1

1.         כתב האישום מייחס לנאשם איום כלפי מאבטח במוסד לביטוח לאומי והפרעה לשוטר.

            ב"כ הנאשם עותרת לביטול אישום מטעמי צדק. זאת בעיקר מאחר והאישום הוגש מבלי שהתקבל אישור שפיטה ממח"ש, למרות שהנאשם טען מפורשות במסגרת הליך המעצר (לא במסגרת חקירתו) כי שוטרים נהגו בו באלימות.

            ניתן להבין כי במח"ש לא נמצא התיק הרלבנטי, כך למרות שהועבר ע"י המאשימה לפני שנתיים!?

            בינתיים אכן חלפו שנים ממועד האירוע, באופן שקשה להניח כי ערר למח"ש, כמוצע ע"י המשיבה, יניב תוצאה מעשית כלשהי.

2.         סעיף 149 (10) לחסד"פ אכן הרחיב את גבולות דוקטרינת ההגנה מן הצדק, לעומת הקביעות הפסיקתיות שקדמו לו (ר' הדיונים בהצעת החוק ובדברי הכנסת).

            אני סבורה כי הנוהל הקיים לעניין המצאת אישור שפיטה, הינו מהותי, בהיותו מתייחס לזכויות נאשם בהליך פלילי.

2

            עם זאת, בפועל הנאשם לא הועמד לדין בגין הפעלת אלימות כלפי השוטרים, אלא בהפרעה בלבד, כאשר חלקו האחר של האישום מתייחס לאיום כלפי איש הביטחון במל"ל, שאיננו שוטר. לחלק זה של כתב האישום אין רלבנטיות למח"ש.

3.         בנסיבות הנ"ל, מאחר ואני דנה בתיק כשופטת מוקד, אני ממליצה למאשימה להודיע על תיקון האישום, לפחות ע"י ביטולה של הוראת החיקוק שעניינה הפרעה לשוטר.

            אני קובעת תזכורת במעמד ליום 27.3.18 בשעה 08:30.

4.         מזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ח, 18 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.