בפני בקשת הממונה על עבודות השירות (להלן: הממונה) לשינוי גזר דין שהוטל על הנאשם מטעמי חוות דעת מודיעין שהתקבלה בעניינו.

 

רקע עובדתי

 

1.      ביום 26.1.2022, הודה הנאשם (בכתב האישום הוא הנאשם 2, להלן: אבו הוידי, או הנאשם) בעובדות כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של הטרדת עד לפי סעיף 249 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין) וכן עבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186א לחוק העונשין. הנאשם 2 הופנה לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

 

2.      ביום 27.3.2022 התקבלה חוות דעת הממונה לפיה נאשם 2 מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

3.      ביום 28.2.2022 טענו הצדדים לעונש ובאותו מעמד ניתן גזר דין ; בין יתר רכיבי הענישה נגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה שנתנה בעניינו.

 

4.      הנאשם החל לרצות את עונשו, וריצה 45 ימים מתוך העונש שנגזר עליו, ואז התקבלה בקשה מטעם הממונה לשינוי גזר דין שהוטל על עליו.

 

בבקשה מטעם הממונה נכתב כי התקבלה חוות דעת מטעם משטרת ישראל לפיה לנאשם סכסוך פעיל, וקיים לגביו מידע המצביע על קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בו עצמו -אם ימשיך לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות. בנסיבות אלה, התבקש בית המשפט, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 51י (א1)(1) לחוק העונשין, לבחון את שינוי גזר דינו של הנאשם.

 

5.      בהמשך לחוות הדעת ולאור בקשת בא כח הנאשם, נקבע דיון במעמד הצדדים, אליו התבקש להתייצב קצין מודיעין מטעם משטרת ישראל.

 

6.      ביום 2.3.2023 התקיים דיון בנוכחות רפ"ק טל עלוש, החתום על חוות הדעת המודיעין שהוגשה לממונה מטעם משטרת ישראל.

 

7.      לבקשת הסניגור, התקיים הדיון בהתאם להוראות סעיף 51ב(ב4) לחוק העונשין. במהלך הדיון עיינתי, במעמד צד אחד, במידע החסוי העומד בבסיס התנגדות משטרת ישראל להמשך ריצוי עונשו של הנאשם בעבודות שירות.

 

 

טיעוני הצדדים

 

8.      בא כח הנאשם טען כי על בית המשפט לבחון היטב את המידע המודיעיני, ולבדוק אם מדובר במידע עדכני או שמא מדובר במידע ישן. בא כח הנאשם הדגיש כי חוות הדעת היא בגדר המלצה בלבד, ושיקול הדעת הבלעדי נתון לבית המשפט. אשר על כן יש, לשיטתו, לעשות כל מאמץ על מנת לאפשר לנאשם לרצות את מאסרו בדרך של עבודות שירות, כפי שהורה בית המשפט בגזר דינו ו-"ככל שבית המשפט סבור כי הוא לא יכול לבצע את עבודות השירות איפה שהוא מרצה אותן, אבקש שבית המשפט יורה לממונה לבחון השמתו לביצוע עבודת שירות למשל בתחנת המשטרה באילת, או אפילו בבית המעצר באילת."

 

לחילופין, עתר הסניגור לשינוי גזר דינו של הנאשם. בא כח הנאשם הפנה לנתוניו האישיים של הנאשם, בין היתר מצבו המשפחתי, וביקש כי יוטל על הנאשם עונש אחר אשר איננו כולל אלמנט של מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח, כדוגמת צו של"צ מורחב.

 

9.      ב"כ המאשימה טענה כי משנחשף בית המשפט למידע שהוצג בפניו, ושמע את קצין המודיעין, אין מקום להורות לממונה לאפשר לנאשם לרצות את המאסר בדרך של עבודות שירות. המאשימה טענה כי "אל ייפול בית המשפט לקונספציה לפיה הנאשם הוא הקורבן ו"הפסיקו" לו את עבודות השירות וגרמו לו עוול. את עבודות השירות הפסיקו לנאשם בגללו. אין מקום לתת לו פרס ובטח ובטח שלא שירות לציבור, בית המשפט כשהוא בוחר אם לגזור את העונש מחדש, צריך לקחת בחשבון לא רק את המתחם אלא גם את העבירות והחומרה שלהם."

 

לפיכך, עתרה המאשימה להשית על הנאשם את יתרת התקופה שנותרה לריצוי עבודות השירות, קרי 195 ימים, לריצוי בדרך של מאסר בפועל. עוד ביקשה המאשימה כי בית המשפט יתחשב בשיקולי הרתעת הרבים, היחיד ועקרון הגמול.

 

דיון והכרעה

 

10.  לאחר שעיינתי בחוות דעת הממונה, בתיק המודיעין, ושמעתי את הצדדים, סבורני כי דין בקשת הממונה על עבודות השירות להתקבל.

 

11.  אכן, חוות דעת הממונה איננה מחייבת את בית המשפט, והיא בבחינת המלצה אשר בית המשפט רשאי לקבל או לדחות; ראה לעניין זה רע"פ 1650/07 גלב נ' מדינת ישראל (22.2.2007).

 

12.  לצורך הפעלת שיקול דעתו, רשאי בית המשפט, בהסכמת הנאשם, לעיין במידע החסוי אשר עמד בבסיס החלטת הממונה, ואף להביאו בחשבון במתן החלטתו.

 

13.  על פי הדין, בבוא בית המשפט לבחון את המידע הנוגע לנאשם עליו להיבדק "אל מול נתוניו המיוחדים של הנאשם הספציפי ולמידת הסיכון שהוא נושא עימו, ואין צורך להוכיח אפוא התממשותה של הסכנה בוודאות גמורה."[1] - (ת"פ (מחוזי ת"א) 40267-08 מדינת ישראל נ' חדיף (7.7.2010)).

 

14.  עיון במידע החסוי, ובעיקר במסמכים שסומנו על ידי גא/1 עד גא/5, המהווים מידע עדכני בדבר סכסוכים פעילים של הנאשם עם מספר גורמים על רקע שליטה בעבירות סמים, מעלים בהחלט "יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודות שירות".

 

חלק מהמסמכים אף מלמדים על התממשות הסכנה בפועל בדרך של פגיעה בגוף, פגיעה ברכוש וכמעט פגיעה בנפש. על מנת להפיס טענות ההגנה אציין כי המידע עדכני ביותר; המסמך הישן ביותר אשר סומן על ידי הוא מיום 2.1.2023. ניכר כי הסכסוכים אכן פעילים ותוצאותיהם נידונים בימים אלה ממש בבית המשפט.

בעניין זה, לאור מהות המידע המפורט ומידת מעורבות הנאשם באירועים עצמם, ניכר כי אין זה נכון לבחון אפשרות כי הנאשם ירצה את עבודות השירות במסגרת בטוחה יותר כמו למשל, משטרת ישראל, או בית המעצר.

מכל מקום, אף בעניין זה נקבע בטענה דומה כי "... אין מקום לחזור ולהורות לממונה לבחון אם קיימת אפשרות להעסיקו במקומות עבודה חלופיים או "בטוחים" כבקשת המערער" - ראה ע"פ 25892/12 פלוני נ' מדינת ישראל (9.7.2012).

 

15.  אשר על כן, אני סבור כי חוות דעת הממונה, המבוססת על חוות דעת משטרת ישראל, בדבר אי התאמתו של הנאשם לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות היא סבירה, ולאור הנתונים והמידע אשר הוצג לי, יש לקבלה. משכך, לא מצאתי להורות לממונה לשלב את הנאשם בעבודות שירות.

 

16.  אשר על כן, ובהתאם להוראות סעיף 51י' (א1)(1), החלטתי לגזור על הנאשם עונש אחר, תחת רכיב המאסר בן 8 חודשים שהוטל עליו לריצוי בעבודות שירות.

 

 

העונש האחר

 

 

17.  בדיון שהתקיים ביום 2.3.2023 עתרו כאמור הצדדים ביחס לאפשרות הטלת עונש אחר על אבו הוידי; המאשימה עתרה להשתת יתרת התקופה שנותרה בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח, בעוד בא כח הנאשם עתר להטלת עונש שאינו כולל רכיב מאסר, בשים לב למתחם הענישה שנקבע וכן בהתחשב בנתוניו המשפחתיים של הנאשם ובעובדה כי ריצה 45 ימים בדרך של עבודות שירות .

 

18.  בגזר הדין שניתן ביום 28.3.2022 קבעתי מתחם ענישה כולל הנע בין מאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

 

19.  בקביעת מיקום עונשו של הנאשם בתוך המתחם, סברתי כי יש למקמו ברב הבינוני עליון. להלן נימוקי, כפי שפורטו בגזר הדין:

 

"הנאשם יליד 1989, לחובתו 12 הרשעות קודמות מתחם הסמים והאלימות אם כי לא מצאתי כי עבר עבירה דומה בעברו.

 

הנאשם 2 אף ריצה תקופות מאסר אשר נראה כי לא הרתיעו אותו מלשוב ולחטוא.

 

הנאשם 2 הודה בהזדמנות הראשונה, וחסך זמן שיפוטי. מפי בא כוחו עולה כי הנאשם הודה כבר בשלב הראשון בפני חוקרי משטרה בגין תיק זה מצא עצמו הנאשם עצור מאחורי סורג ובריח למשך כחודש ימים ובהמשך הושם בתנאים מגבילים עד היום.

 

הנאשם 2 הביע צער על המקרה. כפי שציינתי התרשמתי כי מדובר בעבירות שאין להקל מחומרתן, אולם במקרה זה, הפגיעה בערכים כאמור היתה ברף הנמוך."

 

20.  לנימוקים שפורטו יש להוסיף את הנתונים הבאים: הנאשם כאמור התייצב לריצוי עונשו, ואף ריצה 45 ימים בדרך של עבודות שירות. ריצוי העונש בעבודות שירות הופסק ביוזמת הממונה, נוכח חוות דעת משטרתית שקבעה כי קיים יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם לרבות הנאשם. אמנם הפסקת עבודות השירות לא נבעה כתוצאה מהתנהלותו של הנאשם במהלך ביצוען, אך היסוד הסביר לחשש שעמד בבסיס ההפסקה לימד כי לא מדובר במצב שבו הנאשם מנותק מן האירועים המפורטים שבגינן הופסקו עבודות השירות.

 

21.  במיקום עונשו של הנאשם מחדש, לקחתי בחשבון את השיקולים שהיו לנגד עיני בעת מתן גזר הדין. כמו כן ראיתי לנגד עיני את העובדה כי הנאשם ריצה חלק מעונשו, והפסקת עבודות השירות לא נבעה בשל התנהלותו שם. עוד הבאתי בחשבון טענת הסניגור לפיה "יום של מאסר מאחורי סורג ובריח לא שקול לעבודות שירות". לא התעלמתי גם מנסיבותיו המשפחתיות של הנאשם.

 

22.  בשקלול הנתונים, אני גוזר על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, תחת עבודות השירות שנגזרו עליו. יתר רכיבי הענישה כפי שנקבעו בגזר הדין שניתן ביום 28.3.2023 - ללא שינוי.

 

23.  המידע החסוי שהובא לעיוני יחתם במעטפה ויופקד בכספת בית המשפט.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 45 ימים.

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, כ"ו אדר תשפ"ג, 19 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.