1

בקשה שכותרתה : "בקשה דחופה למתן צווים להשלמת מסמכים במסגרת פרשת ההגנה".

הבקשה הוגשה ביום 6/12/17 וכן בשנית ביום 10/12/17 ותגובת המשיבה נתקבלה ביום 12/12/17.

2

הנאשם עותר בבקשתו לקבלת שני צווים. האחד- מבנק דיסקונט- לקבלת פרטים ודפי פעולות מחשבון הבנק שעל שם הנאשמת 2 (טנא מן השקעות בע"מ) מיום 1/01/2002 ועד היום. השני- למאשימה- לקבלת הבהרות ומסמכים ביחס לפניות הנאשמת 2 (טנא מן השקעות בע"מ) לרשות מע"מ + מס הכנסה בכל הקשור להגשת דוחות לרבות בקשות אורכה מיום 1/01/2002 ועד היום.

לטענת הנאשם קבלת המסמכים יתרום תרומה חשובה ומשמעותית לגילוי האמת ולהוכחת טענות ההגנה לפיה הנאשם לא היה מנהל פעיל בנאשמת 2 (טנא מן השקעות בע"מ) אלא ע.ת 7 משה גילעד. ב"כ המאשימה התנגדה לבקשה לנוכח השלב הדיוני בו הוגשה וכן לגופו של עניין בהעדר כל עילה ורלוונטיות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה וכן בתיק בית המשפט החלטתי לדחות את הבקשה מהנימוקים כדלקמן:

א.     מועד הגשת הבקשה- הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר בחלוף 9 שנים מיום הגשת כתב האישום ובחלוף 4 שנים מיום תחילת שמיעת הראיות בתיק.

ב.     קו ההגנה של הנאשם- לכתב האישום ניתן מענה עוד ביום 7/05/2002 (על ידי המייצג הקודם עו"ד אלי אור) וכן מענה מפורט על ידי המייצג הנוכחי (עו"ד גריידי) ביום 31/05/2015. מעיון בתיק בית המשפט עולה, כי הנאשם היה מיוצג לאורך כל השנים וקו ההגנה שלו ביחס לניהול הנאשמת 2 וחלקו של האחר (ע.ת 7- משה גלעד) היה ידוע וברור.

ג.       טיבן של הראיות המבוקשות- על פי הפסיקה המבחן להיות אדם "מנהל פעיל" הינו מבחן מהותי האם אותו אדם מנהל פיזית ומעשית את ענייני החברה ויש לו שליטה על הנעשה בה, כאשר הניהול יכול ויהיה הן בצד הטכני, הן בצד הכספי והן בצד הניהולי של החברה. העיסוק בנושאים מנהליים ללא מעורבות בהיבט הכספי אף הוא חוסה תחת המונח "מנהל פעיל".

ד.      מתן מענה למבוקש - ע.ת 7 משה גלעד העיד ביום 19/06/2016 ובמסגרת חקירתו הנגדית הוצגו לו מסמכים ושאלות רבות ביחס לפעילותו בחברת טנא מן לאחר 31/12/2001. העד השיב לשאלות בעניין זה (ראה עמ' 44-45 לפרוטוקול) ועדותו תבחן במסגרת הכרעת הדין, תוך בחינת מכלול הראיות בתיק. כך גם ניתנו הבהרות שנדרשו ע"י הסנגור במסגרת עדותו של ע.ת 5 פקיד שומה ת"א (ראה עדותו של ע.ת 5עמ' 18-25 לפרוטוקול)

3

ה.     העדר רלוונטיות לאישומים- העבירות המיוחסות לנאשמת 2 הינן לשנים 2002 ו-2003 והמבוקש הינו לקבלת צווים לתקופה ממושכת והרבה מעבר לזו הרלוונטית לכתב האישום.

בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל ובהתחשב במכלול הראיות והעדויות בתיק שמקיפות את כל הטעון בירור, בית המשפט לא מוצא צורך בהרחבת היריעה ולפיכך הבקשה נדחית.

עותק ישלח לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.