיו.

בשורה התחתונה המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה קצרה ככל שניתן, שירוצה בעבודות שירות.

דיון ומסקנות:

5.        לא ניתן לקבל את טענות המאשימה והנאשם בנוגע לנסיבות ביצוע העבירה, החורגות מהעובדות שצוינו בכתב האישום. כידוע, הודאה בעובדות כתב האישום פירושה שאלו העובדות שיהוו תשתית לגזר הדין שייגזר (ע"פ 8314/03 רג'אח נ' מדינת ישראל 7/6/2005). כפי שהובהר בפסיקה, בית המשפט כלל איננו אמור להתייחס בגזר דינו לנסיבות נוספות, אשר אין להן אזכור בכתב האישום המתוקן ובראיות אחרות בתיק, בפרט כאשר הצדדים הגיעו להסדר טיעון מוסכם (ע"פ 5677/11 פלוני נ' מדינת ישראל 18/6/2012). טענות עובדתיות אותן מעלה נאשם לפני שירות המבחן יובאו בחשבון רק אם הוכחו (רע"פ 1670/16 עווידה נ' מדינת ישראל 6/3/2016).

           בענייננו, טענת המאשימה כי בשל מעשיו של הנאשם עלה בידי הצעיר להימלט מהשוטר, וטענת הנאשם לפני שירות המבחן כי הגיע למקום על מנת לסייע לאחיו חולה הסרטן שמצבו החמיר, אינן נזכרות בכתב האישום המתוקן, ולא הוכחו. משכך, לא ניתן להביאן בחשבון לצורך גזר הדין.

6.        לא פעם נפסק כי תקיפתו של שוטר הממלא את תפקידו פוגעת לא רק בשלומו, בבריאותו ובזכויותיו של השוטר ככל אדם הזכאי לשמירה על זכויות אלה, אלא פוגעת גם בשלטון החוק, ביכולתו של השוטר למלא את תפקידו ולהילחם בפשיעה.

4

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים כלפיו פוגעים גם הם בשלטון החוק וביכולתו של השוטר למלא את תפקידו.

בהתייחס לעבירות כלפי שוטרים נקבע בפסיקה כי:

"העבירה של תקיפת שוטרים והעלבתם הינה עבירה חמורה הפוגעת באושיות שלטון החוק. השוטרים עמלים יומם ולילה להבטיח את הסדר הציבורי ואת בטחון הציבור ושלומו. הם חשופים לפגיעה מצד עבריינים והם יותר מכל בעל תפקיד אחר, זקוקים להגנתו של בית המשפט בכך שיכביד את ידו על מי שפוגע בהם ומעליב אותם."

(ע"פ (חי') 15150-11-08 אבו שקארה נ' מדינת ישראל 22/1/2009)

7.        אולם, הנאשם לא הורשע בעבירה מושלמת של תקיפת שוטר, אלא בעבירת ניסיון. הנאשם ניסה לפגוע בשוטר באמצעות שקית אשפה שמשקלה, גודלה ותוכנה לא פורטו. ההפרעה לשוטר והאיומים כלפי השוטרים חמורים, כשהם לעצמם. אולם, כאמור, אין להניח לצורך גזר הדין כי הם הכשילו את השוטרים מלבצע את המוטל עליהם.

8.        לאור האמור, ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה (ראו: רע"פ 1544/16 זבידאת נ' מדינת ישראל 25/2/2016, ת"פ (רמ') 20422-10-15 פרקליטות מחוז מרכז נ' גורמס 3/11/2016 והפסיקה הנזכרת בו) אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין מאסר, אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

9.        לצורך קביעת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם הענישה הנ"ל יש להביא בחשבון, לטובתו של הנאשם, את פגיעה שתיגרם לו ולמשפחתו, מטבע הדברים, כתוצאה מהרשעתו והעונש שיוטל עליו. עוד יש להתחשב בפרקי הזמן בהם הנאשם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח ובתנאים מגבילים, בנסיבותיו האישיות המפורטות בתסקיר, ובהודאתו בפתח ההליכים נגדו, אשר חסכה מזמנם של העדים המפורטים בכתב האישום, זמנם של הצדדים ומשאבי המערכת.

5

לחובתו של הנאשם עומדים נטילת האחריות החלקית שלו על מעשיו, והימנעותו מלהביע חרטה כנה עליהם. עוד עומד לחובתו של הנאשם עברו הפלילי, הכולל 6 הרשעות קודמות, בין היתר במספר עבירות אלימות חמורות, בגינן נידון לתקופת מאסר כוללת של 5 שנים. ברם, לעבר זה משקל מוגבל, שכן מאז הרשעתו באותן עבירות חמורות חלפו למעלה מ-20 שנה. כמו כן, הרשעתו האחרונה של הנאשם הינה בעבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי, בה הורשע לפני כ-10 שנים.

10.      לאור כל האמור אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל למשך 5 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 5/7/2017 עד ליום 8/2/2017. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ביום 11/12/2017 עד לשעה 10:00, במפקדת מחוז הדרום, יחידת עבודות שירות, ליד כלא באר שבע.

על הנאשם לעדכן את משרד הממונה על עבודות שירות בכל שינוי בכתובת מגוריו.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, כי תערכנה ביקורות פתע לבדיקת עמידתו בפיקוח וכי כל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מנהלית של העבודות וריצוי העונש במאסר ממש.

ב.        מאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר אם יעבור עבירת אלימות כלפי גוף, ואיומים בכלל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ז חשוון תשע"ח, 06 נובמבר 2017.