1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד לי גורמן

ב"כ הנאשם עו"ד עבד אל חלים ממשרד אבו סייף

מתורגמן לשפה הערבית מר שאדי אבו חסונה

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם אני מרשיעה אותו בעבירה של שהייה בישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל, בכך ששהה בסמוך לישוב חדיד על כביש 444, ללא היתר.

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"ז, 19/07/2017 במעמד הנוכחים.

2

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של שהייה בישראל שלא כחוק, בכך שביום 11.12.16 שהה בסמוך לישוב חדיד ללא היתר.

באי כוח הצדדים נקשרו בהסדר חלקי, המתייחס לרכיב מאסר על תנאי ומשכו ונחלקו לגבי יתר הרכיבים העונשיים שיש להשית על הנאשם.

בא כוח המאשימה עמדה על הערכים המוגנים וזכותה של המדינה כריבון לקבוע את זהות הבאים בשעריה, לאחר מסננת ביטחונית. עוד הפנתה לפגיעה החברתית והכלכלית הנלוות לעבירה בה הורשע הנאשם. בהסתמך על רע"פ 3677/13 אלהרוש נגד מדינת ישראל (להלן: "אלהרוש") ביקשה לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעבירה בה הורשע הנאשם נע בין חודש ל- 6 חודשי מאסר בפועל.

בעניינו של הנאשם, בהתחשב בגילו הצעיר, העדר עבר פלילי, העובדה שהוא נשוי ואב לילדה בת שנה, ביקשה להשית עליו מאסר בפועל, מאסר על תנאי על פי הסכמת הצדדים, קנס בשיעור ההפקדה הקיימת בתיק המעצר והתחייבות.

בא כוח הנאשם הפנה אף הוא להלכת אלהרוש וביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם הינו ממאסר על תנאי ועד ל-5 חודשי מאסר בפועל ולגבי הקנס בין 0 ל-2000 ₪. עוד ציין בא כוח הנאשם את החיסכון בזמן שיפוטי, את העובדה כי הנאשם נכנס לישראל לצורכי פרנסה בלבד ולא ביצע עבירות נלוות.

עוד הפנה לעובדה שהנאשם החזיק באותה העת בהיתר לשהות בקו התפר ובעבר החזיק בהיתרים שונים שניתנו לו לתכליות שונות, דבר שיש בו להצביע על היעדר מסוכנות ביטחונית מצד הנאשם. עוד הפנה בא כוח הנאשם למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם ועתר להסתפק בימי מעצרו של הנאשם וכן ביקש להימנע מהשתת קנס ולחילופין להסתפק בקנס סמלי.

3

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובהתאם להלכת אלהרוש אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בתיק זה הינו כעתירת בא כוח הנאשם, ממאסר על תנאי ועד 5 חודשי מאסר בפועל וקנס שינוע בין 0 ל-2000 ₪.

בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הבהירו הצדדים כי מדובר בכניסה לישראל לצורכי פרנסה בלבד.

הצדדים עתרו לקבוע כי עונש המאסר המותנה שיוטל על הנאשם יחל מיום שחרורו ממעצר, 13.12.16, ולא מיום מתן גזר הדין.

על פי סעיף 52 (ג) לחוק העונשין רשאי בית המשפט לקבוע כי עונש מאסר על תנאי לא יחל מניינו ממועד גזר הדין אם שוכנע שיש לעשות כן. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין ונתתי דעתי לעובדה שהנאשם ויתר על טענות ההגנה מטעמו לאחר שמיעת חלק מהראיות אני סבורה שיש בהם טעמים המוצדקים סטייה מהמקובל וקביעה כי תקופת עונש המאסר המותנה שיוטל על הנאשם ימנה מיום שחרורו ממעצר.

בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, היעדר עבר פלילי, ונסיבותיו האישיות והכלכליות של הנאשם אני גוזרת עליו את העונשים הבאים:

1.         שלושה ימי מאסר בניכוי ימי מעצרו, שהם 11-13.12.16. למען הסר ספק יתרת ימי מאסר לריצוי.

2.         חודשיים מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שנה מיום 13.12.16 העבירה בה הורשע.

3.         קנס בסך 2500 ₪ אשר יקוזזו מההפקדה בתיק המ.ת. 23650-12-16, וזאת בכפוף לכך שאין מניעה חוקית אחרת.

נוכח הטלת הקנס לא מצאתי להשית על הנאשם התחייבות כספית להימנע מעבירה.

בהסכמת המאשימה אני מורה על השבת הארנק והטלפון הנייד לנאשם או באי כוחו.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"ז, 19/07/2017 במעמד הנוכחים.

4

שעת סיום דיון 13:45

הוקלדעלידיעודיקרני