1

לפני בקשה לביטול החלטתי מיום 12.11.17 בה קבעתי שיש לראות באי הגשת הסיכומים מטעם ב"כ הנאשם משום ויתור על הגשת סיכומים מטעמה.

בפתח הדברים אחזור ואציין, כפי שציינתי בהחלטתי מאתמול, שהגשת הסיכומים הינה זכות של הנאשם (סעיף 169 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982. במלים אחרות, אי הגשת סיכומים אינה מובילה בהכרח לתוצאה של הרשעה, כפי שנטען בבקשה, ומכאן שהטענה לפיה שלילת האפשרות להגיש את הסיכומים תוביל באופן אוטומטי להרשעת הנאשם, דינה להידחות.

נקודה שנייה הטעונה הבהרה היא שבניגוד לאמור בבקשה, בית המשפט לא התרשם שב"כ המאשימה התייחסה אל ב"כ הנאשם באופן לא קולגיאלי. אכן, במהלך הדיונים הוחלפו בין הצדדים אמירות שמוטב היה להימנע מהן, אולם לא ניתן להטיל את ה"אשם" לרוח העכורה שנשבה באולם בית המשפט על צד זה או אחר.

2

אשר לבקשה שהוגשה אתמול מטעם המאשימה, הרי שזו נולדה כתוצאה מכך שב"כ הנאשם לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו, דבר שהשפיע על מועד הגשת התגובה מטעם המאשימה. יצוין שב"כ המאשימה לא ביקשה במסגרת בקשתה שלא לאפשר לב"כ הנאשם להגיש את הסיכומים, אלא ביקשה מבית המשפט לדרוש הסברים לאיחור ולדחות את מועד התגובה שניתן למאשימה, משזה הפך לא רלוונטי כתוצאה מהאיחור.

לגופו של עניין -

הסיכומים בתיק זה היו אמורים להישמע עוד ביום 9.11.17, זאת לאחר שבתיק זה היו מספר דחיות, כולן בעטיה של ב"כ הנאשם. בית המשפט דחה פעם אחר פעם את הדיונים בתיק הוכחות, שבלשון המעטה אינו מורכב מבחינה ראייתית (שמיעת שלושה עדים ונאשם בתיק שהאירוע נושא כתב האישום בו נקודתי), כך שבסופו של יום הוקצו לצורך שמיעתו לא פחות מארבע ישיבות. למותר לציין שמועדים אלו נקבעו על חשבון זמן שמיעתם של תיקים אחרים.

כך, באחת הפעמים טענה ב"כ הנאשם שחלתה, אולם צרפה תעודה רפואית שאינה תקפה למוסדות משפטיים ושלא היה בה כדי להבהיר את נסיבות אי התייצבותה לדיון שנקבע. באותו מקרה, ועל מנת שלא לפגוע בהגנת הנאשם (מה גם שהנאשם עצמו לא התייצב לאותו דיון, עובדה שגררה אחריה הוצאת צו הבאה נגדו), הוריתי על דחיית הדיון במטרה להביא את הליך ההוכחות לקו הסיום לאחר שקולו של הנאשם ישמע.

ואולם, מסתבר שגם לדיון האחרון הגיעה ב"כ הנאשם כשהיא אינה ערוכה, הפעם בשל העובדה שלטענתה שכחה את התיק בבית והביאה עמה לדיון תיק אחר בו היא מטפלת. לבקשת ב"כ הנאשם אפשרתי לה, לפנים משורת הדין, להגיש את הסיכומים בכתב עוד באותו יום, זאת על מנת שבית המשפט יוכל להתחיל במלאכת ניתוח הראיות מיד לאחר המשפט, ובשים לב ללוחות זמנים של בית המשפט.

אציין שבמהלך הדיון האחרון הבהירה ב"כ הנאשם שסיכומיה מוכנים. משכך, דומה שלא הייתה כל מניעה להעבירם לבית המשפט עוד באותו יום, גם אם לאחר הוספת מספר מלים בקשר לגרסת הנאשם שנשמעה באותו יום.

3

בבקשה שלפני נטען שעוד טרם הדיון שנערך ביום 9.11.17 לא חשה ב"כ הנאשם בטוב, אולם התייצבה בכל זאת באולם לאור הדחיות הרבות שהיו בתיק זה. להערכת בית המשפט, תפקדה ב"כ הנאשם במהלך הדיון היטב, ולמרבה השמחה לא ניכרו בה סימני מחלתה. מכל מקום, דבר מחלתה של ב"כ הנאשם לא נטען במהלך הדיון שנערך, גם לאחר שהובהר לה שעליה להגיש סיכומיה עוד באותו יום.

אני מוצא להבהיר, ככל שהדברים אינם ברורים דיים, שגם אם החמיר מצבה של ב"כ הנאשם בהמשך היום, כפי שנטען בבקשה, מן הראוי היה להגיש בקשה לדחיית מועד הגשת הסיכומים עוד באותו יום, או לכל הפחות באחד משלושת הימים שחלפו מאז. כאמור, הדבר לא נעשה ויש להביע מורת רוח מהתנהלות זו.

למותר לציין שגם לבקשה הנוכחית לא צורפה כל תעודה רפואית.

הסיכומים בתיק זה היו אמורים להישמע זה מכבר. עם זאת, על אף המחדלים וכאשר טובת הנאשם והגנתו לנגד עיני, אאפשר, לפנים משורת הדין, הגשת הסיכומים עד מחר 14.11.17 שעה 12:00.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד חשוון תשע"ח, 13 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.