1

ב"כ המאשימה: עו"ד רחל אוליבה-תמם

ב"כ הנאשם: עו"ד אברהם מנצור

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן (להלן: "התיק העיקרי") בעבירות הבאות:

                         א.    ניסיון גניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ביחד עם סעיף 25 לחוק.

                         ב.    כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

2.                  בהמשך לכך, צירף הנאשם תיק נוסף פל"א 106584/14 (להלן: "התיק המצורף"), ובו הודה והורשע בביצוע העבירות הבאות:

                         א.    התחזות כאדם אחר, לפי סעיף 441 לחוק.

                         ב.    שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק.

3.                  על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 13.11.13 בשעה 18:10, התפרץ הנאשם לרכבו של המתלונן, בכך שניפץ את השמשה הקדמית בצדו הימני של הרכב ונכנס אליו. בנסיבות אלו, שבר הנאשם חלקי פלסטיקה מתחת להגה, קרע חוטים ופירק את המתנע של הרכב. באותה עת, שהה הנאשם בישראל ללא היתר שהייה כדין.

2

4.                  על פי המתואר בעובדות כתב האישום בתיק המצורף, עובר לתאריך 22.6.11 בחברון, זייף הנאשם יחד עם אחר, תעודת זהות (להלן: "התעודה המזויפת") של אזרח ישראלי העונה לשם גאסם. ביום 22.6.11 בשעה 19:48, שהה הנאשם בישראל והתחזה לאזרח ישראלי, באמצעות הצגת התעודה המזויפת לשוטר, ובכך הכשיל את השוטר בתפקידו. בהמשך, נעצר הנאשם, והזדהה בפני השוטרים בשמו ובפרטיו של קטין בשם מוחמד חסאסנה. הנאשם הזדהה כך בשנית בחקירתו במשטרה. נגד הנאשם הוגש ביום 24.6.11 כתב אישום לבית משפט השלום לנוער. ביום 4.7.11 נדון הנאשם על פי הודאתו בבית משפט לנוער, ונשפט בשמו של מוחמד לעונש של 31 ימי מאסר בפועל, 3 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות.

5.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן. הצדדים יטענו באופן חופשי לעונש.

טיעוני הצדדים

6.                  לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד נדב רייכמן, הנאשם, יליד 1985 הודה והורשע בצירוף שני תיקים. ישנה פגיעה בערכים החברתיים המוגנים של הגנה על ריבונות המדינה, זכות הקניין, וכן פגיעה בהליך שיפוט תקין. מתחם העונש ההולם בגין מעשי הנאשם בתיק העיקרי הינו החל מ- 15 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 30 חודשים. מתחם העונש ההולם בגין מעשיו בתיק המצורף הינו החל ממספר חודשי מאסר בפועל ועד לשנת מאסר בפועל. הנאשם נכנס לשטחה של מדינת ישראל שלא כדין, במטרה לבצע עבירות כלכליות. מדובר על עבירות אשר קלות לביצוע אולם קשות לאכיפה. זהותו אותרה לפי דגימת D.N.A. גניבת רכבים מובילה לפגיעה באזרחי המדינה בפן הביטוחי, בכך שתעריפי פוליסות הביטוח יתייקרו ככל שתהיינה יותר פריצות. בתיק המצורף הנאשם התחזה בחקירת המשטרה לקטין תושב ישראל, וכן נשפט בבית משפט לנוער בעודו בגיר, ואף הרשעתו נרשמה על שמו של אחר. לנאשם 4 הרשעות קודמות, כולל ההרשעה בתיק המצורף. הנאשם ממשיך לבצע עבירות, ואין בהרשעותיו ובעונשי המאסר אשר ריצה כדי להרתיעו. המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, כולל הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים, מאסר על תנאי, קנס כספי והפעלת ההתחייבות בסך 5,000 ₪.

3

7.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אברהם מנצור, בעת קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בנסיבות האינדיבידואליות של המעשה והן של העושה. במקרה דנן, מדובר על עבירת ניסיון גניבת רכב ישן. אומנם נגרם לרכב נזק, אולם הרכב לא נגנב. הנאשם ביצע את המעשה בשעה 18:00, דבר המצביע על כך שהוא פעל באופן ספונטאני, ולא כחלק מכנופיה. למעשיו לא נלווה מעשה אלימות, ולפיכך, הפגיעה בפרטיות הקורבן ובביטחון הציבור הינה מינורית. מנעד הענישה נע בין מאסר על תנאי או עבודות שירות, ועד לשנת מאסר בפועל. מדובר על עבירה אינסטרומנטלית, אשר בוצעה על רקע מצוקה כלכלית קשה. לנאשם נסיבות אישיות סבוכות, גדל בעוני מחפיר, התייתם מאמו כשהיה בן 20, אביו מובטל, סיים 5 שנות לימוד בלבד, נטול מקצוע, נישא בגיל צעיר, אב לילד בעל מום מולד (נ/1), רעייתו בחודשי הריון מתקדמים והוא אמון על פרנסת המשפחה. ניכר כי הטלת עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת תפגע קשות במשפחת הנאשם. הנאשם הודה ונטל אחריות למעשיו. ב"כ הנאשם עתר להשית עליו עונש מאסר בפועל לתקופה שלא תעלה על 10 חודשים.

8.                  הנאשם הביע חרטה על מעשיו. ציין כי מצבו המשפחתי קשה והבטיח שלא ימעד עוד בעתיד.

דיון

9.                  לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם מאסר בפועל לתקופה משמעותית, כולל הפעלת המאסר על תנאי, לצד עונשים נלווים.

10.              במקרה דנן כתב האישום בתיק העיקרי מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד. כמו כן, כתב האישום בתיק המצורף מתאר אירוע נוסף אשר בגינו יש לקבוע מתחם עונש הולם נפרד.

קביעת מתחם העונש ההולם

11.              קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

12.              במקרה דנן, הערך החברתי שנפגע מניסיון גניבת הרכב הינו הגנה על הקניין. כמו כן, הערך החברתי שנפגע מעבירת הכניסה לישראל הינו, זכותה של מדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה. הערך החברתי שנפגע מעבירת ההתחזות הינו ההגנה על תקינותם של המסמכים ועל תפקודן התקין של רשויות אכיפת החוק.

13.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי היתה פגיעה משמעותית בערכים החברתיים המוגנים. הנאשם נכנס לשטחה של ישראל שלא כדין, וניסה לגנוב את רכבו של המתלונן. ביצוע הגניבה אמנם לא הושלם, אך לרכב נגרמו נזקים עקב מעשי הנאשם. כמו כן, בתיק המצורף הנאשם ביצע עבירות של התחזות ושיבוש הליכי משפט, כאשר החזיק תעודת זהות מזויפת, ואף נשפט בשמו של אדם אחר. המעשים הללו הינם בעלי חומרה וגורמים לפגיעה ברשויות אכיפת החוק ובמערכת המשפט. לנאשם ישנה הרשעה אשר אינה נמצאת ברישומו הפלילי עקב התחזותו.

14.              בנוגע לנזקי גניבות הרכבים מן הראוי להפנות לדברי כב' השופט י' עמית, בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10), אשר נאמרו אמנם בהקשר של דיני המעצרים, ואולם כוחם יפה אף לנושא הענישה:

4

"פתאום קם אדם בבוקר ומוצא...' שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

15.              השילוב של עבירות רכוש ועבירות הכניסה לישראל יוצר חומרה של ממש. בעניין זה יש להדגיש כי בתי המשפט נוהגים בגישה סלחנית ומקלה כלפי שוהים בלתי חוקיים, אשר מובאים לדין בגין עבירות של כניסה לישראל בלבד, ללא עבירות נלוות. הגישה השיפוטית הינה שיש לנהוג במידת הרחמים כלפי אדם אשר נכנס לישראל אך ורק כדי לשבור שבר ולהביא לחם לביתו בעמל כפיו. ברם, גישה זו אינה יכולה להיוותר על כנה במקרה של נאשם, אשר נכנס לישראל כדי לבצע עבירות רכוש שפוגעות בציבור בישראל. במקרים מסוג זה, נדרשת ענישה מחמירה יותר, אשר תהלום את חומרת המעשים. מאידך גיסא, מובן הדבר שלגבי עבירת ניסיון גניבת הרכב שלעצמה, אין מקום להחמיר בעונשו של הנאשם, רק מפאת העובדה שמדובר בשוהה בלתי חוקית.

16.              ברע"פ אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.06) קבע כב' השופט א' רובינשטיין את הדברים הבאים בנוגע לגניבות רכב, אשר לא נס ליחם:

"...למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור (פסק הדין בע"פ 5724/95 ניתן ב-12.5.96), כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

17.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים, במנעד רחב, כמפורט להלן:

א.          ברע"פ 10070/08 אבו יחיא נ' מדינת ישראל (29.12.08), נדחתה בקשת רשות ערעור של הנאשם שהורשע בעבירה של פריצה לרכב, חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב. לנאשם עבר פלילי מכביד. הנאשם נידון לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, והופעלו מאסרים על תנאי, כך שסך הכול הוטל על הנאשם עונש של 35 חודשי מאסר בפועל.

ב.           רע"פ 2955/10 אליהו נ' מדינת ישראל (25.4.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בהתאם להודאתו בעבירות של חבלה ברכב במזיד, פריצה לרכב במטרה לגנוב וגניבה מרכב. נאשם בעל עבר פלילי. דינו נגזר ל- 12 חודשי מאסר בפועל, וכן הופעלו מאסרים על תנאי, כך שסך הכול נגזר עליו לשאת ב- 25 חודשי מאסר בפועל.

5

ג.             ברע"פ 11428/05 עבדו נ' מדינת ישראל (14.12.05), נדחתה בקשת רשות ערעור של הנאשם שהורשע בעבירות של פריצה לרכב במטרה לבצע גניבה, ניסיון גניבת רכב, גניבה מרכב והחזקת מכשירי פריצה. הנאשם בעל עבר פלילי. נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

ד.           ברע"פ 2011/10 בדרן נ' מדינת ישראל (12.4.10), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר החמיר בעונשו של נאשם, נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירת גניבת רכב וניסיון לגניבת רכב. נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל.

ה.          בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 29574-02-13 מדינת ישראל נ' אלפקיר (24.2.13), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש של נאשם, שהורשע בביצוע עבירות של פריצה לרכב וגניבה מתוכו, ניסיון גניבת רכב, חבלה במזיד לרכב, החזקת כלי פריצה ובעבירות נלוות. עונשו של הנאשם הוחמר מ- 14 חודשי מאסר בפועל ל- 24 חודשים.

ו.             בע"פ (מח' ת"א) 70034/08 מדינת ישראל נ' עאיש (15.6.08), החמיר בית-המשפט המחוזי בעונשו של נאשם, בעל עבר פלילי, אשר הורשע בעבירה של גניבת רכב (משאית) ל- 14 חודשי מאסר בפועל.

ז.            בת"פ (מח' ב"ש) 4994-02-10 מדינת ישראל נ' אלשעור (18.3.10), הורשע נאשם לפי הודאתו בביצוע עבירות של פריצה לרכב, גניבת רכב וכניסה ושהייה לישראל שלא כדין. הנאשם נעדר עבר פלילי. נידון ל- 9 חודשי מאסר בפועל.

ח.          בת"פ (פ"ת) 27509-08-13 מדינת ישראל נ' חאמד (24.4.14), הורשע נאשם בעבירות של גניבה ופריצה לרכב ושהייה שלא כדין. נידון ל- 16 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

ט.          בת"פ (פ"ת) 9235-02-13 מדינת ישראל נ' אבו הניה (17.9.13), הורשע נאשם בהתאם להודאתו בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב, נהיגה פוחזת והפרעה לשוטר. הנאשם נעדר עבר פלילי. נידון ל- 12 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

י.             בת"פ (י-ם) 53317-07-12 מדינת ישראל נ' פטאפטה (11.12.12), הורשע נאשם לפי הודאתו בשתי עבירות של גניבת רכב ובכניסה לישראל שלא כדין. הנאשם יליד 1991 ונעדר עבר פלילי. נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

יא.       בת"פ (פ"ת) 7206-01-14 מדינת ישראל נ' סמיח (28.5.14), הורשע נאשם לפי הודאתו בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבת רכב ונהיגה ברכב מנועי ללא רישיון. הנאשם נעדר עבר פלילי, ונידון ל- 9 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

6

18.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.          הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה; הנאשם ביצע עבירת של ניסיון גניבת רכב. אילו היה מצליח להשלים את מטרתו, הרי שרכבו של המתלונן היה נגנב.

ב.           הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנאשם ניסה לגנוב את רכבו של המתלונן, וגרם לו נזקים בכך ששבר חלקי פלסטיק מתחת להגה, קרע חוטים ופירק את המתנע של הרכב. כמו כן, הנאשם אף ביצע עבירת התחזות ברף חמור, כאשר התחזה לקטין ואף נשפט בבית משפט לנוער בשמו של הקטין ובעודו בגיר.

ג.             הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם ביצע את המעשים על רקע מצוקה כלכלית. כמו כן, לנאשם נסיבות חיים מורכבות ומשברים משפחתיים.

19.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות שתיק העיקרי, הינו החל משבעה חודשי מאסר בפועל ועד ל- 20 חודשים. כמו כן, מתחם העונש ההולם בגין העבירות נשוא התיק המצורף, הינו החל ממאסר על תנאי ועד לשישה חודשי מאסר בפועל.

20.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

21.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.          הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; מובן הדבר כי הטלת עונש מאסר לתקופה ממושכת תפגע בנאשם, יליד 1985. עם זאת, זוהי איננה מעידתו הראשונה של הנאשם, והוא אף ריצה עונשי מאסר.

ב.           הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם; לנאשם רעייה בחודשי היריון מתקדמים וילד קטן שנולד עם מום. הנאשם הינו המפרנס היחיד של משפחתו, אשר שרויה במצוקה כלכלית, וניכר כי מאסר בפועל יפגע במשפחתו באופן משמעותי.

ג.             נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה באשמה ונטל אחריות מלאה על מעשיו.

ד.           נסיבות חיים קשות של הנאשם שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; לנאשם נסיבות חיים מורכבות, ואף היום חווה מצוקה כלכלית קשה.

7

ה.          חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות; העבירות שבתיק המצורף בוצעו בשנת 2011. בתיק העיקרי לא קיים חלוף זמן ממשי.

ו.             עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לחובת הנאשם ארבע הרשעות קודמות, כולל ההרשעה בה התחזה לקטין אשר איננה מופיעה ברישומו הפלילי. הנאשם הורשע בגין ביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, גניבה מרכב, גניבת רכב, ניסיון, שבל"ר ונטישה באותו מקום, התחזות כאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה במזיד לרכב, החזקת כלי פריצה לרכב ופריצה לרכב. כמו כן הנאשם ריצה עונשי מאסר בגין הרשעותיו, בין היתר לתקופה של 10 חודשים, ואף תלוי ועומד בעניינו מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 3 חודשים.

22.              עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לכך שלחובת הנאשם הרשעות קודמות, בין היתר, בגין ביצוע עבירות דומות. הנאשם אף ריצה עונשי מאסר בגין הרשעותיו, ואולם לא היה בכך כדי להרתיעו מלשוב לסורו. כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם, בשים לב לשכיחות העבירות.

23.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, כולל הפעלת מאסר על תנאי במצטבר, מאסר על תנאי, קנס כספי, פיצוי למתלונן ומימוש ההתחייבות.

הרכיבים הכספיים

24.              כאשר עסקינן בעבירות רכוש שמטרת ביצוען כלכלית, מן הראוי שאף הענישה תישא פן כלכלי אשר יהווה מענה עונשי הולם. עם זאת, בקביעת שיעור הקנס יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם. כמו כן, יש לפצות את המתלונן בגין הנזק כתוצאה מניסיון גניבת הרכב, וכן בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.

סוף דבר

25.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          13 חודשי מאסר בפועל, שמניינם מיום מעצרו מיום 3.3.14.

ב.           אני מורה על הפעלת 3 חודשי מאסר על תנאי שהוטלו על הנאשם בת"פ (ק"ג) 39147-05-13 מדינת ישראל נ' חסאסנה (22.7.13), אשר ירוצו במצטבר למאסר אשר מוטל בגין תיק זה, כך שסה"כ ירצה הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו.

ג.             12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ד.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, כל עבירת רכוש מסוג עוון, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

8

ה.          4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

ו.             קנס כספי בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.3.14.

ז.            פיצוי כספי למתלונן בתיק העיקרי, עד תביעה מס' 12, בסך של 2,000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.1.15, ויועבר למתלונן בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה. כל סכום שיופקד בקופת בית המשפט ייזקף תחילה לפירעון הפיצויים.

ח.          הפעלת התחייבות בסך של 5,000 ₪ שהוטלה על הנאשם בת"פ (ק"ג) 39147-05-13 מדינת ישראל נ' חסאסנה (22.7.13). ההתחייבות תשולם עד ליום 1.2.15. ככל שלא תשולם, יישא הנאשם ב- 50 ימי מאסר תמורתה.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ד, 10 ספטמבר 2014, במעמד הצדדים.