כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, תקיפת קטין וגרימת חבלה בידי אחראי, לפי סעיף 368ב(א) לחוק, ואיומים לפי סעיף 192 לחוק.

2.      מעובדות כתב האישום עולה, כי הנאשם והמתלוננת בני זוג ולהם ארבעה ילדים קטינים. ביום 18.11.2018 במהלך היום, תקף הנאשם בביתם את הבת הקטינה נ"ג (כבת 3 באותה עת) באמצעות כבל חשמלי בידיה, ברגליה ובגבה. ביום 19.11.2018 נכנס הנאשם לביתו כשהוא עצבני, והחל לתקוף שניים מילדיו (כבני 3 ושנה באותה עת) באמצעות כבל חשמלי בגבם ובבטנם. בהמשך לכך, היכה הנאשם גם את המתלוננת בכך שדחף אותה באמצעות ידיו עד שנפלה על הרצפה, ואז בעט בה והכה אותה באגרופים בפניה ובגבה תוך שצעק שיהרוג אותה. המתלוננת החלה לצעוק ובעקבות כך הרפה ממנה הנאשם ויצא מהבית תוך שאיים עליה כי יראה לה דברים שבחיים לא ראתה. למתלוננת נגרמה חבלה בצורת המטומה בכתפה. במועד אחר בעודו בבית, כעס הנאשם על בנו (כבן 6 באותה עת) משום שחשד כי הלה הרג תרנגולת. הוא תקף את בנו בכך שהיכהו באמצעות צינור מים ברגליו ובגבו תוך שבנו מבקש ממנו שיפסיק.

מהלך הדיון

3.      הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית, אך הוסכם על תיקון כתב האישום ושליחת הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר.

תסקירי שירות המבחן

4.      בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירים, והדיון נדחה מעת לעת לצורך מעקב אחר השתלבות הנאשם בטיפול בתחום מניעת האלימות במשפחה. מהתסקירים עולה, כי הנאשם בשנות השלושים לחייו, נשוי בשנית למתלוננת וממנה יש להם ארבעה ילדים, כולם קטינים. הנאשם גדל בצל אב אלים, ושירות המבחן סבור כי הדבר השפיע על התנהלותו של הנאשם כבן זוג וכהורה, הגם שלדבריו, שאיפתו היא להתנהל באופן שונה מאביו. הנאשם בוגר 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות, עבד למחיית המשפחה, אך לפני מספר שנים חדל לעבוד והוא מתפרנס מקצבת ביטוח לאומי, נוכח היותו חולה סוכרת וחולה במחלת כליות המחייבת אותו בטיפולי דיאליזה תכופים. בתחילה, קיבל הנאשם אחריות מסוימת למעשים ונוכח רצונו, השתלב מחודש נובמבר 2022 בטיפול למניעת אלימות, שם דווח באופן כללי על שיתוף פעולה מצדו עם הטיפול, ורכישת כלים חדשים להתנהלות מיטיבה. הטיפול הסתיים בחודש יוני 2023. בסיום הטיפול, ששירות המבחן התייחס אליו כאל סיום מוצלח, הנאשם שיפר את קבלת אחריותו לגבי העבירות שביצע. כמו כן סיפר לשירות המבחן, כי רכש כלים לשלוט בכעסים ולהתמודד עם מצבי משבר. שירות המבחן שוחח עם המתלוננת לאורך כל ההליך, שתיארה מערכת יחסים מורכבת עם הנאשם, אך לטענתה, לאחר האירועים שבהם הודה הנאשם בכתב האישום, לא חזרה התנהלות אלימה מצדו. עוד הדגישה המתלוננת, כי בעקבות הטיפול שעבר הנאשם חל שיפור בהתנהלותו, וכיום היא מתמודדת בצורה טובה יותר עם מגבלותיו ודפוסי התנהגותו, שאינם אלימים. שירות המבחן התרשם כי מוטב שהנאשם ימשיך בטיפול, אך מכל מקום עמד על ההפחתה ברמת הסיכון הנשקפת מן הנאשם בשל הטיפול ובשקללו את עמדת המתלוננת. שירות המבחן שיתף כי התכוון להמליץ על הטלת מאסר בעבודות שירות, ואולם נוכח התנהלותו החיובית של הנאשם, עמדת המתלוננת ומצבו הרפואי של הנאשם והחשש כי עונש שכזה יפגע במצבו, המליץ שירות המבחן על הטלת 100 שעות של"צ, וענישה צופה פני עתיד. שירות המבחן ציין, כי של"ץ הוא עונש חינוכי ושיקומי שיסייע לנאשם לשמור על שגרת יום מיטיבה.

טיעונים לעונש

5.      ב"כ המאשימה עמד על חומרת המעשים, עתר למתחם שבין 18 ל-30 חודשי מאסר ובשל מצבו הבריאותי של הנאשם עתר להטיל עליו עונש בתחתית המתחם, תוך שהדגיש כי יש מקום לבכר את שיקולי ההרתעה על פני כל שיקול אחר. הסניגור מנגד, ביקש להיעתר לבקשת שירות המבחן והמלצותיו תוך הפניה לחלוף הזמן, לטיפול שעבר הנאשם ולמצבו הבריאותי הקשה.

קביעת מתחם הענישה

6.      מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.

7.      אשר לערך המוגן, העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של כבוד האדם וזכותו לנהל את חייו בשלווה וזכותו לשמור על שלום גופו ונפשו מפני פגיעה. עבירות של אלימות במשפחה פוגעות באופן מובנה וקשה בערכים מוגנים אלו, בתחושת הביטחון האישי של הפרט ובאוטונומיה שלו, כל זאת משום שהן מתרחשות בין צדדים אינטימיים שאמורים לרחוש אהב ואמון זה לזה במסגרתו המוגנת של בית המשפחה. בענייננו מידת הפגיעה בערכים המוגנים ניכרת.

8.      אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מסכת המעשים המתוארת בכתב האישום מלמדת על ליקוי מאורות מצדו של הנאשם והיעדר כל שליטה בכעסו, שאף לגופו של עניין אין לו כל הצדקה. הנאשם הפעיל אלימות בלתי מובחנת כלפי ילדיו הרכים בשנים וכלפי אשתו, תוך שימוש בחפצים כהים באופן שגרם לבני משפחתו חבלות, טראומה ונזק נפשי. הנאשם אחראי באופן מלא למעשים ופוטנציאל הנזק ממעשים שכאלה עלול להיות קשה ביותר לגוף ולנפש, במיוחד לנפשם הרכה של ילדיו.

9.      אשר למדיניות הענישה הנוהגת, בעבירות אלימות במשפחה הענישה מחמירה, בוודאי כשהאלימות מופנית כלפי קטינים.

                    א.        רע"פ 3719/21 פלוני נ' מ"י (מיום 7.6.2021) - הנאשם היכה את ילדיו לאורך תקופה של כחמש שנים, תוך שימוש בחגורה, איומים בסכין והותרת חבלות בגופם. אושר מתחם שבין 30 ל-48 חודשי מאסר וכן עונש של 40 חודשי מאסר שהוטל עליו.

                     ב.         רע"פ 5705/18 ס"ק נ' מ"י (מיום 29.8.0218) - הנאשם היכה את אשתו וילדיו במספר רב של מקרים ואיים עליהם שיבולע להם אם יתלוננו נגדו. אושר מתחם שבין 18 ל-36 חודשי מאסר ועונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, וזאת תוך חריגה ממתחם העונש בשל שיהוי בהגשת כתב האישום והימשכות ההליכים.

                      ג.         רע"פ 6798/17 פלוני נ' מ"י (מיום 22.11.2017) - נאשם שהיכה במספר הזדמנויות את בתו, חנק אותה ואיים עליה. אושר מתחם שבין 2 ל-12 חודשי מאסר ועונש של 5 חודשי מאסר בפועל.

10.  מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על בין 3 ל-10 חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

11.  ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: קיים רכיב של חלוף זמן בין ביצוע העבירות להגשת כתב האישום, וכן רכיב של חלוף זמן מאז ביצוע העבירות ועד היום, שבמהלכו לא נפתחו לנאשם תיקים חדשים. הנאשם קיבל אחריות למעשים, חסך את העדת המתלוננת וכן עבר טיפול לאורך תקופה ארוכה, ששירות המבחן תיאר אותו כטיפול מוצלח. עמדת המתלוננת ביחס לנאשם אף היא חיובית בסך הכל, והיא אישרה בפני שירות המבחן לאורך תקופת המשפט, כי מעשיו של הנאשם לא נשנו וכי הוא שיפר את דרכיו. לזכות הנאשם מצבו הרפואי הקשה והמורכב.

המיקום במתחם וחריגה ממנו

12.  יש מקום להעמיד את הנאשם עד לאמצע המתחם שקבעתי כשהעונש הראוי בנסיבות המקרה צריך להיות מאסר קצר בפועל או בעבודות שירות. ואולם, בענייננו מתקיימים שיקולי שיקום וכן שיקולים של צדק המצדיקים חריגה מן המתחם לקולה. ראשית, מצבו הבריאותי המורכב של הנאשם הנזקק לטיפול דיאליזה 4 פעמים בשבוע, וספק רב, אם שליחתו למאסר בפועל תשפר את מצבו או לכל הפחות תשמר את המצב הקיים. בית כלא אינו בית חולים וגם אם ניתנים שירותי בריאות בכלא, קיים הספק האמור ביחס להשלכות האפשריות על מצבו של הנאשם. שנית, הנאשם עבר כברת דרך טיפולית, והן שירות המבחן והן המתלוננת מסרו על השיפור בהתנהלותו ועל רכישתו כלים להתמודדות עם מצבים שיש בהם פוטנציאל נפיץ. מעבר לכך, שירות המבחן עמד על ההפחתה ברמת הסיכון הנשקפת מן הנאשם בעקבות הטיפול שעבר וחלוף הזמן.

13.  בשל כל אלה, אאמץ את המלצת שירות המבחן גם לעניין העונש.

גזירת הדין

14.  לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     250 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו לא לפני 8.10.2023 על-פי תוכנית שיכין שירות המבחן ויגיש לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום;

ב.      6 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה לרבות איומים;

ג.       צו מבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום. ככל ששירות המבחן ימצא טיפול נוסף שבו ישולב הנאשם, הדבר ייעשה, וככל שלא יימצא טיפול כזה, מטרת הצו הרתעתית ומעקבית;

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה במשך שנתיים מהיום לרבות איומים. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

הנאשם הוזהר כי אי ביצוע צו המבחן וצו השל"ץ עלולים להוביל להפקעתם ולהטלת כל עונש חלופי לרבות מאסר.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"ג, 17 יולי 2023, במעמד הצדדים.