1

 

 

 

כתב האישום

 

 

2

1.         על פי עובדות כתב האישום בין השנים 2013-2008, הנאשם עסק בעבודות ניקיון ואספקת כוח אדם והיה רשום כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן: חוק מס ערך מוסף). הנאשם היה בכל המועדים הרלוונטיים לכתב האישום המנהל הפעיל של העסק.

 

2.         במהלך השנים 2013-2008, הנאשם הוציא 229 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס לעוסקים שונים, וזאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים, וזאת במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס. סך החשבוניות הכוזבות שהוציא הנאשם הסתכמו בסך של 10,572,605 ₪ כולל מע"מ, כאשר מס העסקאות הגלום בהם הוא 1,511,721 ₪.

 

3.         הנאשם הודה בעובדות כתב האישום ולכן הורשע בביצוען של 229 עבירות של ביצוע פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו לפי סעיף 117(ב1) לחוק מס ערך מוסף, וזאת בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 117(ב2)(2)(3) לחוק מס ערך מוסף.

 

הצגת הסדר לעונש ואי עמידת הנאשם בתנאי ההסדר

 

4.         ביום 5.11.17 הצדדים הציגו הסדר טיעון ואשר לפיו הנאשם יודה בכתב האישום כלשונו ויורשע בעבירות המפורטות בו והטיעונים לעונש יידחו לחודש ינואר 2018 ואם עד אז הנאשם ישלם סך של 400 אלף ₪ מסך גובה המחדל שבכתב האישום, אזי המאשימה תגביל את עצמה לעונש ראוי של 24 חודשי מאסר בפועל וההגנה תטען באופן חופשי לעניין המאסר בפועל. כמו כן, סוכם שהיה והנאשם ישלם 500 אלף ₪ מסך המחדל שבכתב האישום, אזי המאשימה תטען ל-22 חודשי מאסר בפועל ומנגד ההגנה תטען באופן חופשי לעניין רכיב המאסר. בנוסף,

סוכם כי יוטל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס כספי לפי שיקול דעתו של בית המשפט. היה והנאשם לא ישלם את מי מהסכומים שצוינו, אזי המאשימה לא תגביל את עצמה לתקרה של עונש מאסר וכל צד יהיה רשאי לטעון באופן חופשי.

 

5.         בסופו של יום, על אף דחיות מרובות שניתנו לנאשם שבמהלכן אף מסר המחאות לתשלום חלק מסכום המחדל, המחדל לא הוסר כלל וההמחאות שמסר לרשויות המס לא נפרעו בשל היעדר כיסוי. בפועל, הנאשם לא שילם דבר לרשויות המס על חשבון המחדל ולכן סכום המחדל נותר כפי שהוא.

 

טענות הצדדים לעונש

3

 

6.         באת כוח המאשימה טענה שיש להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת בחלקו העליון של מתחם העונש ההולם שלטענתה נע בין 18 ועד 36 חודשי מאסר בפועל וכן קנס כספי גבוה ומשמעותי. המאשימה הבהירה שחלק ממקבלי החשבוניות הכוזבות מהנאשם הועמדו לדין (ראו את כתבי האישום ת/1, ת/2 ו-ת/3). כמו כן, מקבלי חשבוניות אחרים לא הועמדו לדין לאחר ששילמו כופר לרשויות המס.

 

7.         בא כוח הנאשם טען שמתחם העונש ההולם שמוצע על ידי המאשימה הוא מחמיר ולא משקף את מדיניות הענישה הנוהגת. כמו כן, טען כי הנאשם נוצל על ידי אחרים שקיבלו ממנו את החשבוניות הפיקטיביות ואף הבטיחו לסייע לו להסיר את המחדל מושא העבירות שבהן הורשע, אך הבטחותיהם התבררו בדיעבד כהבטחות שווא. כמו כן, בא כוח הנאשם הגיש מסמכים רפואיים שנוגעים לנאשם ואשר לפיהם הוא סובל מבעיות ברגליו, חלקן בשל בעיה גנטית שממנה הוא סובל וחלקן בשל תאונת דרכים שהייתה לו בעבר, דבר שמקשה עליו בתפקוד במקומות עבודה. הנאשם נשוי ואשתו בהיריון וסובל מבעיות כלכליות שבאות לידי ביטוי גם בשל חובות שצבר בלשכות ההוצאה לפועל ואשר מסתכמים בלמעלה מ-680 אלף ₪ (נ/3).

 

מתחם העונש ההולם

 

8.         הנאשם טען שבעת ביצוע העבירות מושא כתב האישום הוא נוצל על ידי אחרים. במילים אחרות, טענתו היא שיש לו "מידת אשם" נמוכה בביצוע העבירות מושא כתב האישום. תחילה יצוין שבעובדות כתב האישום לא נאמר כלל שמדובר בנאשם שנוצל על ידי אחרים וגם אין תיאור של ניצול כלשהו. כמו כן, כידוע, ככל שנאשם מבקש לטעון שהעבירות שבהן הורשע בוצעו בנסיבות מקלות, עליו הנטל להביא ראיות לגבי קיומן של אותן נסיבות, ומשלא עשה כן, כפי שקרה במקרה שבפניי, אין לו אלא להלין על עצמו. על כן, הטענה של הנאשם שנוצל בידי אחרים דינה להידחות ואיננה משפיעה כהוא זה על גבולות מתחם העונש ההולם שייקבע בעניינו.

 

9.         מעבר לנדרש, אפנה בעניין זה לדברים שנקבעו ב-רע"פ 4791/08 כהן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.2.2009), בפסקה 15 לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן, ואשר לדעתו הצטרפו כבוד השופטים ארבל ודנציגר:

 

4

"בעניין האמירות כי המבקש לא היה הגורם המרכזי בעבירות וכי ככל הנראה לא הפיק מהן טובת הנאה, ספק בעיניי מה משקלן של אמירות אלו. כשם שקבע בית המשפט המחוזי, אף אם נקבל את טענת המבקש כי היה רק "איש קש" עבור אותו רבי אשר בפועל ניהל את החברה, אין זה ברור כלל וכלל כי יש בכך כדי להפחית מחומרת מעשיו. אדם המאפשר במודע כי ייעשה בו שימוש כ"איש קש", היינו עומד בחזית העבירה על מנת שאליו תופנה האצבע המאשימה, מה לו כי ילין על ש"תכניתו" התגשמה?"

 

(ההדגשה לא במקור)

 

10.       לגבי "מידת הנזק" שנגרמה לציבור מהעבירות שבהן הורשע הנאשם, סכום המע"מ שגלום בחשבוניות הכוזבות היה בסך של 1,511,721 ₪. בא כוח הנאשם טען שהנזק שנגרם לרשויות המס נמוך יותר מהסכום האמור מאחר ויש לקזז ממנו את הסרת המחדלים בעבירות המקבילות שבוצעו על ידי חלק ממקבלי החשבוניות ועקב כך סכום הנזק צריך לעמוד על 800 אלף ₪. טענה זו אין בה ממש ודינה להידחות.

 

11.       העבירה של מוציא החשבונית הכוזבת כדי שאחר יתחמק מתשלום מס היא עבירה נפרדת מהעבירה של מקבל החשבונית הכוזבת ואשר מנכה ממנה את מס התשומות. כל אחד מהם, נותן החשבונית הכוזבת ומקבל החשבונית הכוזבת, ביצע עבירה נפרדת שעומדת בפני עצמה ואשר פגעה בקופה הציבורית בדרכה שלה ואין מקום לעריכת חישובים אריתמטיים וטכניים של סכום הנזק נטו שנגרם לקופה הציבורית. יוזכר, בסופו של יום, כל אחד מהם, נותן החשבונית הכוזבת ומקבלה, אמור להסיר את המחדלים מושא עבירות המס שביצע באופן עצמאי ובמנותק מהאחר.

 

12.       להלן דוגמאות מפסיקתו של בית המשפט העליון למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג פשע לפי חוק מס ערך מוסף, כאשר סכום המע"מ מושא המרמה הוא מאוד קרוב לסכום שבמקרה שבפניי:

 

5

א.        רע"פ 3963/16 שעבאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] 10.5.16. עניינו של המבקש נדון בפניי בבית משפט השלום ברמלה (ת"פ 14824-12-13, פורסם בנבו, 20.12.15). סכום המע"מ שהמבקש השתמט מתשלומו עמד על סך של 1,428,926 ₪ והמחדלים לא הוסרו. המבקש היה נעדר עבר פלילי ואב ל-11 ילדים. במקרה זה קבעתי שהעונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם צריך לעמוד על 17 חודשים, אך המבקש זכאי להפחתה בעונש של 6 חודשים בשל שיהוי של 5 וחצי שנים בהגשת כתב האישום. לפיכך, העונש הסופי שהושת עליו היה 11 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 50,000 ₪. המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז. בעוד הערעור תלוי ועומד, נרצח אחיו במהלך פיגוע ופרנסת אחייניו היתומים נפלה על כתפיו. בשל נתון זה בלבד עונשו הופחת ל-9 חודשי מאסר בפועל בעוד שסכום הקנס נשאר על כנו. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה.

 

ב.         רע"פ 7779/15 חברת כץ עבודות צבע בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.1.16). במקרה זה סכום המע"מ שהמבקשים השתמטו מתשלומו היה 1,520,508 ₪ והמחדל לא הוסר. המבקשים היו חברה ומנהלה שהודו בכתב האישום ולא ניהלו הוכחות. בית משפט השלום התחשב לקולא בקריסה הכלכלית של המבקשים והשית על המנהל 20 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 30,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו ועל החברה הושת קנס בסך 100,000 ₪. ערעור המבקשת ומנהלה לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו לבית המשפט העליון.

 

ג.         רע"פ 2136/14 מוסא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.3.14). במקרה זה סכום המע"מ שהמבקש השתמט מתשלומו עמד על סך כולל של 1,629,409 ₪. לאחר התחשבות במצבו הרפואי הרופף של המבקש וגילו המבוגר הושתו עליו 16 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 75,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתו. ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

 

ד.         רע"פ 8581/11 סטיון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.11.11). במקרה זה סכום המע"מ שהמבקש השתמט מתשלומו עמד על סך של 1,400,000 ₪. בית משפט השלום השית על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 80,000 ₪ או 7 חודשי מאסר תמורתו. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון.

 

6

ה.        רע"פ 1390/11 ויינשטיין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (21.2.11). במקרה זה סכום המע"מ שהמבקש השתמט מתשלומו עמד על סך של 1,660,000 ₪. בית משפט השלום השית על המבקש 4 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 25,000 ₪. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש לבית המשפט המחוזי, הערעור התקבל ועונש המאסר הוחמר ל-9 חודשים והקנס הועלה לסך של 50,000 ₪. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט העליון נדחתה.

 

ו.         רע"פ 1634/10 סופה שמירה בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (23.6.10). סכום המע"מ שהמבקשים השתמטו מתשלומו עמד על סך 847,053 ₪. במקרה זה הועמדו לדין החברה המבקשת ושני מנהליה. על כל אחד מהמנהלים הוטל עונש מאסר בפועל של 20 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪ ובעוד שעל החברה המבקשת הוטל קנס בסך מיליון ₪. החברה ושני מנהליה הגישו ערעור על חומרת העונש לבית משפט המחוזי אשר נדחה וכן נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו לבית המשפט העליון.

 

ז.         רע"פ 1890/08 יגרמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.10.08). במקרה זה סכום המע"מ שהמבקש השתמט מתשלומו עמד על סך של 982,948 ₪. הושתו על המבקש על ידי בית משפט השלום 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס בסך של 150,000 ₪ או 20 חודשי מאסר תמורתו. המבקש והמדינה הגישו ערעור לבית משפט המחוזי על גזר הדין. ערעורו של המבקש נדחה והתקבל ערעור המדינה כאשר עונש המאסר בפועל הוחמר ל-30 חודשים וזאת במצטבר לכל עונש אחר שנגזר על המבקש בתיק אחר. בנוסף, הושת עליו קנס בסך 300,000 ₪ או 20 חודשי מאסר במקומו. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המבקש לבית המשפט העליון נדחתה.

 

ח.        רע"פ 5442/14 חברת ינונה בע"מ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (4.9.14). במקרה זה סכום ההשתמטות ממס עמד על סך של 674,092 ₪. בית משפט השלום השית על מנהלה של המבקשת, 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס בסך 50,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו. ערעורו לבית המשפט המחוזי התקבל ועונש המאסר בפועל הופחת ל-14 חודשים והקנס נותר על כנו. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, נדחתה.

 

7

13.       לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לכל מכלול העבירות מושא כתב האישום נע בין 30-10 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, מתחם הקנס ההולם (וזאת לאחר שלקחתי בחשבון את מצבו הכלכלי של הנאשם) נע בין 80-30 אלף ₪, ובצירוף מאסר על תנאי.

 

העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם

 

14.       בעת קביעת העונש המתאים בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את כל הנתונים        שלהלן:

 

א.        לקולא: היעדר עבר פלילי קודם; היותו של הנאשם נשוי, ואשתו בהיריון וההשלכות השליליות של מאסרו על בני ביתו; ההודיה בעובדות כתב האישום והחיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי בשמיעת הראיות; הבעיות הרפואיות של הנאשם שמקשות עליו במציאת מקום עבודה שישמש עבורו ועבור בני ביתו כמקור פרנסה קבוע ויציב.

 

ב.         לחומרא: הנאשם לא הסיר את המחדלים מושא כתב האישום.

 

15.       לאור כל האמור לעיל הנני משית על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.        18 חודשי מאסר בפועל.

 

ב.         8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורו, הנאשם לא יבצע עבירה מסוג פשע לפי חוק מס ערך מוסף או לפי פקודת מס הכנסה.

 

ג.         3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורו, הנאשם לא יבצע עבירה מסוג עוון לפי חוק מס ערך מוסף או לפי פקודת מס הכנסה.

 

ד.         הנאשם ישלם קנס בסך של 50 אלף ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-25 תשלומים שווים ורצופים, כאשר הראשון שבהם עד ליום 01.10.18 והיתרה ב-1 לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים ישולם במועד אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

 

8

 

זכות ערעור תוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ח, 05 יולי 2018, במעמד הצדדים.