רקע

1.      בהתאם להודאת הנאשם בכתב אישום מתוקן בתיק העיקרי ובהתאם להודאתו בתיקים המצורפים: ת.פ 45699-11-22 ו- ת.פ 5546-11-20, הנאשם הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג, בהתאם לסעיף 382 (ג) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן החוק) (3 עבירות) ועבירה של הפרת הוראה חוקית, בהתאם לסעיף 287(א) לחוק.

2.      כנטען בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי - במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת בני זוג תקופה של כשנתיים וגרו יחדיו בדירה בXXXXבתאריך 10.12.21, בשעה 22:40 לערך, שהו הנאשם והמתלוננת בדירה, כאשר הנאשם היה מצוי תחת השפעת אלכוהול. בנסיבות אלה, החל ויכוח בין הנאשם למתלוננת על כך שהנאשם יצא עם אחרת. אז, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שתפס אותה בצווארה באמצעות ידיו וחנק אותה.

3.      כנטען בעובדות כתב האישום המתוקן בת.פ 45699-11-22 - במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת בני זוג, אשר התגוררו יחד בXXXX. הגב' ס'.א'  התגוררה בחדר אחר בבית. בתאריך 18.11.20 במסגרת מ"ת 555-11-20, בבית משפט השלום בפתח תקווה הורה כב' השופט ארז מלמד על שחרורו של הנאשם ממעצר, תחת תנאים מגבילים: מעצר בית מלא בפיקוחם של שלושה מפקחים, יציאה לעבודה תחת הגבלות, הרחקה מהמתלוננת, איסור יצירת קשר, עם מי מהמעורבים בתיק ואיסור על שימוש באלכוהול על ידי הנאשם. בתאריך 12.11.22, שהו הנאשם, ס'  והמתלוננת בבית, כשהנאשם מצוי במקום תחת השפעת אלכוהול. נוכח כעסו של הנאשם על כך שהמתלוננת צעקה עליו, התקרב הנאשם למתלוננת ונשך את אפה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמה למתלוננת חבלה בדמות אדמומיות.

4.      כנטען בעובדות כתב האישום המתוקן בת.פ 5546-11-20 - במועד הרלוונטי היו הנאשם והמתלוננת בני זוג מזה שנה וארבעה חודשים ומתגוררים בדירה בפתח תקווה. במועד הרלוונטי לכתב האישום שהו בני הזוג במסיבת יום הולדת בשפך נחל הירקון. בתאריך 30.10.20, בשעה 22:30 או בסמוך לכך, במקום, התרחק הנאשם מהמתלוננת ושוחח בטלפון הנייד עם אחרת, עמה חושדת המתלוננת כי הנאשם מנהל קשר רומנטי. המתלוננת התקשרה אליו ומשלא נענתה התעמתה עמו, בתגובה נגח בפניה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות בדמות נפיחות בעיניים, ובגשר האף וכן לדימומים מהאף.

הראיות לעונש וטיעוני הצדדים

5.      ב"כ המאשימה, עו"ד טל חיים, הגישה תמונות החבלות של המתלוננת משלושת התיקים (ת/1). טענה כי מדובר בשלושה אירועים שונים אשר חירותה, שלומה ובטחונה של המתלוננת נפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם שנעשו כשהוא מצוי תחת תנאים מגבילים. היא סבורה שיש לקבוע מתחם נפרד לכל אירוע : בתיק העיקרי - מתחם הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר. בת.פ 5546-11-20 - מתחם הנע בין 10 ל-20 חודשי מאסר. בת.פ 456999-11-22 - מתחם הנע בין 12 ל-36 חודשי מאסר. כך שבסופו של יום יושת עליו 24 חודשי מאסר וכן ענישה נלווית.

6.      המתלוננת העידה לעונש בפני בית המשפט, היא מוחלת לנאשם על מעשיו וביקשה לשחררו מהמעצר.

7.      ב"כ הנאשם, עו"ד חאתם נעאמנה, טען כי מדובר בנאשם צעיר כבן 40, נעדר עבר פלילי, שעלה לישראל לצורך פרנסת המשפחה והמתלוננת. הנאשם מעוניין לשקם את מערכת היחסים עם המתלוננת והחבלות שנגרמו למתלוננת אינן חמורות. יש לתת את המשקל הראוי להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, לתיקונים המשמעותיים שנעשו בכתבי האישום ולכך שהנאשם לא מקיים עוד מערכת זוגית עם המתלוננת. המתלוננת לא חוששת מפני הנאשם וענישה מאחורי סורג ובריח תוביל לפגיעה בפרנסתו של הנאשם ולגירושו מהמדינה. ההגנה ביקשה להשית על הנאשם עונש שמצוי בתחתית המתחם העונשי ולהימנע מהטלת ענישה כספית.

8.      הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, באומרו: "אני מסכים שאני אשם אני מבין את זה. אני לא יחזור על הפעולה הזאת יותר".

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

9.      הערך המוגן שנפגע כתוצאה מהעבירות אותן ביצע הנאשם, הוא שמירה על גופה, בטחונה האישי ושלוות נפשה של המתלוננת. כמו כן, פגע הנאשם בערך השמירה על מערכת אכיפת החוק בעוברו על הוראות בית המשפט.

10.  בעניינו של נאשם זה הפגיעה בערכים מוגנים היא ברף גבוה, לנוכח העובדה כי מדובר באירועים חוזרים ונשנים, בהם תוקף הנאשם וגורם חבלות לבת זוגו, בעודו מצוי תחת השפעת אלכוהול. העובדה כי לאחר כל אחת מהפעמים הוא נחקר במשטרה ואף מוגש נגדו כתב אישום, אינה מרתיעה אותו ואינה מונעת ממנו לחזור ולבצע שוב את מעשיו. באירוע האחרון, מבצע הנאשם את עבירת התקיפה תוך שהוא מפר באופן בוטה את הוראת בית המשפט בדבר הרחקתו מהמתלוננת.

11.  בכלל הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, שקלתי את הנזק שנגרם למתלוננת בדמות חבלות בפניה ובצווארה, כפי שניתן להתרשם מתמונות שהוגשו לבית המשפט. כמו כן נשקלה העובדה שהעבירה בוצעה על ידי הנאשם כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול.

12.  ניתן ללמוד מעובדות כתבי האישום כי יראת החוק אינה שורה על הנאשם. כאמור לעיל, לאחר כל אירוע הוא נחקר במשטרה, מוגשים נגדו כתבי אישום, נקבעים אף תנאים מגבילים שמטרתם למנוע מהנאשם את היכולת לחזור ולבצע עבירות נגד המתלוננת, אך בכל אלו אין די על מנת לגרום לכך שהנאשם יימנע מלחזור שוב ושוב על מעשיו.

13.  מדיניות הענישה בעבירות מעין זו מוכרת וידועה, לנוכח העובדה המצערת כי עבירות מעין אלו מגיעות לפתחו של בית המשפט דבר יום ביומו, והיא משתרעת על פני מנעד רחב התלוי בנסיבותיו של כל אירוע, כפי שניתן ללמוד אף מהפסיקה שהוגשה על ידי הצדדים.

14.  בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון, מציינים פעם אחר פעם את חובתם לתת את חלקם במאבק בתופעה המכוערת של אלימות בין בני זוג.

15.  בעניין זה אציין כי פסקי הדין בהם ניתנה ענישה מקילה והוגשו על ידי ב"כ הנאשם, עוסקים בנאשמים שהופנו לשירות המבחן ועברו הליך שיקומי, שהביא את בית המשפט למסקנה כי יש לסטות ממתחם הענישה או למקם את הנאשם בתחתית המתחם לנוכח האפיק השיקומי.

16.  בענייננו, המדובר בשלושה אירועים שאירעו בשנים 2020, 2021 ו-2022, אולם הרקע לכלל האירועים דומה. כולם התבצעו על ידי הנאשם נגד אותה מתלוננת וכאשר הוא מצוי תחת השפעת אלכוהול, על רקע ויכוח שמתגלע בינה לבינו, לנוכח מצבו. לכן, אני סבור כי מתקיים קשר הדוק בין האירועים ויש לקבוע מתחם ענישה אחד לכלל כתבי האישום, כאשר יינתן משקל לעובדה כי בכתב האישום האחרון, נלוותה לעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, עבירה של הפרת הוראה חוקית.

17.  לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות הגעתי למסקנה כי יש לקבוע מתחם ענישה הנע בין 18- 30 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש

18.  בכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, שקלתי את הודאתו של הנאשם ונטילת אחריות, חיסכון בזמן שיפוטי ובצורך בעדות המתלוננת, כך גם את העובדה כי מדובר בנאשם יליד 1987, נעדר עבר פלילי. נשקלה אף עמדת המתלוננת שהובעה בפני בית המשפט.

19.  למרות האמור לעיל, לא ניתן למקם את הנאשם בתחתית מתחם הענישה, וזאת לנוכח העובדה כי הנאשם לא פנה לקבלת תסקיר משירות המבחן ולא ניתן להצביע על כל הליך טיפולי/שיקומי, שיש בו על מנת לשנות את מצבו. כפי שעולה מעובדות כתבי האישום, העבירות בוצעו כאשר הנאשם היה מצוי תחת השפעת אלכוהול, ולכן הדעת נותנת שהוא זקוק להליך טיפולי, אלא שעניין זה אף לא נבחן לנוכח העובדה כי לא נתבקש על ידי ההגנה קבלת תסקיר שירות מבחן.

20.  לנוכח תקופת המאסר שאגזור על הנאשם, לא אגזור עליו קנס.

21.  ראוי בעבירות מעין אלו לגזור על הנאשם פיצוי למתלוננת, אולם לנוכח עמדתה של המתלוננת, אשר התייצבה בבית המשפט והצהירה כי היא סולחת לנאשם, ומאחר ומהותו של פיצוי הינו במישור שבין הנאשם למתלוננת, לא מצאתי להתערב בשיקוליה של המתלוננת ולא אגזור על הנאשם עונש בדמות פיצוי.

22.  לנוכח האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בשלושת התיקים, בהתאם לרישומי שב"ס.

ב.     6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלש שנים מיום שחרורו ממאסרו. התנאי יופעל במידה והנאשם יעבור עבירת אלימות או עבירה של הפרת הוראה חוקית.

ג.      התחייבות על סך 1,000 ₪ שלא לעבור עבירת אלימות במשך שלש שנים מיום שחרורו ממאסרו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

ניתן היום, ה' ניסן תשפ"ג, 27 מרץ 2023, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד טל חיים, הנאשם וב"כ עו"ד חאתם נעמנה ומתורגם על ידי גב' לוסי לב - מתורגמנית לשפה הרוסית.