1

בפני בקשתו של הנאשם לבטל תוספות פיגורים וריבית, שנוצרו בשל מחדלו מלשלם במועד קנס שהוטל עליו בחודש אוגוסט 2009, במסגרת גזר דין שניתן ביום 18.9.12, על-ידי כב' השופט רוזן.

בבקשתו שהוגשה ביום 29.9.17 פרש הנאשם את נימוקיו לבקשתו:

א.        הנאשם שילם במלואו את סך הקרן, 20,000 ₪, במאמצים מרובים;

ב.         הנאשם התקשה לשלם את מלוא הסכום, שהלך ותפח עם השנים, שכן בתחילה היה אסיר, ולאחר מכן - וגם כיום - הוא מתקשה לכלכל את משפחתו משכרו המועט, כ-5000 ₪ לחודש;

ביום 18.10.17 נתתי החלטתי, לפיה הבקשה תועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות [להלן - המרכז], והנאשם הגיש בקשה מיום 23.10.17 לעיון נוסף בהחלטה. בבקשה זו חזר הנאשם על נימוקיו ואף הוסיף, שבבית משפט השלום בראשון לציון התקבלה בקשתו לביטול תוספות ריבית ופיגורים מהטעם היחיד שכבר שילם את מלוא סך הקרן (החלטה מיום 26.9.17 בת"פ 2982-11-11).

בירור שערכה לבקשתי מזכירות בית המשפט העלה שעניינו של הנאשם מטופל זה מכבר במרכז, שנעתר בעבר לבקשות שונות שהגיש. הנאשם אכן שילם את מלוא סך הקרן, והמרכז אף הפחית את סך התוספות (ריבית ופיגורים).

2

סעיפים 5ב ו-5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, מקנים למרכז את הסמכות לפרוס ולדחות תשלומיהם של קנסות לבקשת חייב, ואף לפטור את החייב, חלקית או כליל, מתשלום התוספות. חייב יכול לבקש עיון חוזר בהחלטתו של המרכז, ואף לערור-למעשה על החלטה כזו על-דרך השגה מנהלית המוגשת למנהל רשות האכיפה והגבייה (או למי שהוסמך מטעמו).

המרכז הוא האמון על הליכי הגבייה, לו המומחיות בכך, ולו ניתנו הכלים להפעלת סמכותו (דוגמת חקירת יכולת, ועוד). ואכן, ההלכה שקבע בית המשפט העליון מכוונת לכך שענייני דחיה, פריסה או ביטול תשלומים יטופלו במרכז ולא יידונו בבית המשפט שגזר את הדין וסיים בכך את מלאכתו (ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מ.י. (2017)).

כך ראוי לעשות גם במקרה דנן.

הבקשה נדחית אפוא, אך הנאשם יכול להגיש בקשה בעניין זה למרכז (וככל הנראה כבר הגיש).

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.