1

1.         המבקש, עו"ד אורי פלדמן (להלן - המבקש), הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון (להלן - בקשת הדחייה)הקבוע ליום 11.9.17, אשר נועד לשמיעת טיעונים לעונש.

2.         כרקע לבקשת הדחייה האמורה, יש לציין כי המבקש הגיש בקשה להכיר בו כנפגע עבירה במסגרת התיק דנן. בקשתו זו הוגשה לאחר שפנייתו למשיבה להכיר בו כנפגע עבירה בתיק זה - נדחתה.

3.         בהחלטתי מיום 2.8.17 דחיתי את הבקשה להכיר במבקש כנפגע עבירה.

2

4.         בבקשת הדחייה טוען המבקש כי הגיש ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה שלא להכיר בו כנפגע עבירה וכי נקבע מועד לדיון בערעורו ליום 17.1.2018. בסעיף 4 לבקשת הדחייה טען המבקש כי במסגרת הערעור ביקש להיות צד להליכים בתיק זה כנפגע עבירה וכן ביקש להגיש תצהיר לעניין נזקיו. לטענתו, קיום הדיון ושמיעת הטיעונים לעונש כמו גם מתן גזר דין בתיק זה בטרם יישמע הערעור בבית המשפט העליון - ירוקן מתוכן את הערעור.

            עוד טוען המבקש כי ממילא על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו המאשימה והנאשם צפוי הנאשם למאסר ממושך כך שלא יהיה בדחיית הדיון משום פגיעה בהסדר הטיעון, ככל שהערעור לבית המשפט העליון לא יתקבל.

5.         המשיבה מתנגדת לבקשת הדחייה. זאת, מאחר והנאשם עצור עד לתום ההליכים. בנוסף, טוענת המשיבה כי נראה שאין מקור חוקי לערעור שהוגש על ידי המבקש, מאחר וחוק זכויות נפגעי עבירה אינו מקנה זכות ערעור לטוען להיותו נפגע עבירה, אשר טענתו זו נדחתה. מכאן, שלטענת המשיבה - סיכויי הערעור נמוכים.

            זאת ועוד, המשיבה טוענת בנוסף כי המבקש יכול לעתור לפסיקת פיצויים גם במסגרת הליך אזרחי, כך שדחייתה של בקשת הדחייה אינה שוללת מהמבקש את האפשרות לדרוש פיצויים מהנאשם.

6.         הנאשם מתנגד אף הוא לבקשת הדחייה ומצטרף לנימוקי המשיבה, תוך שהוא מדגיש כי קיים לו אינטרס מובהק כי משפטו יגיע לסיומו מוקדם ככל האפשר, חרף תקופת המאסר הצפויה לו, וזאת הן מטעמים אישיים נפשיים והן מבחינת זכויותיו כאסיר לעומת עציר.

7.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מוצאת כי אין מקום להיעתר לבקשת הדחיה.

            על כפות המאזניים מונחים אינטרסים מתנגשים: מצד אחד, האינטרס הציבורי כמו גם האינטרס של הנאשם בניהול ההליך הפלילי במהירות וביעילות וההימנעות מהימשכותו שלא לצורך ומגרימת עינוי דין; מצד שני - מונח האינטרס של המבקש הטוען להיותו נפגע עבירה בתיק דנן וסבור כי ככל שתתקבל עמדתו בערעור יהא זכאי לעתור להגשת תסקיר נפגע עבירה לעניין הפיצוי שעל הנאשם לשלם לו בגין מעשיו.

8.         הנאשם מצוי במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ואילו הדיון בערעורו של המבקש קבוע למועד מרוחק של למעלה מארבעה חודשים. יתר על כן, אין כל ערובה כי ההחלטה בערעור תינתן על ידי בית המשפט העליון במועד הדיון וקיים סיכוי כי מועד מתן ההחלטה יהא מאוחר עוד יותר.

3

9.         לפיכך, באיזון שבין זכויות הנאשם לסיום ההליך הפלילי בעניינו במהירות וביעילות, אל מול הזכות הנטענת על ידי המבקש - גם אם תתקבל עמדתו כי יש להכיר בו כנפגע עבירה - לעניין פסיקת פיצוי, אני מוצאת כי יש ליתן במקרה זה עדיפות לזכות הנאשם ולאינטרס הציבורי.

אוסיף גם, כי אין להתעלם מן העובדה כי הנאשם שרוי בתנאי מעצר למן חודש פברואר 2017 (כאשר עוד טרם לכך נעצר באוקראינה בתחילת חודש ספטמבר 2016 והוסגר לישראל בחודש ינואר 2017). ברי, כי קיים הבדל משמעותי בין שהותו של נאשם בתנאי מעצר לבין שהותו במאסר, ויש ליתן משקל גם לעניין זה לצורך ההחלטה דנן.

            זאת ועוד, ובניגוד לנטען על ידי המבקש - קיום הדיון בטיעונים לעונש ומתן גזר דין, בלא המתנה לדיון בערעור בבית המשפט העליון ולהכרעה בו - אין בו משום פגיעה מהותית בזכויות המבקש. שהרי המבקש רשאי בכל עת, במסגרת התקופה הקבועה בדין, להגיש תביעה אזרחית נגד הנאשם ולעתור לסעד של פיצוי כספי. כך, שאי פסיקת פיצוי למבקש במסגרת ההליך הפלילי דנן אינה בבחינת סוף פסוק באשר לאפשרות לקבלת פיצוי מהנאשם.

10.       אינני נעתרת אפוא לבקשת הדחייה.

הדיון הקבוע ליום 11.9.17 יתקיים במועדו וישמעו הטיעונים לעונש.

המזכירות תשלח החלטה זו בדחיפות למבקש, לב"כ המאשימה ולב"כ הנאשם.

הנאשם יובא לדיון הקבוע ליום 11.9.17 באמצעות שב"ס.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ז, 07 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.