1)               הנאשם הורשע ביום 23.6.2021 על-יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע העבירות הבאות: תמיכה בארגון טרוריסטי (שתי עבירות), עבירה לפי סעיפים 4(ז) ו-4(ב) בפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948 שהוחלפו לסעיף 24(א)(1) בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור" או "החוק"); עבירת הסתה לאלימות או טרור, עבירה לפי סעיף 144ד'(א) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") שהוחלפה לסעיף 24(ב)(2) בחוק המאבק בטרור; עבירת הסתה לגזענות, עבירה לפי סעיף 144ב בחוק העונשין; עבירת גילוי הזדהות עם ארגון טרור, עבירה לפי סעיף 24(א)(1) בחוק המאבק בטרור; עבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, עבירה לפי סעיף 24(ב)(2) בחוק המוזכר.

 

2)               לפי עובדות האישום, ארגון החמאס (להלן: "החמאס"), הוא ארגון טרור בהתאם להכרזת הממשלה מיום 1.1.1988, וגדודי עז אלדין אלקסאם, גם הם ארגון טרור פלסטיני שמשמש כזרוע הצבאית של החמאס (להלן: "עז אלדין אלקסאם"). במהלך תקופה שאינה ידועה במדויק למאשימה, ולמצער מיום 11.9.2015 עד יום מעצרו, החזיק הנאשם חשבון ברשת החברתית "Facebook" תחת השם Abu Essa Kiswan Mohammad(להלן: "חשבון הפייסבוק") והיו לו כ-1,900 עוקבים. בתקופה הרלבנטית לאישום, אירעו ברחבי הארץ, בפרט בירושלים, אירועי אלימות ופיגועים כנגד יהודים על רקע לאומני.

 

3)               לפי האישום, במהלך התקופה שבין 11.9.2015 ועד 21.10.2017, פרסם הנאשם בחשבון הפייסבוק, במספר הזדמנויות, קריאות למעשי אלימות וטרור נגד אזרחים וכוחות הביטחון, ודברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה והזדהות כלפי מעשים כאמור וכלפי עושיהם, מתוך מטרה להסית לגזענות. כן פרסם דברי שבח, אהדה ותמיכה בארגוני החמאס ועז אלדין אלקסאם. הנאשם העלה לחשבון הפייסבוק תכנים שזכו לחשיפה והיוו במה לאחרים להביע את תמיכתם בתכנים באמצעות הבעת תמיכה באופן סמלי וגלוי דרך סימני חיבוב (like). הנאשם, כיוצר ומנהל של חשבון הפייסבוק האמור, שלט בכל התכנים שפורסמו בו, בתגובות לפרסומים, והיה ביכולתו לחסום עוקבים ולמחוק תגובות, אך לא עשה כן בשום שלב. ואלה הם הפרסומים בהם הודה הנאשם, כאשר המלל המקורי היה בשפה הערבית:

 

א)    ביום 4.1.2016 העלה הנאשם תמונה של יחיא עיאש הידוע בשם 'המהנדס', דמות בולטת בחמאס אשר חוסל לאחר תכנון פיגועי תופת נגד ישראלים. לצד התמונה, הוא העלה רשומה (פוסט) שבה כתב: "יחיא עיאש המהנדס הגיבור מפוצץ ישראל היכן שנפגשים ראשיה. וחותך אוטובוסים ומטוסים באוויר. נכון שיחיא עיאש זעזע את הציונים והרג מספר רב מהחזירים, עד אשר נזכור את שמו עד אשר עשה כך לישות (הציונית). זכרך לנצח חי בליבנו יא סמל לכוחנו ועמידה איתנה לא נשכח אותך יא גיבור". פרסום זה זכה ל-39 לסימני חיבוב ולתגובות.

 

ב)      ביום 8.1.2016 פרסם הנאשם תמונה של פוסט שפרסם בחור בשם ג'יהאד ברכאת. הפוסט עסק בכך שנשאת מלחם לא נכלל ברשימת "השאהידים" במשרד הבריאות הפלסטיני שכן אינו ממזרח ירושלים או מהגדה הערבית. לצד התמונה העלה הנאשם פוסט ובו כתב: "השהיד לא צריך למשרד הבריאות שיכיר בו בגלל שיהיה שהיד, השהיד הוא מי שמקריב את עצמו ובכסף שלו ובילדים שלו למען אלוהים ולמען מולדת שלו, נשאת מלחם הוא שהיד בעזרת השם, אם היה אלף כמו נשאת מלחם לא היתה מדינת ישראל בכלל". פרסום זה זכה ל-15 סימני חיבוב.

 

ג)       ביום 27.3.2016 פרסם הנאשם פוסט ובו כתב: "אלוהים תהיה נגד היהודים ונגד כל מי שעזר להם ותומך בהם, אלוהים תשחט אותם בסכין הכעס, תהרוג אותם בחרב של הנקמה שלך, תראה לנו את היכולות שלך נגדם, תן לעם ולעולם לנוח מהעם הזה, אלוהים תמלא את הבתים שלהם ואת הקברות שלהם אש, אלוהים תכניס ללב שלבם את הפחד, אלוהים תשמור על העבדים שלך המוסלמים בכל ממקום אלוהים גדול, אלוהים תשמור על מסגר אלאקצא, אלוהים תן למוסלמים לנצח". פרסום זה זכה ל 34 סימני חיבוב, תגובה ושיתוף.

 

ד)      ביום 8.1.2017, פרסם הנאשם תמונה שבה נראתה המשאית אשר באמצעותה ביצע המחבל פאדי קונבר את פיגוע הדריסה בשכונת ארמון הנציב בירושלים ובו נהרגו ארבעה חיילים. לצד התמונה העלה הנאשם פוסט ובו כתב: "הבעיר את השטח". תמונה זו זכתה ל-28 סימני חיבוב ו-8 תגובות. לאחר מכן, באותו יום, העלה הנאשם סרטון שבו נראים החיילים אשר נדרסו. לצד הסרטון נכתב: "אללה ירחמק יא גיבור".

 

ה)     ביום 23.4.2017 פרסם הנאשם סרטון קריאה להביא חיילים מוסלמים למסגד אלאקצא. בסרטון נראה סמל של גדודי עז אלדין אלקסאם וחיילים חמושים כשברקע דגל של הארגון. במהלך הסרטון שודר נאום אשר משבח את הארגון ואת האסלאם ובהמשך שיר נגד הציונות. בהמשך ניתן לראות גם גי'פ צה"לי שמתפוצץ.

 

4)               במעשיו המתוארים, כך לפי המאשימה, ביצע הנאשם מעשה של הזדהות עם ארגון טרור בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמא או המנון, בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון הטרור. כמו כן, הוא פרסם דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור וגם בארגון טרור, תמיכה או הזדהות עמם, ועל-פי תוכנם של הפרסומים והנסיבות שבהן פורסמו, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור. הפרסומים נעשו במקום ציבורי ובאופן שאנשים יכולים לראות או לשמוע את גילויי ההזדהות והאהדה. חלק מהפרסומים אף מסיתים לאלימות, לטרור וכן לגזענות.

 

5)               לא היו הסכמות בין הצדדים לעונש. טיעוניהם נשמעו ביום 28.9.2022 זאת לאחר שהוזמן תסקיר של שירות המבחן לבקשת ההגנה.

 

התסקיר

 

6)               ביום 13.3.2022 הוגש התסקיר של שירות המבחן. לפיו, בין השאר ובתמצית לשמירה על צנעת הפרט, הנאשם בן 27, רווק ונעדר הרשעות קודמות. הוא עבד באחד מבתי החולים ככוח עזר. הנאשם סיים את כל שנות הלימוד ואת לימודיו האקדמיים השלים באוניברסיטה הערבית בג'נין. לאחר סיום לימודיו, שב לישראל ונקלט מיד בשוק העבודה על מנת לסייע בפרנסת משפחתו אשר סבלה ממצב כלכלי קשה. לפי התסקיר, במהלך לימודיו האקדמיים, הנאשם היה מושפע מהסובבים אותו ו"נגרר" אחריהם על מנת לעמוד בציפייה חברתית של הסביבה בה התגורר. הוא שלל כוונות על רקע אידאולוגי או גזעני. מאז חזרתו לישראל ושילובו לעבודה בצוות רב-תרבותי בבית החולים, הוא חש לויאליות למדינה ולעם היהודי ולא רואה את עצמו חוזר על התנהלות דומה.

 

7)               אשר להערכת הסיכון לעבריינות והסיכוי לשיקום, שירות המבחן התרשם מאדם בעל מערכת ערכים נורמטיבית בבסיסה וחזרתו לחיק משפחתו לאחר סיום לימודיו, תוך השתלבותו במעגל העבודה, הפכו את חייו לאורח חיים בוגר יותר. כמו כן, ההליך הפלילי היווה עבורו גורם מרתיע, וכל אלה מהווים גורמים מְמַתנים עבורו. לאחר התרשמותו החיובית מהנאשם, שירות המבחן בא בגישה שממזערת נזקים עתידיים אשר עלולים להיווצר לרצף התעסוקתי שלו ולפרנסתו, ולכן הוא המליץ על ענישה באמצעות שעות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף נרחב, מאסר מותנה והתחייבות.

 

תמצית טענות הצדדים

 

8)               המאשימה טוענת בין השאר ובעיקר, כי במעשים שבהם הודה הנאשם, הוא פגע בשלום הציבור ובביטחונו. לנאשם היו עוקבים רבים והפרסומים נעשו בתקופה סוערת שבה אירעו אירועי אלימות בהם נפגעו יהודים על רקע לאומני, ברחבי הארץ ובעיקר בירושלים. בנוסף, הפרסומים הועלו כציבוריים, כך שגם מי שאינו חבר של הנאשם ברשת החברתית היה חשוף להם ואין לדעת לאן הם התגלגלו. המאשימה גורסת כי מתחם הענישה ההולמת נע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. המאשימה עותרת להשית עליו 12 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה וקנס.

 

9)               הנאשם - באמצעות בא-כוחו עו"ד מ' מחמוד - טוען כי הפרסומים הם מהשנים 2015, 2016 ו-2017, כאשר רק בשנת 2020 הוגש כתב האישום. בתקופה שבין הפרסום האחרון בשנת 2017 עד הגשת כתב האישום, לא היו פרסומים נוספים למרות שהיו תקופות קשות. מעבר לכך, מדובר בכמות לא גדולה של פרסומים כאשר לנאשם אין עבר פלילי לכן אין הצדקה לענישה בדמות מאסר בפועל. הנאשם הוא בחור צעיר, התארס לאחרונה, נטל אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה. על כן, הוא גורס כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עליו של"צ ומרכיבי ענישה נוספים אך להימנע ממאסר בפועל, דבר שיפגע ברצף התעסוקתי שלו. הנאשם נעצר למשך 9 ימים במסגרת מעצר ימים.

 

10)           גם הנאשם עצמו דיבר בדיון לפניי. לדבריו, עוד כשנעצר הוא הודה שמדובר בפרסומים שלו, טען כי לא ידע את ההשלכות והנזק של המעשים שלו. מאז הפרסום האחרון בשנת 2017, לא היו לו פרסומים נוספים. הוא עבד כשנה וחצי ככוח עזר בבית חולים וכיום הוא עובד כשכיר במקצוע אחר. בחודש מרץ 2023 הוא אמור להתחתן. הוא מבקש שלא להשית עליו מאסר בפועל בגין מעשה שביצע לפני הרבה שנים.

 

קביעת המתחם וגזירת הדין

 

11)           לפי סעיף 40ב בחוק העונשין: "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". לצורך מילוי מלאכת גזירת הדין, נקבע בסעיף 40ג בחוק כלהלן:

 

"(א) בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט.

(ב) בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא, ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה"

 

12)           נסיבות ביצוע העבירה: הנאשם הורשע בפרסום חמישה פרסומים ובביצוע שש עבירות: תמיכה בארגון טרור, הסתה לאלימות וטרור, הסתה לגזענות וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. הנאשם עשה זאת בתקופה שמיום 4.1.2016 ועד יום 23.4.2017 באמצעות השימוש בפלטפורמת הפייסבוק. לנאשם היו כ-1,900 עוקבים ופרסומיו זכו לסימני חיבוב ושיתוף. למעשה, אף שמדובר במספר חד-ספרתי של פרסומים, אך אלה נעשו על-פני תקופה ארוכה והיו חשופים לציבור הרחב. מדובר במעשים חמורים ומסוכנים.

 

13)           למיותר לציין כי ההסתה באמצעות המרשתת, ובפרט באמצעות הרשתות החברתיות - לדאבון הלב - היא תופעה נפוצה מאוד ויש לה השפעה ישירה על מצב הרוח הכללי של הציבור וגם על המצב הביטחוני המורכב, שמתרגש עלינו מעת לעת. המרחק בין האלימות שמתחוללת במוחו של מי שעומד מאחורי המקלדת או מקשי מכשיר הטלפון הנייד ועד ידו המבצעת של המפַגע אשר קלט את המסר, אינו ארוך; במילים אחרות - המרחק בין המסר המסית לבין המעשה המוסת ברוח אותו מסר, קצר.

 

ברע"פ 7669/15 סלאח נ' מדינת ישראל (18.4.2016), בסעיף 6 בחוות דעתה של כבוד השופטת ע' ברון, נאמרו המילים החשובות הבאות: "שימוש במילים טומן בחובו כוח רב, ואף הרסני לעיתים; ועל כן כבר נאמר כי "חיים ומוות ביד הלשון". ראו גם מילותיו החשובות של כבוד השופט ס' ג'ובראן בבג"ץ 2684/12 י"ב בחשוון התנועה לחיזוק הסובלנות בחינוך הדתי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 13 (9.12.2015): "במציאות זו שבה דברי הסתה הנכתבים בעט מושחזת גוררים אחריהם לא אחת שימוש קטלני בסכין מושחזת".

 

14)           עוד על חומרת הפרסומים התומכים בטרור והמסיתים לאלימות או גזענות, ועל חשיבות ההרתעה בהקשר זה, יפים דברי בית המשפט המחוזי בירושלים בעפ"ג 5007-06-17‏ מדינת ישראל נ' זידאני (13.7.2017), לפיהם:

 

"צעירים לא מעטים מוכנים ליטול את חייהם של אחרים ואף להקריב את חייהם שלהם, בין היתר בהשפעתה של היוקרה שלה זוכים מפגעים לאחר מותם. ענישה מכבידה הכוללת מרכיב של מאסר לריצוי בפועל, הולמת את חומרתם של פרסומים שכאלה ובנוסף יש בה כדי להרתיע אחרים מלהפיץ פרסומים דומים בעתיד"

 

15)           תמיכה ועידוד טרור, בהרג אנשים ובשפיכות דמים - מעבר לאיסור החוקי, החברתי והדתי, אלה דברים מחרידים. לא פחות חשוב מכך, אף מקוממת ומחרידה היא הקריאה לשנוא או לפגוע באחר, אך בשל השתייכותו ללאום מסוים (כמו במקרה לפנינו הקריאה לפגוע ביהודים בשל היותם יהודים), בשל היותו בן דת מסוימת, שפתו שונה, בשל כך שצבע עורו בעל גוון שונה, או בשל נטייתו המינית. זו גזענות לשמה אשר עלולה לפגוע בסדר הציבורי, בשלום הציבור, בשלטון החוק ולכרסם קשות ביסודותיה הדמוקרטיים של המדינה.

 

16)           הערכים המוגנים: כאמור, אין להכביר במילים ביחס לערכים המוגנים שבאיסורים עליהם עבר הנאשם לפי הודאתו. בין השאר, שמירה על שלום הציבור, על הסדר הציבורי, על ביטחון המדינה, על שלטון החוק ועל יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה.

 

17)           מדיניות הענישה הנוהגת: לקביעת מתחם הענישה ההולמת, בדקתי את הפסיקה שתובא להלן, כמובן תוך השוואה עם השינויים המחויבים לכמות הפרסומים, זהות המפרסם, טיב הפרסומים ומידת החריפות שלהם, מידת החשיפה להם, ועוד. ראו והשוו:

·        רע"פ 4419/19 מדינת ישראל נ' טאטור (25.9.2019)

·        ע"פ 401/16 מדינת ישראל נ' גבאי (29.8.2016)

·        רע"פ 7669/15 סלאח נ' מדינת ישראל (18.4.2016)

·        ע"פ (מחוזי ב"ש)34714-10-19 אברהם נ' מדינת ישראל (6.7.2021)

·        עפ"ג (מחוזי י-ם) 34162-11-17 עסילי נ' מדינת ישראל (4.6.2018)

·        עפ"ג (מחוזי י-ם) 16030-01-17 נתשה נ' מדינת ישראל (20.7.2017)

·        עפ"ג (מחוזי י-ם) 5007-06-17‏ מדינת ישראל נ' זידאני (13.7.2017)

·        ת.פ. (שלום י-ם) 4801-04-22 מדינת ישראל נ' שולי (18.9.2022)

·        ת.פ. (שלום י-ם) 40754-06-19 מדינת ישראל נ' אבו קווידר (15.11.2020)

·        ת.פ. (שלום י-ם)66392-12-18 מדינת ישראל נ' עלמי (26.11.2019)

 

לאחר בחינת הפסיקה האמורה ובנסיבות של העבירות בהן הורשע הנאשם (בכלל: טיב הפרסומים והיקפם - כאמור, 5 פרסומים ו-6 עבירות), קובע כי מתחם הענישה ההולמת נע בין 8 ועד 20 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

 

18)           נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה: הנאשם בן 27, צעיר יחסית. היה בן 20-22 במועד הפרסומים מושא האישום. שירות המבחן נתן את הדעת לגילו הצעיר דאז והשפעת הסביבה עליו במהלך לימודיו האקדמיים. התסקיר עמד גם על כך שהוא חזר למוטב עם חזרתו לישראל ושילובו בעבודה, במיוחד בסביבת עובדים מגוונת. כיום הוא עובד כשכיר ועתיד להתחתן בחודשים הקרובים. התסקיר שהוגש, הוא חיובי עד כדי כך שעותר להשתת עונש חינוכי בלבד. שירות המבחן לא התרשם מקווים עברייניים או מעמדות אידיאולוגיות פוגעניות אצל הנאשם.

 

19)           עוד לקולת העונש נלקחה בחשבון העובדה לפיה הוא נטל אחריות ללא הצורך בשמיעת עדויות, על כל החיסכון בזמן של העדים, של הצדדים ושל בית המשפט. הנאשם הביע חרטה בפני שירות המבחן, ובדבריו לפניי אף הבהיר כי נטל אחריות על מעשיו והתנצל עוד בהזדמנות הראשונה בחקירתו במשטרה; לדבריו: "אני כאשר נעצרתי וחקרו אותי אני לא שיקרתי להם, אני אמרתי אז שזה פרסומים שלי. אמרתי להם שאני לא ידעתי אז מה ההשלכות והנזק של זה..." (ש' 22-18, ע' 22). הנאשם נעצר 9 ימים ולא הוגשה נגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים.

 

20)           הנאשם נעדר הרשעות קודמות. בהקשר זה, התסקיר ציין כי נפתחו נגדו תיקים חדשים ואף הוגש נגדו כתב אישום באחד מהתיקים, אך לא פורט דבר אודות תיקים אלה. גם המאשימה לא התייחסה לנושא זה בטיעוניה לעונש. מכאן, ההנחה היא כי מדובר בתיקים ובאישום שאינם רלבנטיים.

 

21)           בנוסף, ניתנת הדעת בנדון לחלוף התקופה המשמעותית מאז הפרסום האחרון שביצע הנאשם (חודש 04/2017) ומעצרו, ועד הגשת האישום נגדו בחודש 06/2020 (לאחר יותר משלוש שנים), ומאז עד היום, כאשר במשך כל תקופות אלו לא נפתחו תיקים רלבנטיים חדשים.

 

22)           בנסיבות אלו, יש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

 

23)           הגם שככלל, הענישה הראויה בכגון-דא עליה לכלול מאסר בפועל, סבורני כי במכלול הנסיבות שפורטו לעיל, בפרט חלוף התקופה בין הפרסום האחרון לבין ההעמדה לדין, יש מקום לשקול בכובד ראש שהמאסר ירוצה בעבודת שירות, ובלבד שהנאשם יימצא מתאים לכך. משמע, ככל שלא יימצא מתאים, הוא יישא את מאסרו מאחורי סורג ובריח.

 

24)           יפים כאן דברי חברי, כבוד השופט א' סלע, שנאמרו בנסיבות קרובות בת.פ. (שלום י-ם) 40754-06-19 מדינת ישראל נ' אבו קווידר, פסקה 19 (15.11.2020), :

 

"עם זאת, על אף שכאמור, ככלל, המאסר המושת כעונש על עבירות אלו יהיה לריצוי בפועל, ייתכנו מקרים בהם המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות (ראו: ת"פ 45798-02-16 מדינת ישראל נ' מועלם (פורסם בנבו, 8.11.18). אני סבור, כי מקרה זה הוא אחד ממקרים אלו, היוצאים מן הכלל. כאמור, הנאשם ביצע את העבירות על סף הבגירות. מאז חלפה תקופה ארוכה בה הוא שינה את אורחותיו ועזב את הדרך בה נהג בעבר. התסקיר שהוגש בעניינו הוא חיובי, ויש לראות בשינוי זה ממד של שיקום כמשמעותו בסעיף 40ד'(א) לחוק העונשין. יש להביא בחשבון גם את הפגיעה של ההרשעה בנאשם. כל אלו מובילים למסקנה כי בנסיבות אלו, יש לקבוע כי עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות"

 

עוד על האפשרות להשתת עונש מאסר בריצוי בעבודות שירות במקרים דומים, ראו והשוו: ת.פ. (שלום י-ם) 14839-05-19 מדינת ישראל נ' אבו גומעה (7.6.2020); ת.פ. (שלום י-ם) 36455-12-19 מדינת ישראל נ' עלקם (20.4.2021); ת.פ. (שלום י-ם) 62472-07-17 מדינת ישראל נ' שמאסנה, פסקה 21 (3.7.2019).

 

תוצאה

 

25)           על כן, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א)    שמונה חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ככל שהוא יימצא מתאים לכך.

 

ב)      משית על הנאשם ארבעה חודשי מאסר ככל שיבצע עבירה מבין העבירות שבהן הוא הורשע, או עבירת אלימות מסוג פשע, תוך שלוש שנים מהיום.

 

ג)       הנאשם יתחייב שלא יעבור את העבירות שבהן הוא הורשע תוך שנתיים מהיום, אחרת ישלם סך 7,500 ₪. התחייבות כזו תינתן עד יום 18.12.2022.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

 

המזכירות - להעביר לממונה ולשירות המבחן.

 

 

ניתן היום, י"ח כסלו תשפ"ג, 12 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.