כתב האישום בו הודתה הנאשמת

1.      הנאשמת הורשעה על-פי הודאתה בביצוע עבירה של תקיפה סתם של בן זוגה, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שביום 13.8.2021 בשעת ערב בביתם של בני הזוג, שלהם ארבעה ילדים, נתגלע ויכוח ביניהם. הנאשמת החלה לתקוף את בן זוגה במכות חוזרות ונשנות בראשו, גבו וצווארו. המתלונן ביקש שתפסיק וצעק כי היא מכאיבה לו, אך הנאשמת המשיכה בהכאתו. היא עשתה כן גם כשבנם הקטן כבן השנה נמצא על ידיה, ובשלב מסוים, אף הטיחה את הבן בספה בכעס, תוך שהמתלונן מבקש ממנה להיזהר על הילד ולהירגע.

הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים

2.      בין הצדדים הוסכם על תיקון כתב האישום ושליחת הנאשמת לשירות המבחן לקבלת תסקיר. הסניגור ביקש כי שירות המבחן יבחן גם את שאלת ביטול ההרשעה.

תסקיר שירות המבחן

3.      מהתסקיר שהוגש עולה כי הנאשמת כבת 42, נשואה למתלונן ולהם ארבעה ילדים בגילאים 10 עד 4 שנים. כיום היא עובדת בחברת התקשורת השייכת למתלונן, בעלת תארים אקדמיים בתחום היהדות וכיום לומדת לימודים בתחום ה-DATA שצפויים להסתיים באוקטובר 2023, מתוך רצון לערוך הסבת מקצועית. היא סיימה לימודי תיכון עם תעודת בגרות מלאה, שירתה בשירות לאומי במשך שנתיים ועבדה בתחום החינוך וכיום מתנדבת בו. הן הנאשמת והן המתלונן עלו לישראל בצעירותם. בתחילה מערכת היחסים ביניהם הייתה חיובית ובונה, אך בהמשך, כשהפכו להורים, מערכת היחסים הלכה והשתבשה, וקיימים קשיים בתקשורת ביניהם. השניים יזמו טיפול זוגי לאורך תקופה, והרושם המתקבל כיום הוא, שהשניים אינם מאושרים במערכת היחסים הקיימת, וכל אחד מתמקד בתפקידיו במשפחה וכהורה. שירות המבחן התרשם מקבלת אחריות מצדה של הנאשמת ואף ברצון מצדה להשתלב בטיפול, דבר שעד כה לא צלח בשל מגבלות שונות, שאינן קשורות בהתנהלותה. נוכח כל זאת ונוכח עיסוקה של הנאשמת לאורך שנים בתחום החינוך המליץ שירות המבחן על ביטול הרשעתה כי סבר שהדבר יפגע בנאשמת, וכן המליץ על הטלת של"ץ בהיקף 100 שעות ועל הטלת צו מבחן.

טיעונים לעונש

4.      הצדדים לא הגיעו להסכמות. ב"כ המאשימה עתרה למתחם שבין מאסר מותנה ל-6 חודשי מאסר וביקשה להטיל על הנאשמת עונש בתחתית המתחם תוך שסברה שאין הצדקה לביטול ההרשעה. הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם העונש ההולם

5.      על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה המבוסס על הערכים המוגנים, מידת הפגיעה בהם, נסיבות העבירה ומידת אשמה של הנאשמת וכן בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת.

6.      הנאשמת פגעה בערכים המוגנים של כבוד האדם והאוטונומיה שלו וזכותו לשלום גופו ושלוות נפשו, וזאת במידה נמוכה. כפי שחזרתי וציינתי פעמים רבות, אלימות בתוך המשפחה חמורה מעצם התרחשותה בשל הפגיעה בתחושת הביטחון האישי והאמון בזולת.

7.      אשר לנסיבות ביצוע העבירה - ניכר כי הנאשמת פעלה מתוך סערת רגשות והתקשתה לשלוט בכעסה כלפי המתלונן והכתה אותו לאורך זמן למרות שביקש שתחדול מכך ולמרות שילדה היה בחיקה. הנאשמת אחראית בלעדית למעשיה, בפועל נגרם נזק מזערי אך על נקלה יכול היה להיגרם נזק כבד יותר. אציין כי מהתסקיר עולה כי הן הנאשמת והן המתלונן ציינו כי חשים שהנאשמת סובלת מבעיה של ויסות חושי, אך לא הוצגו מסמכים בהקשר זה.

8.      אשר למדיניות הענישה הנוהגת - בתקיפה סתם של בן זוג, הענישה מתונה ביחס לסוג זה של עבירות.

א.    רע"פ 340/21 מסרי נ' מ"י (מיום 28.1.2021) - גבר שתקף את אשתו והיכה אותה בנעל וגרם לה לדימום בפנים תוך שהבן הקטין ניסה למנוע את המעשים, נדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות, החמרת העונש מהסתפקות ב-12 ימי מעצר.

ב.      רע"פ 1454/21 פלוני נ' מ"י (מיום 4.3.2021) - גבר שחנק את גרושתו ועיקם את ידה, עבר תהליך שיקום והתיק הסתיים במאסר מותנה התחייבות וצו מבחן.

9.      מתחם העונש ההולם - בנסיבות המקרה יש לקבוע מתחם שבין מאסר מותנה ושל"ץ ועד ל-5 חודשי מאסר.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם

10.  הנאשמת ללא עבר פלילי, היא קיבלה אחריות למעשים, יזמה טיפול זוגי לאורך השנים ולאחר המקרה הסכימה להשתלב בטיפול שטרם החל ולא בשל התנהלותה. לאורך השנים היא מנהלת אורח חיים פעיל הישגי ויש לה תרומה ניכרת לחברה. במכלול השיקולים יש למקמה בתחתית המתחם.

שאלת ביטול ההרשעה

11.  ביטול הרשעה שהיא החריג לכלל ההרשעה ביחס לאדם שהודה במיוחס לו דורש התקיימותם של שני תנאים: הראשון, נסיבות עבירה המאפשרות ביטול הרשעה מבלי לוותר על שיקולי ענישה אחרים; השני, קיומו של נזק קונקרטי וחמור. בהתחשב בטיבו המינורי של האירוע ניתן לשקול ביטול הרשעה. לטעמי גם התנאי השני מתקיים, שעה שעיקר עיסוקה של הנאשמת לאורך שנים הוא בתחום החינוך, וידיעה שיפוטית היא, כי עיסוק עקבי בתחום זה אינו מתיישב עם הרשעה פלילי. לכן, קיים סיכוי ממשי שייגרם לנאשמת נזק מהותרת ההרשעה על כנה, ולכן אני מורה על ביטולה.

גזירת הדין

12.  לפיכך, גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א.    של"ץ בהיקף 150 שעות שיבוצע בפיקוח שירות המבחן על-פי תוכנית שתוכן על-ידו ותוגש לבית המשפט בתוך 30 יום;

ב.      צו מבחן למשך 12 חודשים מהיום;

ג.       התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא תעבור הנאשמת בתוך שנה מהיום כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה.

תשומת לב לכך שאי ביצוע צו השל"ץ וצו המבחן עלול להוביל להפקעתן ולגזירת העונש מחדש, לרבות הטלת מאסר בפועל.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשפ"ג, 18 יולי 2023, במעמד הנאשמת.