1

נוכחת:

מתורגמנית לשפה הערבית - הגב' אושרית עמרו

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

נוכח הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיע אותו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

ניתנה והודעה היום ב' שבט תשע"ח, 18/01/2018 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

1.       הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 [להלן: "החוק"].

2

2.       הנאשם תושב דהריה בתחומי הרשות הפלשתינית וביום 29.12.2017 נכנס לישראל ללא היתר כניסה כדין, שהה גם את הלילה ולמחרת בסוף היום ניסה לחזור חזרה ואז נתפס בסמוך למחסום מיתר.

3.       הנאשם כבן 24 עוד מעט, בעברו הרשעה אחת משנת 2015 בגין שלוש כניסות והוא נדון אז למאסר של 35 ימים. הוא הודה בכתב האישום עם הקראתו.

4.       בכניסתו ללא היתר כניסה כדין פגע הנאשם בערך החברתי המוגן העומד בבסיס עבירה זו - זכותה של המדינה לקבוע ולהחליט מי יכנס בשעריה ובגבולותיה, באיזה אופן ולאיזו תכלית, תוך הבטחת הסדר הציבורי ובטחון הציבור. בעצם הכניסה שלא בדרך הרגילה, יש גם הכבדה על רשויות האכיפה שבמקום לאכוף את הסדר והביטחון, נדרשות לעסוק גם במרדפים אחר שוהים בלתי חוקיים.

המאשימה לא טענה למניע ביטחוני בכניסתו של הנאשם לישראל, ואני מוכן להניח כי הגיע לשם מציאת פרנסה. ועדיין, עצם הכניסה לישראל, מקים את אותו פוטנציאל סיכוני, והכניסה עלולה לשמש כר לפעילות נוספת מפרת סדר וביטחון, לא רק על ידי הנכנס עצמו, אלא על ידי הגורמים המעוניינים לכך, ואף שלא בידיעתו או הבנתו של הנכנס. וראו לעניין זה דברי כב' השופט ס. ג'ובראן ברע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.2014) [להלן: "הלכת אלהרוש"]:

"מושכלות ראשונים הם כי הכניסה לישראל שלא כדין ומבלי היתר פרטני פוגעת בבטחון המדינה, בזכותה לקבוע את הבאים בשעריה ועלולה להגדיל את הסיכון לפשיעה מצד אלו ששוהים בה לא כדין... אין חולק כי עצם תופעת הכניסה שלא כדין מגדילה את הפוטנציאל לסיכון בטחוני, בין היתר בכך שהיא פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) לתחומי מדינת ישראל ובכך מסכנת את בטחון תושביה"

אני סבור כי המתחם שנקבע בהלכת אלהרוש שעתרו לו המאשימה שבין מאסר על תנאי ועד ל-5 חודשים, נועד למי שנכנס ונתפס באותו היום, לא בהכרח נכון למי ששהה בלילה בישראל. עם זאת, בוודאי שביהמ"ש לא יחמיר מעבר לעתירת המאשימה. אני קובע את המתחם שבין מאסר על תנאי ל-5 חודשי מאסר.

5.       באשר לגזירת הדין, יש לתת משמעות גם לצורך בהרתעת היחיד והרבים. יש להביא בחשבון את גילו של הנאשם ואת העובדה שביקש לקחת אחריות מהר.

3

6.       יש להביא בחשבון את עברו של הנאשם בתוך המתחם, הן את העובדה שלא עבר עבירה בטחונית והעבירות הן רק כניסה לישראל שלא כדין אולם יש להתחשב בגזר-הדין הקודם והצורך להעלות את רף הענישה מפעם לפעם וראו לעניין זה עפ"ג (ב"ש) 70955-11-17 רואשדה נ' מדינת ישראל (12.12.17).

7.       כמובן שיש להביא בחשבון את העובדה שיש צורך בעיצום כספים אולם כיוון שעד כה לא הוטל רכיב כספי כלשהו, אסתפק בהתחייבות בלבד במקרה דנן והיא תהיה לתקופה המרבית הקבועה בחוק.

8.       אני מביא בחשבון את העובדה שענישתו של הנאשם תפגע בו ובמשפחתו התלויה בו (לדבריו) לצורך פרנסה.

9.       לאחר ששקלתי את כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

(א)  מאסר בפועל של 45 ימים שיימנו מיום מעצרו 30.12.2017.

(ב)   3 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים בכפוף לסעיף 52(ג) בחוק העונשין, שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952.

(ג)    הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. ההתחייבות תהא בסך של 3,000 ₪ ובתוקף ל- 3 שנים ואם לא תחתם בתוך 10 ימים, הוא ייאסר למשך 20 ימים לשם כפייה, אולם יובא מיידית בפני שופט.

אני מורה ללוחמי נחשון לדאוג להחתים את הנאשם עוד היום על ההתחייבות כדי למנוע עיכוב שחרורו בתום ריצוי מאסרו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

הנאשם: אני מבין את גזר-הדין והסבירו לי מה זאת ההתחייבות.