1

פתח דבר

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של גידול סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 והחזקת סמים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 20.06.2011, גידל הנאשם בביתו כ- 27 שתילי סם מסוכן מסוג קנבוס וכן, החזיק בסם מסוכן מסוג קנבוס, ללא היתר מן המנהל, בהתאם לפירוט הבא: 10.3 גרם נטו בארון בגדיו; 29.1 גרם נטו במגירה בארון; 517.7 גרם נטו שתילי קנבוס; 8.6 גרם נטו בארון.

הסדר הטיעון

על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו באי כח הצדדים, הודה הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן. הנאשם נשלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר וכן, לממונה על עבודות השירות לצורך קבלת חוות דעתו.

בהתאם להסדר הטיעון, ומאחר שהתסקיר שהתקבל בעניינו של הנאשם היה חיובי בהתאם לפרמטרים שהוחלט עליהם, עתרה התביעה לעונש של שלושה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילת רישיון נהיגה מותנית ואילו, ההגנה עתרה לביטול ההרשעה ולהטלת צו של"צ.

טיעוני המאשימה

2

ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש חומרת מעשיו של הנאשם. לגישת המאשימה, התסקיר שהתקבל מאת שירות המבחן בנוגע לנאשם הינו אכן תסקיר חיובי בפרמטרים שנקבעו מבעוד מועד בין הצדדים, אך לנוכח כמות שתילי הסם המסוכן שגידל הנאשם ולנוכח השימוש ארוך השנים של הנאשם בסמים, כפי הצהרתו בפני שירות המבחן, לא ניתן להסכים להמלצת שירות המבחן להטלת צו של"צ ללא הרשעה בדין. ב"כ המאשימה הדגישה הצורך בלחימה בנגע הסמים ובענישת כל חוליה בשרשרת הפצת הסם. להטלת ענישה מוחשית חשיבות מכרעת הן בפן החינוכי-הרתעתי והן משום הצורך להגן על ערכי בטחון ושלום הציבור.

ב"כ המאשימה הדגישה כי עתירתה מאזנת בין השיקולים הציבוריים לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכללן העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי, כי הודאתו חסכה זמן שיפוטי יקר וכי התסקיר בעניינו חיובי. על כן, עתרה, כאמור, להטיל על הנאשם עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילת רישיון נהיגה מותנית. המאשימה תמכה עתירתה בפסיקה שיצאה מלפני בתי המשפט.

טיעוני ההגנה

ב"כ הנאשם הדגיש בטיעוניו לעונש את נסיבותיו האישיות של הנאשם הסובל מהפרעת קשב קשה. הנאשם חיפש דרך להפחית את הסימפטומים הקשים מהם סבל, כתוצאה מהפרעת הקשב ולכן, עשה שימוש בסמים. אולם, מעבר לשימוש עצמי, לא נעשה בסמים כל שימוש אחר. הנאשם החליט, על מנת שלא לבוא במגע עם עבריינים, כי יגדל לעצמו את הסם ואכן, כך עשה.

הנאשם אדם נורמטיבי אשר סיים לימודיו ושירת שירות צבאי מלא. אין המעשים מאפיינים את אורחות חייו כלל ועיקר. שירות המבחן התרשם גם הוא מאדם חיובי ונורמטיבי. מיד לאחר האירוע, השתלב הנאשם בטיפול וחדל מלעשות שימוש בסמים. הנאשם נטל אחריות על מעשיו ומצר על התנהלותו.

הרשעתו של הנאשם עלולה להוביל לפיטוריו ממקום עבודתו ובכך יתקיים התנאי אשר נקבע בהלכת כתב לפגיעה מוחשית וברורה באם יורשע הנאשם.

עוד הפנה ב"כ הנאשם לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ולעובדה כי כשהגיעו השוטרים לבצע החיפוש בביתו והנאשם נשאל אם יש דבר מה שאינו חוקי בבית, מיד השיב בחיוב והצביע על הסמים. ב"כ המאשימה עתר לבטל את הרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו צו של"צ. עתירה זו נתמכה בפסיקה אשר יצאה תחת ידי בתי המשפט.

תסקיר שירות המבחן

תסקיר שירות המבחן גולל את קורות חייו של הנאשם. הנאשם בן 35 שנים, רווק, מתגורר בבית הוריו במושב קדרון, שירת שירות צבאי מלא ועובד בתחום האינפוגרפיקה בעיתון.

בהתאם לממצאי אבחון פסיכיאטרי נוירולוגי, אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז.

3

בגיל 29, בתקופת לימודיו, החל הנאשם להשתמש בסמים באופן ארעי ומזדמן. השימוש בסמים סייע לנאשם להתמודד עם מטלותיו הלימודיות ולשפר את יכולת הריכוז והמיקוד שלו. הנאשם גידל את הסמים לשימושו העצמי וזאת על מנת לא להיות מעורב בחברה שולית ועבריינית. הביע צער על ביצוע העבירות וכיום, בדיקות השתן שמסר מעידות כי הוא לא משתמש בסמים.

הנאשם השתלב בטיפול פסיכולוגי אשר ממנו עולה כי הפרעת הקשב ממנה סובל הנאשם ניכרת ומשליכה על כל תחומי חייו. הנאשם ניסה להתמודד עם הפרעת הקשב על ידי שימוש בסמים וכיום, משקיע מאמצים לקידום חייו בדרכים מותאמות.

שירות המבחן התרשם מאדם בעל יכולות חשיבה גבוהות אשר אינו מצליח להביאן לידי ביטוי ולכן, חש תסכול וחולשה. גידול הסמים, לדעת שירות המבחן, היווה ניסיון מצד הנאשם להעלאת דימויו העצמי ובטחונו העצמי.

עם זאת, ציין שירות המבחן כי זו לו הסתבכותו הראשונה עם החוק. מאז ביצוע העבירות, לא נפתחו לנאשם תיקים נוספים וניכר כי הוא משתלב בצורה מיטיבה בטיפול, באופן המצמצם להערכת שירות המבחן את הסיכון להישנות עבירות.

שירות המבחן המליץ על סיומו של ההליך ללא הרשעה, משזו עלולה להוביל לפיטוריו של הנאשם ולפגוע בהישגיו הטיפוליים. הטלת צו של"צ בהיקף נרחב של 350 שעות יהווה גורם מרתיע ומציב גבול לנאשם.

דיון

בבוא בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם, בשלב הראשון, עליו לקבוע את מתחם העונש ההולם. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם יקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה. בשלב השני, על בית המשפט לשקול שיקולים ונסיבות אשר אינן חלק מביצוע העבירה בה הורשע הנאשם.

העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות. פגיעתן בערכים המוגנים אינה מבוטלת כלל ועיקר. רבות נכתב אודות נגע הפצת סמים מסוכנים ועל הצורך לבערו באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה (ראה למשל, ת"פ 18306-12-09 מדינת ישראל נ' סאמר פח'ר אלדין ואח' (נבו, 3.4.2011); ע"פ 2000/06 מדינת ישראל נ' ויצמן (נבו, 20.7.2006)).

משכך, ובהתאם לענישה הנוהגת בעבירות מעין אלה, מצאתי כי מתחם העונש ההולם שהוצג על ידי המאשימה ראוי.

המלצת שירות המבחן לעתירת ב"כ הנאשם לביטול הרשעתו של הנאשם אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי וכן, עם מדיניות הענישה הנהוגה.

בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337, נקבע כך:

4

"...הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

לא בכדי מצא המחוקק לקבוע בצד עבירת גידול סמים מסוכנים עונש מירבי של 20 שנות מאסר. הנאשם גידל 27 שתילים מסוג קנבוס אשר משקלם הכולל עמד על כ- 517.7 גרם נטו. מדובר בכמות שאינה מבוטלת כלל. לא רק זאת, אלא שהנאשם אף החזיק בביתו כ- 48 גרם נטו של סמים. יש בכך כדי להדגיש את חומרתן הרבה של העבירות בהן הורשע הנאשם ואת פוטנציאל הנזק הגלום בהן לחברה.

ביטול הרשעתו של הנאשם, במקרה דנן, יפגע באופן מהותי בשיקולי ההרתעה. הנאשם אמנם נעדר כל עבר פלילי, סובל מהפרעת קשב קשה, הודה בהזדמנות הראשונה במעשים, חסך זמן שיפוטי יקר והעדת עדים. אולם, חומרתן של העבירות בהן הורשע מחייבת העדפת האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם.

עוד אציין לענין זה כי אף התקשיתי עד מאוד לקבל את הסברו של הנאשם ושל בא כוחו באשר לשימוש בסמים כשימוש לצריכה עצמית בשל הפרעת הקשב והריכוז וכטיפול בסימפטומים של הפרעה זו. עינינו הרואות כי הנאשם סיים את חוק לימודיו כראוי , כי הוא שרת שירות צבאי מלא וכי הוא עובד בעבודה ראויה ובאופן נורמטיבי ויש להניח כי הוא עשה כל אלה וממשיך לעשות שלא תחת השפעה קבועה של סמים.

משכך, לא מתקיימים התנאים שנקבעו בהלכת "כתב" ושאלת הפגיעה המוחשית והקונקרטית בנאשם, וליתר דיוק, בעיסוקו - אינה רלוונטית כאן.

ועם זאת, למעלה מן הצורך אציין כי בכל מקרה, לא הצביע ב"כ הנאשם בפני בית המשפט על פגיעה ממשית וקונקרטית כזו אלא יתכן והסתפק בהצגת מסמך אשר ככל הנראה מפרט הפגיעה העלולה להיווצר לנאשם עם הרשעתו בדין, רק בפני שירות המבחן.

אודה כי עתירתה של המאשימה אף מקלה בעיני אל נוכח חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ואלולא נסיבותיו האישיות של הנאשם, והצורך לכבד את עתירתה של התביעה ולא להחמיר מעבר לה, לא הייתי מוצאת לכבד הסדר טיעון זה ועונשו של הנאשם היה חמור בהרבה.

5

בהתחשב בחומרת העבירות בהן הורשע ובמכלול הנסיבות, הריני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

הנאשם ירצה שלושה חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, באופן שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו מיום 11.06.14.

על הנאשם יוטלו שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.

הנאשם יפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים שמניינה מיום 15/8/14 ולמען הסר ספק מנין הפסילה בפועל מיום הפקדת הרישיון וכן, יוטלו עליו שישה חודשי פסילה על תנאי מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה למשך שלוש שנים, לבל יעבור עבירה כלשהי על פקודת הסמים המסוכנים.

על הנאשם יוטל קנס בסך 1500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1/9/14 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 03.08.14 בשעה 08:00 ביחידה לעבודות שירות במפקדת מחוז דרום באר שבע.

מובהר לנאשם כי עליו לעמוד בכל תנאי מתנאי עבודות השירות ובכל ביקורות הפתע שיערכו בהן. כל הפרה של תנאי מתנאי עבודות השירות, תביא להפסקתן המנהלית ולריצוי העונש בדרך של כליאה ממשית.

סמים שנתפסו במהלך החקירה - יושמדו.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ד, 14 יולי 2014, במעמד הצדדים.