1.         על פי החלק הכללי לכתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום הנאשם והגברת *** (להלן: המתלוננת) היו בני זוג נשואים המתגוררים בדירה בתחומי העיר לוד (להלן: הדירה) ולהם שלושה ילדים קטינים (להלן: הקטינים). כתב האישום כולל שלושה אישומים.

2.         באישום הראשון, יוחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש של בת זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). על פי עובדות האישום הראשון, בתאריך 27.05.22 עובר לשעה 14:10 או בסמוך לכך, התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת בנוגע לבתם הקטינה. בהמשך ובאותן הנסיבות, עת העבירה המתלוננת את בנם הקטין שבאותה עת ישן בסלון הדירה אל חדר השינה, אמר לה הנאשם "שרמוטה" וזרק לעברה נעליים שפגעו בראשה ובהמשך פגעו בבנם הקטין.

3.         בתגובה אמרה המתלוננת לנאשם כי אם הוא רוצה לדבר, שידבר איתה שלא בנוכחות הקטינים, או אז, אמר הנאשם למתלוננת כי אם לא טוב לה היא יכולה לצאת מהדירה ושהיא מוזמנת להתקשר למשטרה ושאינו מפחד מכך. מיד ובסמוך, הלך הנאשם אל מטבח הדירה, פירק את מקל המטאטא מחלקו התחתון והתקדם לכיוונה של המתלוננת והיא התקשרה למשטרה.

4.         בעת שהמתלוננת שוחחה עם מוקדנית מוקד 100 של המשטרה, הנאשם היכה אותה באמצעות המקל, תוך שהמתלוננת מגינה על ראשה באמצעות ידה. הנאשם היכה עם המקל בידה השמאלית ובצלעותיה הימניות מתחת לבית השחי ובעט בה ברגלה השמאלית. כתוצאה מהתקיפה האמורה נגרמו למתלוננת שטפי דם בידה השמאלית, שטפי דם מתחת לבית שחי ימין וכן אדמומיות ושריטה בשוק רגלה השמאלית.

5.         באישום השני, יוחס לנאשם ביצוע עבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין. על פי עובדות האישום השני, בתאריך 9.11.21 עובר לשעה 19:08 או בסמוך לכך, בעקבות ויכוח שהתגלע בין הנאשם למתלוננת, משך הנאשם את המתלוננת בשיערה, אל מול הקטינים, ואמר לה לצאת החוצה. משהשיבה המתלוננת שהיא לא מתכוונת ללכת ושיש לה ילדים בדירה, תפס הנאשם במקל המטאטא שהיה במטבח הדירה והיכה אותה באמצעותו בידה השמאלית ובירך שמאל. כתוצאה מכך נגרם למתלוננת שבר בעצמות המסרק שבידה שהצריך חבישה בגבס.

6.         באישום השלישי, יוחס לנאשם ביצוע עבירה של תקיפה סתם של בת זוג לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין. על פי עובדות האישום השלישי, בשנת 2019, במועד ובשעה שאינם ידועים במדויק למאשימה, בעקבות ויכוח שהתגלע בין הנאשם למתלוננת, הכה הנאשם את המתלוננת עם מקל מטאטא בידיה וברגליה למול בתם הקטינה.

7.         לאחר שמיעת הראיות, הנאשם הורשע בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

טענות הצדדים

8.         להלן טענות המאשימה לעניין העונש בתמצית:

א.        מדובר בנאשם שהורשע בשלושה אישומים שונים ונפרדים שבהם השתמש באלימות כדבר בשגרה כנגד המתלוננת באמצעות מקל. בכך פגע הנאשם בערכים המוגנים של שמירה והגנה על שלומה ובטחונה של המתלוננת.

ב.         המאשימה טענה שיש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אישום בנפרד וזאת נוכח העובדה שמדובר באירועים שונים ונפרדים. המאשימה טענה שמתחם העונש ההולם לגבי האישום הראשון נע בין 6 ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לגבי האישום השני מתחם העונש ההולם נע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר בפועל ובאישום השלישי המתחם נע בין מספר חודשי מאסר ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

ג.         המאשימה עתרה לעונש כולל של 22 חודשי מאסר החל מיום מעצרו, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.

9.         להלן טענות ההגנה לעניין העונש בתמצית:

א.        הנאשם נעדר עבר פלילי, נשוי ואב לשלושה ילדים קטינים. לגבי האישום הראשון, הנאשם הודה בעדותו בבית המשפט ולקח אחריות על מעשיו והפנים את הפסול שבמעשיו. לגבי האישום השלישי, יש לקחת בחשבון את חלוף הזמן שמדובר בעבירה מלפני ארבע שנים.

ב.         ההגנה טענה שלנאשם נסיבות חיים קשות. מדובר בפליט שאיננו אזרח ישראלי, הוא המפרנס העיקרי לאשתו וילדיו. יש לו ילד נכה עם בעיות רפואיות קשות ומורכבות. עונש מחמיר יפגע בראש ובראשונה במתלוננת ובילדיהם המשותפים שנמצאים כרגע על סף חרפת רעב.

ג.         בא כוח הנאשם טען שלאור הנסיבות האישיות של הנאשם, מתחם העונש ההולם לגבי האישום הראשון והשני נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד מספר חודשי מאסר בפועל ולגבי האישום השלישי מתחם העונש ההולם מתחיל מעונש צופה פני עתיד. ההגנה טענה שיש להסתפק בתקופת מעצרו.

10.       המתלוננת התייצבה לדיון שבו נשמעו הטיעונים לעונש ואמרה בתמצית את הדברים הבאים: אחד מילדיה סובל מבעיות רפואיות מורכבות; אף אחד מילדיה לא זוכה לקבל שירותי בריאות ממלכתיים בשל היותם זרים במדינה ולכן היא והנאשם נאלצים לשאת בתשלום עבור הטיפולים הרפואיים לבנם החולה; בשל מצוקתם הכלכלית, חלק מהטיפולים אינם ברי השגה עבורם; היא סולחת לנאשם ורוצה שיחזור אליה ולילדיהם בהקדם ולכן מבקשת שבית המשפט יקל בעונשו; המצב הכלכלי שלה ושל ילדיה הוא בכי רע; היא גם לא עומדת בתשלום דמי השכירות עבור הדירה שבה היא מתגוררת.

מתחם העונש ההולם

11.       לעניין קביעת מתחם העונש ההולם, קיימת זיקה הדוקה בין שלושת האישומים שמובילה למסקנה שיש לראות בהם כ-"אירוע אחד". בשלושת האישומים מדובר בעבירות אלימות כנגד אותה קורבן שהיא בת זוגו של הנאשם. קיימת גם שיטה עקבית בביצוע העבירות, האלימות היא תמיד בדירה שבה הם מתגוררים, בנוכחות הילדים ותוך שימוש במקל של מטאטא. לכן, הנני קובע שיש לקבוע מתחם עונש הולם אחד לכל שלושת האישומים.

12.       למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של אלימות במשפחה שכוללות פגיעה פיזית משמעותית בקורבן העבירה כגון שבר בעקבות שימוש בחפץ קהה, אפנה לפסיקה שלהלן של בית המשפט העליון:

א.                רע"פ 7513/12 מרעי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (22.10.12). המבקש הורשע בבית משפט השלום בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג. על פי עובדות כתב האישום, המבקש הטיח את אשתו על מיטתם, התיישב עם בטנה ולפת את צווארה בידיו. לאחר מכן היכה המבקש את המתלוננת באמצעות מקל מטאטא ברגליה, בידיה ובגבה, עד שמקל המטאטא נשבר מעוצמת המכות והמתלוננת הוטחה ארצה. בשלב זה, המשיך המבקש במעשיו, נשך את המתלוננת בגבה, חבט את ראשה בפינת מיטתם ולפת את צווארה בשנית בעודה שרועה על רצפת החדר. בשלב מסוים, הצטרפו למעשי התקיפה כמה מבני משפחתו של המבקש. כתוצאה מהמעשים האמורים נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בידיה, ברגליה, בגבה ובראשה. בית משפט השלום השית עליו 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, תוך התייחסות לעובדה שהמתלוננת היתה מעוניינת להמשיך להתגורר עימו ושרות המבחן המליץ שלא להטיל עליו מאסר בפועל. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש לבית המשפט המחוזי. הערעור התקבל והושתו על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.

ב.                 ע"פ 4245/13 ג'רבאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (1.8.13). המערער הורשע לאחר שמיעת הוכחות על ידי בית המשפט המחוזי בביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום, המערער דרש מאשתו כי תפסיק לצעוק על הילדים ואז נטל מקל הליכה מעץ והחל להכות אותה בחוזקה בכל חלקי גופה. כתוצאה מכך נגרמו לאשתו שבר בקרסול, נפיחות ושטף דם בשוק ובכתף. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 חודשים ועד 3 שנות מאסר. לחומרא, למערער היה עבר פלילי שכלל שתי הרשעות קודמות בעבירות אלימות ולקולא, סבל מנכות ובני הזוג חזרו להתגורר יחדיו. בית משפט המחוזי השית עליו 14 חודשי מאסר בפועל וערעורו לבית המשפט העליון נדחה.

ג.                   רע"פ 8323/12 שוקרון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (19.11.12) במקרה זה המבקש תקף את בת זוגו בכך שהלם בה באגרופיו בצלעותיה וגרם לשבר באחת הצלעות. בנוסף, המבקש גרם נזק לרכוש בכך שהשליך טוסטר לתוך הכיור והפיל ארצה די.וי.די ורמקול המחובר אליו. בית משפט השלום בת"א הטיל עליו שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת. בית משפט זקף לזכותו של המבקש כי השתלב בתהליך טיפולי למניעת הישנותן של עבירות אלימות בעתיד. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש והערעור התקבל כך שהושתו עליו 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל וסכום הפיצוי למתלוננת הוגדל מסך של 1000 ₪ לסך של 5000 ₪. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון מטעם המבקש, נדחתה.

ד.                 רע"פ 66/16 דהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.1.16). המבקש היה סטודנט באוניברסיטת בר אילן שהיה בקשר זוגי עם המתלוננת. במהלך הקשר הזוגי, תקף אותה ועקב כך הוגש נגדו כתב אישום הכולל חמישה אישומים. באישומים הראשון והשני, נטען כי במהלך ויכוח שפרץ בינו לבינה, הוא תקף את המתלוננת על ידי כך שסטר בפניה והניח כרית על פניה. באישום השלישי, נאמר שסטר על פניה, בעט בה ודחף אותה ואף איים עליה שיפגע בה עם סכין ויפגע בעצמו. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת שברים בצלעות. באישום הרביעי יוחסה לו עבירה של הפרת הוראה חוקית עקב כך שיצר עמה קשר על אף שנאסר עליו לעשות כן. באישום החמישי יוחסה לו עבירה של הדחה בחקירה מאחר וניסה למנוע ממנה למסור תלונה במשטרה כנגדו. המבקש היה ללא עבר פלילי קודם, עבר הליך שיקום עם שירות המבחן ואף החל בלימודי תואר שני. בית משפט השלום השית עליו 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח וכן קנס ופיצוי למתלוננת. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

13.       לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה שבפני, נע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר בפועל, וזאת בצירוף מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננת.

קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם

14.       בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון לקולא את השיקולים הבאים: העדר עבר פלילי; הנאשם נעדר סטטוס חוקי בישראל ולכן הוא, אשתו וילדיו אינם זוכים לשירותי בריאות ממלכתיים ולא לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי; הנאשם אב לשלושה ילדים קטינים שסמוכים לשולחנו ולמאסרו יש השלכות שליליות על רווחתם הכלכלית והנפשית; אחד הילדים סובל מבעיות רפואיות מורכבות.

15.       לפיכך, הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

            א.        15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 27.5.22 ועד היום.

ב.         8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורו לא יבצע עבירת אלימות.

16.       לאור מצבו הכלכלי של הנאשם, החלטתי שלא להשית עליו ענישה בעלת אופי כלכלי.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו אדר תשפ"ג, 08 מרץ 2023, במעמד הצדדים.