ת”פ 2121/11/13 – מדינת ישראל נגד ולרי חיזגייב
בית משפט השלום באשדוד |
||
ת"פ 2121-11-13 מדינת ישראל נ' חיזגייב(עציר)
|
|
26 ינואר 2014 |
1
|
ת"פ 2147-11-13 |
|
בפני כב' השופטת גילת שלו |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
||
נגד
|
|||
הנאשם |
ולרי חיזגייב (עציר) |
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה - עו"ד ישי נגר
הנאשם מובא ממעצר וב"כ עו"ד אדי נוז
מתורגמנית לשפה הרוסית
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
כתב האישום יתוקן כמבוקש. המזכירות תסרוק את כתב האישום המתוקן.
פוסקת לעדות, חגידה
אבדוב ותמרה אבדוב, שכר בטלה, בשכר המקסימלי הקבוע בסעיף
מוסבר לעדות כי יש לגשת מיידית למזכירות בית המשפט לצורך הסדרת העברת התשלום.
ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תשע"ד, 26/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
גילת שלו, שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
הכרעת דין
על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיעה אותו בכל המיוחס לו בכתב האישום המתוקן.
ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תשע"ד, 26/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
גילת שלו, שופטת |
2
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת סכין והתנגדות למעצר.
על פי כתב האישום המתוקן, ביום 31/10/13, בשעות אחר הצהריים, הלך הנאשם ללא חולצה לגופו בסמוך לביתו, כשהוא אוחז בסכין מטבח שלהבה באורך 17 ס"מ וכשהבחין בשוטרים השליכה לתוך סבך צמחיה.
כאשר השוטרים הודיעו לנאשם כי הוא מעוכב לתחנת המשטרה, סירב הנאשם לעיכוב, החל להשתולל ולצעוק והלך עם אחותו לכיוון ביתו, נכנס לדירה כשהשוטרים אחריו וניסה לנעול את דלת הדירה מבפנים. בשלב זה הודיע שוטר לנאשם כי הוא עצור ופתח את הדלת בכוח ואז הנאשם ניגש למגירת הסכום במטבח והוציא ממנה סכין שלהבה באורך של 5 ס"מ, אחז את הסכין בידו וביד שמאל כף מטבח ואיים שאם השוטרים לא יעופו מהבית הוא ידקור את עצמו, תוך שהוא מצמיד את להב הסכין לבטנו.
כאשר השוטר ניסה להרגיע את הנאשם, איים הנאשם לתקוף את השוטר בכך שהניף את הסכין והחל לצעוד לעברו. בנסיבות אלו השתמש השוטר בגז פלפל, עצר את הנאשם והוביל אותו לניידת תוך שהנאשם משתולל ומאיים שירצח את השוטרים.
הנאשם ביצע את המעשים בהיותו בגילופין.
הנאשם יליד 1956 ואין לחובתו הרשעות קודמות.
העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות, ורבות נכתב על הצורך למגר את התופעות של החזקת סכין ושל קלות השימוש בסכין.
וכך נקבע בע"פ 242/07 אולימבוב נ. מדינת ישראל (11.1.07):
"אין צורך להכביר מלים על כך שסכין קוראת לשולף ולדוקר כשם שפירצה קוראת לגנב; "תת תרבות הסכין" על גילוייה השונים - מהחזקת סכין ועד לשימוש אלים בה - היא אורח תדיר, לא רצוי, בבתי המשפט, לרבות בבית משפט זה; היא כבר גבתה לא מעט חיי אדם, ועל כן אין מנוס מענישה מרתיעה לגביה, בכל גילוייה".
3
לפיכך, קבע בית המשפט העליון במספר רב של הזדמנויות, כי יש לעשות כל מאמץ למגר את "תת תרבות הסכין" שפשתה בקרבנו, ואשר פגיעתה בציבור קשה, בין היתר ע"י הטלת עונשים כבדים על נאשמים שביצעו עבירות בסכין, ובכלל זה גם הטלת עונשי מאסר בפועל על מי שעבר עבירה של החזקת סכין בלבד, וגם על נאשמים נעדרי עבר פלילי.
וכך, ברע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל (12.6.08), אושר עונש של חודשיים מאסר בפועל על אדם נעדר עבר פלילי, שהורשע בעבירה של החזקת סכין בלבד, וזאת למרות תסקיר חיובי. מקרה זהה נדון ברע"פ 9400/08 מועטי נ' מדינת ישראל (20.11.08).
ברע"פ 242/07 אולימבוב הנ"ל, אושר פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר החמיר בעונשו של נאשם כבן 20, שהורשע בשתי עבירות של החזקת סכין (השניה בעת שהמתין לתסקיר בגין העבירה הראשונה), והטיל עליו חמישה חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה בן 4 חודשים במצטבר, במקום 6 חודשי מאסר בעבודות שירות שהוטלו עליו בבית המשפט השלום.
ברע"פ 5127/09 יפקח הנ"ל, אושר עונש של חמישה חודשי מאסר בפועל על אדם שהורשע בעבירות של החזקת סכין בעת שהיה שרוי בגילופין והכשלת שוטר בדרך של בריחה מהשוטרים.
ברע"פ 5998/09 שמאיב נ. מדינת ישראל (1.11.09), בעניינו של אדם נעדר עבר פלילי משמעותי, אשר הגיע לחנות מכולת השייכת למתלונן ואיים עליו באמצעות סכין גדולה כי ירצח אותו ויגרום נזק למוצרים בחנות, אושר פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הקל בעונש ודן אותו לעונש של שמונה חודשי מאסר בפועל.
בנוסף לכך נקבע כי אדם המרשה לעצמו להרים יד על שוטר, הממלא תפקידו כדין, לאיים עליו ולנקוט כלפיו בשפה בוטה, מעיד על עצמו כי אין עליו מורא החוק, ואין בלבו כבוד לרשויות אכיפת החוק.
הערך המוגן במסגרת עבירות אלו, מעבר להגנה על שלומם וכבודם של השוטרים, ככל האדם, הוא הערך של שמירה על חוק וסדר, והצורך החברתי רם המעלה לאפשר לרשויות החוק לתפקד ללא מורא.
בתפ"ח (מחוזי חיפה) 7028/08 מדינת ישראל נ' אושרי ואח', נאמר בהקשר זה:
4
"מיותר לציין עד כמה קשה ותובענית עבודתו של שוטר הממלא
את תפקידו לצורך שמירת הסדר הציבורי, אכיפת החוק ושמירה על ביטחונם ושלומם האישי
של אזרחים מן הישוב. פגיעה באנשי המשטרה, מהווה כפגיעה בסמל שלטוני לכל עניין
ודבר.
יהא מי שיטען כי הגנה על מי שמופקד על שמירת החוק מהווה הגנה על הציבור כולו ועל
כן, הפגיעה בשוטרים מחייבת תגובה עונשית הולמת, מרתיעה וכואבת על מנת להרתיע את
הנאשם שבפנינו ועבריינים בפוטנציה".
בע"פ 3236/98 אבו דריס ואח' נ' מדינת ישראל, צוטטו הדברים הבאים:
"מערכת אכיפת החוק, ובראשה מערכת בתי המשפט, חייבת להראות לשוטרים כי אינם נשלחים למשימותיהם ללא הגנה; מן הצד השני, חייב הציבור לדעת כי כל המנסה לפגוע בשוטרים במילוי תפקידם, לא יוכל לצאת בעונש קל. עצם הפגיעה בשוטרים היא החמורה, ולאו דווקא תוצאותיה".
גם המחוקק הביע דעתו בקובעו עונשי מאסר חובה בגין עבירות כנגד שוטרים, ובעבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, מדובר בעונש מאסר חובה של שבועיים לפחות.
בענייננו, אין ספק כי העבירות שביצע הנאשם מצדיקות עונש מאסר הנע בין מס' חודשים לבין 15 חודשי מאסר בפועל.
הסניגור הפנה לגזר דין של ביהמ"ש זה מת"פ 33117-08-13, שם דובר במקרה דומה של אדם שהיה נתון תחת השפעת אלכוהול שהסתובב ברחוב תוך שהוא מחזיק בסכין, התנגד למעצר ואף תקף שוטר והעליב שוטרים, ולחובתו הייתה הרשעה קודמת בגין עבירת אלימות חמורה והצדדים הציגו הסדר טיעון במסגרתו עתרו במשותף להטיל על הנאשם 10 חודשי מאסר, בין היתר על רקע שכרותו של הנאשם שעמדה ברקע לעבירות.
בענייננו כאמור מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, שזהו מעמדו המשפטי הראשון, ומנגד, במי שלא עבר טיפול בבעיית האלכוהול כך שלא ניתן לנקוט בעניינו ברף התחתון של המתחם.
באיזון שבין חומרת העבירות לבין עברו הנקי של הנאשם והודייתו, נראה לי כי ניתן להתחשב במידה מסוימת בנאשם ולא לנקוט עמו במלוא חומרת הדין.
לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:
1. מאסר בפועל למשך 7 חודשים.
המאסר יימנה מיום מעצרו 31/10/13.
5
2. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.
המאסר המותנה יופעל אם תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו, יעבור הנאשם עבירה נוספת בה הורשע או כל עבירה כנגד שוטרים.
3. הנאשם יחתום היום על התחייבות בסך 2,500 ₪ שלא לעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע, או כל עבירה כנגד שוטרים למשך שנתיים מיום שחרורו. לא יחתום, ייאסר למשך 25 ימים.
הסכינים יושמדו.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבימ"ש מחוזי ב"ש.
ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תשע"ד, 26/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
גילת שלו, שופטת |
הוקלדעלידישנירנסימי